שלומות ונצורות,
כדורסלע-האתר בדרך כלל אינו המקום שבו נקרא סיכום משחק או מחזור או סיבוב או עונה. לכן נמצאים כאן, ולא באתרים אחרים. כמובן, חוץ מ'חביב נולד' ו'מסדר הכלימה', שאלמלא הם, למה הם משחקים שם בקזינו?
יחד עם זאת, ועל אף זאת, מאחר ולא מדובר רק בסיכום, אלא גם במלים חמות, תחום עליו כדורסלע-האתר אמון גם אמון, וכן בהתבסס על האמירה המופתית "אם נחיה גם נראה", ובכן זכינו לחיות, זכינו לראות: לאחר 82 משחקי טרום עונה ניצב האיש שלנו ב-מנש על ממוצע נקודות דו-ספרתי, והיווה מרכיב משמעותי בקבוצתו (המקרטעת).
דעתי הלא מנומקת היא כי שחקני הקבוצה, וכספי בתוכם, היו עסוקים יותר ביצירת שורה סטטיסטית אישית מאשר בלנצח משחקים, אבל בינינו, אם הוא וחבריו היו מפרגנים יותר, היו הוא או קבוצתו מגיעים רחוק יותר? עומרי (שלנו?) את שלו עשה, ועשה יפה.
אולי הרעיון של הקבוצה ומאמנה שחתם לאחרונה על חוזה לעונה נוספת, זו שאחרי הבאה, הוא לשפשף את השחקנים כבודדים לקראת הפיכתם לקבוצה כשיהיה להם קצת יותר ניסיון (וטוב שבמנש אין קרבות נגד הירידה). בקיצור, אחרי רעיונותיי שנזרקו לחלל הקיברנטי ללא אחריות ובקרה, אודה לחוות-דעת מוסמכת, נשיאותית, על העונה של כספי ב-NBA. מלים חמות? אין לי ספק, וגם ספק אין לי.
מייקי
את כספי ומעלליו סיכמו כבר כולם ולא ארצה לחזור. אסכם במקוריות רבה, לעומת זאת, את העונה שלי את כספי: ראיתי הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה פחות משחקים בשידור חי ביחס למה שחשבתי שאראה, כשיגיע ישראלי ראשון ל-NBA. מה שאומר, שלפעמים מגיע שלב בחיים ששום דבר, כנראה, כבר לא יזיז אותך מהרגליך וצרכיך.
לעומת זאת, קראתי ועקבתי מרחוק בעיקר בזכות דיווחים שאחרי משחקים. התרשמתי שסקרמנטו אינה עומדת לבצע קפיצה משמעותית בעונה הקרובה. נכון להיום כספי הוכיח שהוא יכול להיות שחקן חשוב בקבוצה קטנה יחסית, אבל אני לא משוכנע שהקטנה הזו הולכת להיות לכל הפחות בינונית בעונה הבאה.
על פניו ואם כך, זה נשמע כאילו הוא ידרוך במקום. מצד שני, לא חייבים לבצע קפיצה בכל עונה ולפעמים התבססות עדיפה על פני קפיצה מהירה מדי (כבר שמעתי אותו מדבר על כך שהוא מתאים לקבוצה טובה יותר, ושיש הצעות מקבוצות אחרות).
מלים חמות? אכן כי כן, מגיעות לו. האיש מאוד צעיר. אני לא יודע עד כמה הוא סבלן, כי כל הסימנים מעידים על קפיץ חסר מנוח, אבל חשוב שיקנה כמה קילוגרמים של סבלנות בשוק של סקרמנטו. טייק איט איזי חבוב, עוד תהיה בכל מיני סרטים, טובים ורעים.
ועוד ממייקי:
רב ברכות,
"יניב גרין? את מה שאמר היה צריך לומר בשנה הבאה, כשיעבור להפועל ירושלים. היה עצוב לראות אותו הערב בליגה עולה ל-15 שניות", כה כתב משה שוורדי באייטמון שראה אור.
ובכן, לדעתי (שהיא חשובה, כן?) טוב שיניב גרין נהג כפי הכלל "בור ששתית ממנו מים אל תיידה בו אבן". אם נראה לך שהמים בבור מרים ואינם ראויים לשתיה, תשים כאן ועכשיו שלט כדי להזהיר אחרים (או תיידה בו אבן כדי שאחרים לא ישאבו ממנו בטעות). אם כבר גמרת לשתות והרווית את צימאונך, כנראה שהמים בבור לא כל כך נוראים.
ולנמשל: אם היה פותח פה כשהוא בהפועל ירושלים הייתי מחשיב את זה כזלזול במעסיק קודם וחנופה לאוהדים האדומים. לא הרבה יותר. את דעתו האמיתית אמר בעודו במדים הצהובים, ובמועד שלא מזיק לקבוצה. רק לעצמו, והראייה: תגובה ילדותית של פיני גרשון (זה עתה נטלתי ממנו, לצורך איגרת אלקטרונית זו, את התואר 'רבי'):
החלטתו של פיני להוציאו מהמגרש 15 שניות לאחר שהכניסו, כשנותרו 4 שניות לסיום המחצית, מעידה יותר מכל על הדברים שגרין אמר: הרי אם היה מייבש אותו על הספסל עד סוף העונה היה הדבר מתקבל בטבעיות. אז למה להכניס שחקן במצב כזה? לעזור לקבוצה? הוא לא עזר. להשפיל את השחקן? אולי, אבל כבודו לא היה בשמיים גם קודם לכן.
העניין זה השורה הסטטיסטית: בכל הטורים של ממוצע תרומה למשחק (נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חסימות וכיו"ב) גדל הערך במכנה (מספר המשחקים) ולא במונה (התרומה במגרש). זו ה"תעודה" שלו, איתה הוא צריך להתקבל למקום עבודה חדש.
פגיעה מתמשכת שכזו בכפופים לך מתאימה לסביבת עבודה של המאפיה, לא ב(קבוצה של) מדינה שהמוסר שבה צריך להוות אור לגויים. אני בטוח שברמה האישית 15 השניות האלה לא הזיזו ליניב גרין.
מייקי
אני רוצה לומר לך, שבין אם אנשים מסכימים עם מה שכתבת ובין אם לא, זה היה מייל נאה כרפאל, מעניין ומעורר מחשבה והרהור. לא נכחיש זאת.
ברכות ונצורות לכבוד הנשיא,
שאלתי ובקשתי היא, האם אפשר לקבל ממך או מאחד משועי ונגידי כדורסלע-האתר סקירות על סדרות הפלייאוף המתקרבות אלינו מעברו השני של האטלנטי? יו-נואו, הבדלי שיטות, נקודות חוזק וחולשה, מצ'-אפים וכדויימה.
משוכנע אני כי העם ישמח להיווכח פעם נוספת כי תוכן איכותי ומעניין הוא השוכן כבוד באייטמוני כדורסלע-האתר, בניגוד לכל מיני תוכניות רכילות מעולם הספורט המתהדרות בתארים לא-להן. לך בכוחך זה והושעת את ישראל!
שמואל
הוי שמואל, שמואל. לכבוד הוא לי לקבל פרגונים מהסוג הזה והשורה האחרונה המיסה אותי לחלוטין, לא נכחיש זאת. ברם אולם ואף על פי כן, עליך להבין: ריישית כל, ודאי ידוע לך כי אין כדורסלע-האתר כאתרים אחרים. מה שביקשת יושב קלאסי על "אתרי הצפוי" ועל אתרי נישת NBA נטו.
היות שכדורסלע אינו כזה ואף אינו כהוא, ובעיקר כי זמן הוא מצרך יקר מאוד וכבר אינני בן 18 או 22 ועלי לפרנס משפחה אף כי נשיא אני, לא אוכל להישאב לענייני המזרח, המערב, המצ'-אפים וכו'. היינו בזה, עשינו את זה, קראנו את זה והיום כלל איננו טורחים אפילו לחשוב בכיוון. זו האמת העירומה.
ארצה עם זאת לומר שני דברים: כשני כלבים רעבים קפצו המכובדים סר ש. הרמלין וסר ר. בורוכוב על סדרות הפלייאוף ודקות אחרי שנקבעו זהות המשתתפות ומי נגד מי ולמה, הפציצו אייטמוני הימור – מי תעלה, מי תודח ולמה במשפט וחצי או שניים לכל סדרה. זה המקסימום שכוחותינו מסוגלים להפיק מעצמם כרגע. ולא שזה רע, כן? זה פשוט קצת יותר לוס, קצת יותר רגוע ולא מחויב, קצת יותר פאן, פחות מעיק.
אומר לך מאין אני שואב הנאה: לאו דווקא מהחובה לעמוד בכתבות איכותיות מהסוג שאתה מדבר עליו, אלא מהחירות לעשות את מה שארצה לעשות ולא את מה שמצפים או את מה שאני מחויב. את מה שמצפים או את מה שאני מחויב אני עושה במקומות אחרים בעד תמורה. די לי בזה, ואין לי צורך לחזור על כך גם כאן, בכדורסלע-האתר.
אתמול הגיע מייל מבחור ששאל מה קורה עם יומן הכדורסל החדש לעונת 2010/11, מתי הוא יוצא, איפה קונים ומה יהיה בו. מייל אחר הגיעה ממישהי ששאלה אם יש לי במקרה צילומים ישנים של ג'ון פלאוורס במדי מכבי חיפה. מייל נוסף הגיע משבדיה והתעניין לגבי סוגיה טכנית במסגרת הפורמט והמבנה של כדורסלע. ודוגמאות שוליות וצדדיות מסוג זה מתרחשות כמעט מדי יום במסגרת 'דבר אלי יפה', הלינק המשובח.
כך שאשמח לסייע לעם ואולי אף, כדבריך - טטטאאאם - להושיע אותו, אבל הרשה לי לעשות זאת בדרכי ועל פי לוח הזמנים הלא תמיד פנוי שלי – גם אם לעיתים מצטייר בעיניי רבים שאני בכלל פנסיונר, שהקדים את זמנו בעשרים וחמש שנים. שאחרת, כפי שכבר תמה בעבר בקול רם סר ש., איך אני מחזיק את האתר הזה לעזאזל כבר ארבע שנים?
ואני מאוד מודה לך, בכנות, על ההערכה הרבה שמבוטאת במייל ששלחת. פשוט, איך לומר, הצפוי והברור מאליו קצת יצא לנו מכל החורים ואינו מרומם את הנפש, בין אם הוא איכותי ובין אם לאו.
שלומות ונצורות,
באחרונה קראתי בעיתון שפעם היתה לו מדינה, כי נערך משחק בין נבחרת "בלייזר" לבין נבחרת הביפ נשים – סוג של הבנים נגד הבנות. תוצאת הסיום – 4:2 ל... בלייזרים.
תוצאת הסיום הפתיעה את מארגני המשחק, נבחרת הנשים וגם את מערכת העיתון. היה כתוב כי הם באו להשפיל את עצמם אל מול הנשים שבדרך כלל מהוות את מושא הבדיחות בעיתון, אך לא כך היה.
באופן טבעי השתעשעתי במחשבה מה היה קורה לו הם היו משחקים מול נבחרת הנשים בכדורסל. תוך כדי ההשתעשעות יצרתי חלופות למקרים בהם אתה תיקח חלק בהתמודדות. בכל אופן הנטייה שלי לחשוב כי בכדורסל הבנות לוקחות ובגדול (שוב, אלא אם כן הנשיא ישחק וירביץ דאנקים על הראש).
אני בספק רב שחבורת גברים מקרית תוכל לנצח את נבחרת ישראל בכדורסל, להבדיל ממה שקרה במקרה של הביפ. מעניין אותי מה דעתך, ומה אנחנו יכולים להיות ללמוד מכך על הענפים?
עמית
וואלאק, שאלות טובות. בואו ננסה לדמיין את זה: קבוצת גברים אקראית נגד נבחרת הנשים בכדורסל. מממממ, אני חושב שאתה צודק. הנשים מנצחות. קבוצת גברים אקראית נגד נבחרת הנשים בביפ? אין לי מושג, לא יודע מה רמתה האמיתית של הנבחרת הזו. ממש ממש ממש לא יודע אם הרמה שלהן היא כמו של נערים בכתה ט', או גברים בני 50.
מה שבטוח, אם אני משחק ושומר על ליעד סואץ או מי זו שם בין הגבוהות – קטיה אברמזון? - היא לא קולעת יותר מ-5 נקודות. מלה שלי.
ערן,
לפני מספר שנים יצא לי לראות כתבה ב-ESPN שבה פרופסור למתמטיקה מאיזו מכללה בארצות הברית טען שהמציא נוסחה לבחירת המהלך הרביעי בפוטבול או משהו כזה.
עכשיו שנזכרתי בזה כך פתאום עלה לי רעיון לראש. מדוע שלא יקום מתמטיקאי ישראלי וימציא איזו נוסחה מתמטית בענייני כדורסל. כמו, למשל, אלגוריתם המסירה לגבוה שבצד שמאל.
האלגוריתם יהיה נניח: כדרור לצד ימין, מסירה בקו עילי ישר שמאלה, תנועה בלי כדור בצד השני, ומסירה דרך הרצפה לגבוה שבצד שמאל.
עוד דבר שלדעתי שווה לנסות, הוא למקם על השרטוט של התקפת המשולש הבסיסית של הלייקרס איזו נוסחה מתמטית כזו או אחרת, ולראות איך היא מגיבה כשהתנועה מתחילה. שמישהו כבר ירים את הכפפה וינסה. יואל גבע עכשיו התור שלך חבר.
חגי ז.
ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שיצא לי לומר לך במספר הזדמנויות קודמות ובמהדורות אחרות שאתה חזק, אתה.
שלומות ונצורות,
אני פונה בפניה נרגשת בעקבות הקטע שכתבת: חזק ואמץ, 'מסדר הכלימה' מלמד רבות על שחקני הליגה (לצערי מלמד יותר מ'חביב נולד'). חולשותיהם של שחקנים נחשפות וכך אולי ידעו על מה כדאי להם לעמול בקיץ בכדי לשפר את הנקודות החלשות. תאר לך את כדיר עם 75 אחוז מהעונשין, הוא יהיה פאור פורוורד לגיטימי ביורוליג.
בכבוד והערכה,
שמעון
שמעל'ה, ריגשת אותי. האייטמון ההוא היה מהלב, האייטמון היה.
רק בזכותך, האמן לי, חבוב, החלטתי ללכת עם 'מסדר הכלימה' לעונה נוספת אף שהוא קשה, ממרר את חיי, מעיק על עיניי וגובה מחיר במובנים נוספים שיפה להם השתיקה בשלב זה. אם ישנה נפש אחת החפצה בדבר, כאילו גרמתי הנאה ליציע מלא. (אוי, אני הולך להצטער על זה, זה כל כך ברור לי).
שלום,
קראתי בעיון את כתבתך ב'בלייזר' על מצב הכדורסל וחוסר העניין בו. לא יכולתי שלא להסכים עם כל מילה. יצאתי בתחושה שסיכמת את העניין יפה, סיכמת.
עד שנתקלתי כמה שעות לאחר מכן בסקר שחקן העשור של ערוץ 5. פתאום נפל לי האסימון! כמובן שכל הסיבות שציינת נכונות ותקפות אבל יא אולוהיים! יש פה אוסף של נגרים, שאילו היה מתחיל הנשיא את 'מסדר הכלימה' לפני כעשור היו זוכים בו כל שנה אחד-אחד בזוגות, כמו שאמרו הגשש.
אז יפה שכולם רוצים ישראלים אבל לא בא לי לראות ליגה ברמה של ליגת התיכונים עם קצת יותר גבוהים, או ליגת הנשים עם קצת יותר אתלטיות (והרבה פחות קליעה, יש לציין).
להלן רשימה חלקית של 52 הבכירים של העשור: ליפשיץ, סוכר, גור פורת, שרון ששוווון – ושמחה! ארז כץ, אוחנון (!!!!), אורלנד (???!!!!), רועי ברקוביץ' (לזה כבר אין לי יותר סימני קריאה, שאלה או תמיהה), בן שימול וכו'.
הבנתם את הקטע.
בנוסף יש מספר ספיחי שנות ה-90 שזקנותם בעיקר ביישה את בחרותם כמו דורון שפר האליל וגור שלף האליל גם כן אך פחות, ובאופן מתמיה גם צעירים זבי חוטם שלא קרעו עדיין זוג נעליים כמו צמד הגארדים הירושלמי יוגב אוחיון ויובל נעימי או שחקנים שלא הספיקו הרבה לפני שקרעו גם קרעו איזו רצועה צולבת או שתיים כמו יואב ספר (ד"ש לזוהר קלר, חברי הטוב שלומד איתו שם בפנסילבניה הרחוקה) או מתן נאור.
בתור אחד שהתחנך על ברכיהם של מיקי, דורון, מוטי דניאל, היונה, קטש, שפר, עדי גורדון, ארי רוזנברג, אמיר כץ, שטיינהאור, אמסלם, זלוטיקמן, פרישמן, פפי, גודס ועוד רבים וטובים אינני יודע לאן להוליך את צערי. מה יהיה אחרי פרישתו של מאירק'ה בעל הנס? אל מי אשא עיניי?
אז נכון, כספי מככב לו אי שם באמריקה ואליהו עושה סל מתי שהוא רוצה (ומתי שהמאמנים שלו נותנים לו) אבל פה זה נגמר בערך. הספיק לי לראות את נבחרת המכבייה של ישראל לה אם אני לא טועה מספר נציגים ברשימה שציינתי (לפחות בן שימול היה שם, את זה אני זוכר בוודאות) ולהבין שלא קם שחקן ישראלי שיודע לשים את הכדור בסל. בחו"כ רציני. רציני מאוד לעניות דעתי הלא קובעת.
הלא שחיתות היתה גם פעם (מי אמר טריקים מלוכלכים של מכבי), מצב כלכלי חרבנה היה גם היה (אני בטוח שקופל עוד חייב לסבתי עליה השלום כמה לירות מימי בית"ר ת"א העליזים), מתח היה עוד פחות מהיום וזרים ומתאזרחים מילאו את מכבי וקבוצות הצמרת על גדותיהן. אבל היו ישראלים טובים, רבאק. לא סתם טובים. טובים מאוד עד מלהיבים. אמיר כץ נתן לביירון סקוט על הראש, אמסלם טחן את מגי עד דק בהגנה, ג'מצ'י ניצח את ציבונה וספליט בשניות האחרונות, גודס קלע בשגרתיות מ-9 מטר ודורון שפר נבחר בדראפט הטוב בהיסטוריה. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?
והיום? הדבר המלהיב היחיד שישראלי עוד עלול לעשות השנה הוא זכייה בשנייה האחרונה של גור פורת ב'מסדר הכלימה'.
חגי א.
וואלאק, חתיכת מייל הרביצות כאן, אה? האמת, הייתי מקדיש לו מהדורה פרטית, אבל איכשהו לא בא לי לכתוב תשובה ארוכה ולכן שיבצתי אותך בפנים, בסוף, כאחד ממסמרי המהדורה. נאה טענת, חבוב, ואין לי, כאמור, הרבה מה להוסיף. אגב, אני עוד חייב לכם את 'מסדר הכלימה' לשבוע זה. מעניין באמת מה נגמר שם עם ברנדון יואינג וגור פורת.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
