עשרה ימים תמימים לא ראיתי כדורסל. לא מבחירה, חלילה, לתהומות כאלו טרם התדרדרתי. עניין של עודף שעות בבתי חולים ובעקבותיהם אֵבֶל משפחתי. עשרה ימים נטולי NBA, ליגת קזינו א', ליגת קזינו ב', יורוליג, ליגה יוונית או מה שזה לא יהיה. לא שידורים ישירים, לא תקצירים ולא שום כלום. מקסימום התעדכנות בתוצאות דרך העיתון על הבוקר, לפני שמתחיל זרם המנחמים.

ואתם יודעים מה? זה ממש לא היה נורא לא לראות כדורסל כמה ימים, אפילו שמדובר בתקופה עתירת הכרעות שכזו. גם משום שבתקופה שכזו כל סדר העדיפויות משתנה והכל נכנס לפרופורציות; גם משום שהימים עצמם היו כל כך עמוסים רגשית ופיזית, עד שלא היה זמן לחשוב על שום דבר אחר; ובעיקר משום שבתום השִבעה מצאתי את עצמי בסיטואציה לא מוכרת, לפחות לא בשנים האחרונות: געגועים אמיתיים למשחק היפה הזה.

ממש כך. אחרי תקופה כל כך ארוכה של שובע מהענף, כאשר לא חולף יום בלי שאפשר לראות באיזשהו מקום איזשהו שידור של איזשהו משחק, ובדרך כלל יותר מאחד, עשרה ימים של אפס כדורסל הם הדיאטה המומלצת ביותר. לפחות מבחינתי. עשרה ימים בלי שום שידור, וגם משחק קט-סל בנות על גביע דרום-מזרח עמק חפר (בלי לפגוע באף אחד, חס וחלילה) היה מרתק אותי למרקע, שלא לדבר על שלל משחקי פלייאוף ה-NBA, ועל שלבי ההכרעה בליגת קזינו הבאים עלינו לטובה, וגם אם לרעה זה בסדר מבחינתי כרגע. הכל הולך, לפחות עד שהמאגרים והמצברים יעלו שוב על גדותיהם.

אז זהו, חזרתי לעניינים, ואם כבר הזכרנו NBA, זה הזמן להתעמת עם התחזית שפורסמה ממש כאן אך לפני שבועיים, ולראות איפה פגענו, ואיפה נראינו כמו עופר פליישר בשעתו, כאשר איתרע מזלו ונשלח אל קו העונשין. תעלינה ותבואנה תחזית רבעי הגמר האזוריים, יחד עם תוצאות האמת.

מזרח:

קליבלנד-שיקגו: (לברון חוזר לעבודה אחרי שנח לא מעט בשבוע האחרון, והיי - שאקיל אולי יפציע מתישהו. הבולס יגידו תודה אם ייקחו משחק אחד. 1:4 קאבס). פשששששש, אחד מאחד על ההתחלה. שנפרוש שבשיא?

אורלנדו-שארלוט: (אורלנדו בפורמה מצוינת, אבל יש לי הרגשה ששארלוט יעשו להם קצת יותר בעיות ממה שהם מצפים. 2:4 מג'יק). אפילו לא קרוב. 0:4 חלק, ומרשים למדי, יש לציין, של האורלנדואים. לפחות פגעתי בזהות המנצחת, ואין לזלזל בכך.

אטלנטה-מילווקי: (הנה הסוויפ הראשון בקונפרנס. מילווקי לא רעים, אבל ההוקס פשוט הולכים לקרוע להם את הצורה. 0:4 אטלנטה). ממש. שורות אלו נכתבות לפני המשחק השביעי והמכריע באטלנטה, אבל כך או כך מדובר בפדיחה, גם של ג'ו ג'ונסון וחבריו, אבל עוד יותר שלי.

בוסטון-מיאמי: (טוב, זה ברור. מאחר שסדר העדיפויות מכתיב העפה מוקדמת ככל האפשר של הסלטיקס השנואים, נמהר ונאחל להם אריכות ימים וניצחון בסדרה. 3:4 בוסטון). בפועל נגמר 1:4, כי ענק ככל שיהיה, אפילו דוויין ווייד לא יכול לבד. הבה נקווה כי לקראת העונה הבאה הוא יקבל משהו קצת יותר רציני מהביזלי והבמבה ששיחקו (?) לצדו השנה, או לפחות יעבור בטרייד.

מערב

לייקרס-אוקלהומה: (הלייקרס לא בדיוק דומים למשהו בזמן האחרון, והרעמים מאוקלהומה סיטי דווקא כן. מסקנה? 2:4 לייקרס). אכן הלך קשה, ואכן 2:4. עוד גרגר שמצא התרנגול העיוור.

דאלאס-סן אנטוניו: (הוווווווו, דרבי טקסני על ההתחלה? נברך על כך ממושכות, ונאחל הצלחה וניצחון לחניכיו של גרג פופוביץ', כמובן. 3:4 ספרס). כמעט, 2:4, מה שלא ממעיט בכלום את מחויבותה של פיניקס לעצור את העניין הזה.

פיניקס-פורטלנד: (לא יודע אם טבלאות הסטטיסטיקה של הליגה כוללות גם את מספר הנקודות הכולל של שתי קבוצות גם יחד בסדרה שלמה. סביר שכן, אבל גם אם לא זה בדיוק המקום בו הוא יישבר. אני מהמר על 1,300 נקודות לפחות בשישה משחקים. 2:4 סאנס). בול לגבי התוצאה, אבל החבר'ה קצת איכזבו עם "רק" 1,178 נקודות.

דנבר-יוטה: (בורוכוב-סוקולוב-אנתוניוב מחזיק מאוד מכרמלו ומצ'ונסי בילאפס. די בצדק יש לומר, ובכל מקרה מול יוטה זה יספיק. 1:4 דנבר). כן-כן, הימרתי שנאגטס יהיו אלה שידיחו את הלייקרס בחצי הגמר המערבי, ובמקום זה הם הלכו להדיח כלים בבית עם הפסד 4:2 ליוטה. הווינריות של צ'ונסי בילאפס לא הספיקה מול הדוריסיות של דוריס אנתוני וההיעדרות של ג'ורג' קארל.

מה הלאה? נחכה ונראה, אבל העיקר ששוב רואים כדורסל במחוזותיי. השאר כבר באמת פחות חשוב.

shaharhermelin@gmail.com