למרות שמדובר בשישי בערב, ולמרות שבאמצע נכנס איזה אירוע משפחתי, ולמרות אלף ואחד עניינים אחרים הצלחתי למצוא זמן וכוח לצפות בחלקים נרחבים למדי של שני משחקי חצי גמר היורוליג. ברם אולם, זמן וכוח לניתוחי עומק זה כבר סיפור אחר לגמרי. אין כאלה. לא עכשיו לפחות. מה כן יש? התרשמות כללית עד מִבְזקית. בלי סדר או היגיון מסוימים. ככה סתם, מה שקפץ לעין.

ברצלונה-צסק"א

12 מ-50 לשלוש לשתי הקבוצות יחד, לעומת 16 מ-23 בהתייצבויות על קו העונשין. מישהו אולי לא ממש בחר את שיטת המשחק המתאימה יותר לערב הנתון?

גם ריקי רוביו וגם אראזם לורבק עם ממוצע של ניסיון קליעה רק פעם בחמש ומשהו דקות? בסדר, אז אתם לא נבארו, אבל כאילו, הלו?

אם כבר נבארו, 4 מ-13 מהשדה, 2 מ-8 לשלוש. הנה משהו שצריך מאוד להדאיג את אולימפיאקוס. חוסר איפוס כזה תופס את האיש רק פעם בלא יודע כמה זמן.

לא שצסק"א קוטלי קנים בתחום הגובה והאתלטיות, אבל שמִגְדלֵי בארסה יאפשרו לרוסים 17 ריבאונדים בהתקפה? הם כבר ישמעו מפסקוואל.

פראן ואסקז חייב לשחק יותר, חייב לקבל יותר כדורים וחייב לזרוק יותר. עבודת הרגליים שלו, כמו שכתב פעם מישהו בהקשר אחר, מזכירה שילוב של פו הדב ודונלד דאק, ובאופן כללי הוא נראה כמו מישהו שלא יכול ללכת וללעוס מסטיק בו זמנית, אבל הוא לא מנסה לבצע דברים שהוא לא משוכנע בוודאות שהוא יכול, וברוב המקרים הוא גם צודק ומצליח.

לעומת זאת, רק שמונה דקות ללאקוביץ'. כן יִמעטו.

הולדן ולנגדון עם 7 מ-23 מהשדה. שום מדינה אי אפשר לבנות ככה.

סמודיש עם פחות מ-14 דקות. שום מדינה אי אפשר לבנות ככה.

מי שזוכר משחק (לא כולל נגד קבוצות ונבחרות ישראליות) בו חריאפה תרם יותר מאשר קילקל - מתבקש לפנות בדחיפות למדור.

מה לדעתכם מידת הטיטולים של פלאניניץ'?

סשה קאון יגיע בקרוב ל-NBA.

ויחזור משם אחרי שנה וחצי גג.

צל"ש לשופטים: משחק סופר-פיזי, ורק 27 שריקות לעבירות. ככה נותנים נכון לשחק, ודאי וודאי שבאירועים כאלה.

פרטיזן-אולימפיקוס

"בלי מכבי האולם יהיה חצי ריק". הצחקתם את האוהדים היוונים והסרבים.

עשרה שחקנים של אולימפיאקוס מסרו י-ח-ד שלושה אסיסטים ב-45 דקות. וזו קבוצה שמאמן אותה גארד-לשעבר, כן?

מזלם שיש להם את פאפאלוקאס, עם חמישה אסיסטים לבדו.

מזלם שיש להם את פאפאלוקאס באופן כללי.

מנפלאות גורלו של שחקן: מי יזכור לצ'ילדרס ערב בינוני עד אימה, אחרי שהציל את המולדת בשניות הסיום של הזמן הרגיל?

עדיין צ'ילדרס: האיש חתיכת שכונה שזה לא ייאמן. וויל ביינום לא לבד, מסתבר.

ביום שבו שחורציאניטיס יהיה מסוגל לשים את הכדור בסל גם ממרחק של יותר מחצי סנטימטר, לקבוצתו יהיו חיים קצת יותר פשוטים.

בורוסיס שחקן נהדר, שלא מקבל מספיק דקות, מספיק ריספקט או כל מה שאתם לא רוצים. לא שאני מבין משהו, אבל אני לוקח אותו לפני כל מיני לאזמה, פישר, פינקני והאנטרים למיניהם.

אם כבר שחקנים נהדרים, שתי מלים נוספות בנושא: יאן וסלי.

קבוצה סימפטית ולוחמת מפסידה את הסיכוי לתואר מול פייבוריטית ברורה בגלל סגירה אחת לא טובה לריבאונד ברגע הכי קריטי. מזכיר למישהו משהו?

ונקודת אור ישראלית: משחק שלם בלי אף טעות להלפרין ולוויצ'יץ'.

רגע האמת של הנאחס

שנים רבות אני מטפח את יכולות הניחוס שלי, וכמו ששמתם לב בהצלחה לא מועטה עד רבה ביותר. משחקים, סדרות, עונות שלמות ותארים בכל רחבי הגלובוס כבר הוכרעו בהבל מקלדת, בעקבות גחמות ודחפים בלתי מוסברים להמר על המנצחים, רק כדי לשוב ולראות בתוך זמן קצר דווקא את יריביהם חוגגים.

אבל עתה הגיע הרגע למבחן האולטימטיבי, שיוכיח האם מדובר סתם בנאחס מן השורה, או על משהו על הגבול בין יכולת קוסמית למדע בדיוני. הגיע הזמן להתעמת עם ההיסטוריה בכבודה ובעצמה. לא פחות.

אור ליום שבת, הפכה פיניקס סאנס לקבוצה ה-89 בתולדות ה-NBA, שעולה ליתרון 0:3 במהלך סדרת פלייאוף. עד היום, מראה המאזן על 0:88 לזכות הקבוצות שהגיעו לעמדת הכרעה שכזו. איש לא חזר מכזה פיגור לניצחון בסדרה כולה.

למרות שהימרתי על כך שפיניקס תלך השנה את כל הדרך עד התואר, למרות שמדובר כאן בסטיב נאש, אחד מהשחקנים האהובים עליי בכל הזמנים, ולמרות שמנגד ניצבת סן אנטוניו, המאוסה שבקבוצות, קשה לי להתאפק מלנסות את כוחי גם הפעם: ברכות לבביות לסאנס על הניצחון בסדרה, ועל כך שלא איפשרו לספרס להיות הראשונים שחוזרים מ-3:0 לניצחון.

עכשיו נראה. תשובה סופית בתוך כמה שעות עד כמה ימים.

shaharhermelin@gmail.com