בוא נתחיל מסוף הדברים שלך: זהו בוודאי לא השיפוט המגמתי ביותר שראיתי ב-60 השנה האחרונות, קודם מכל כי בעוד חודשיים ימלאו לי "רק" 45, אבל בעיקר משום שאני לא מאמין שיערי רייניש, גילי כהן ודודי רומנו פעלו במאורגן ובמתכוון - שהרי איך תפרש אחרת את המונח "מגמתי"? - על מנת שהמשחק יסתיים בניצחון בני השרון.

למען הגילוי הנאות, אני מכיר אישית את רייניש, כהן ורומנו. לא חברוּת קרובה או משהו, אבל את שלושתם יצא לי לפגוש פעמים רבות במגרשים, כמו גם במסגרת פעילויות שונות של איגוד השופטים. מאז שפרשתי מהאיגוד לפני מספר שנים לא היה לי קשר איתם (אם לא מחשיבים פעמים בודדות של שלום-שלום במהלך ימי ספורט צה"ליים), הם בהחלט לא ביקשו וגם לא זקוקים לי כסניגור.

חוץ מזה, וגם את זה חשוב להזכיר, אני לא ממש אוהד אף קבוצה בליגה הבכירה כבר יותר מ-20 שנה (לפחות עד בואה המקווה של יקנעם/מגידו בעונה הבאה, וסימפטיה נצחית לעפולה). ואחרי שכל זה נאמר, אז חד וחלק - לא מאמין ולא מקבל שהיה כאן מבצע מתוכנן ומתואם של השופטים נגד מכבי. פדרמן, מזרחי, גרשון או כל מי שזה לא יהיה יכולים להגיד מה שהם רוצים, ועדיין הם לא ישכנעו אותי אחרת.

מה כן היה בנוקיה? משחק קשה מאוד לשיפוט - מכריע, צמוד, פיזי ועשיר בפרובוקציות - שגרם ללחץ אדיר בעיקר בצד של מכבי, שמבחינת אנשיה ואוהדיה, כידוע לך היטב, אין אסון ספורטיבי גדול יותר מאשר אובדן האליפות. חלק מתוצאותיו של הלחץ הזה, אני מניח, היו ההתנפלויות על השופטים אחרי כמעט כל החלטה לטובת בני השרון, והתגובות של פדרמן, מזרחי, גרשון וכל השאר לאחר שריקת הסיום.

צפיתי במשחק במלואו בשידור חי, ובחלקים גדולים ממנו בשידור חוזר, בעיקר מתוך עניין בהחלטות שקיבלו השופטים. היו שם שריקות טובות, נכונות ומדויקות - לא מעט, אגב - שריקות שבהחלט אפשר היה לוותר עליהן, וגם כאלו שגויות לחלוטין, לטעמי. בדיוק כמו שקורה בלפחות 90-85 אחוז מהמקרים לצוותי שופטים, ולא משנה באיזה משחק. ממש לא מסכים איתך שנגד מכבי שרקו הכל ונגד בני השרון לא שרקו כלום. האמת, כמו ברוב המצבים האלה, נמצאת לדעתי באמצע.

עיקר התלונות של אנשי מכבי במהלך המשחק ואחריו, לפי מה שראיתי, קראתי ושמעתי, התמקדו בשני נתונים: 31 עבירות נגד מכבי לעומת 19 נגד בני השרון, 38 זריקות עונשין לזכות בני השרון לעומת 16 בלבד לזכות מכבי (ההבדלים באיבודים - חלקם עקב שריקות לצעדים ולהפרות אחרות - ובחטיפות לא היו ממש מהותיים).

לגבי העבירות, פער של 12 בין שתי קבוצות הוא אמנם לא הנתון הסטטיסטי הנפוץ ביותר, אבל גם לא החריג ביותר. רק בשבוע האחרון היו ב-NBA שני משחקים עם הפרשים של 10 ו-11 עבירות בין הקבוצות. במשחק בנוקיה, ספרתי בקטע מסוים במחצית השנייה לבדה שלושה מצבים שנראו כמו עבירה לזכות מכבי, שלא זכו לשריקה, ועוד שתי שריקות לזכות בני השרון, שבהחלט יכלו ללכת גם הפוך (בעיקר במאבקים על תפיסת מקום סמוך לצבע). נכון שאף פעם לא מומלץ לשחק ב'נדמה לי', אבל נניח שכל חמש השריקות האלו, רק אלו, היו נפסקות לטובת מכבי, מה שהיה מעמיד את מצב העבירות הסופי על 24-29, מאזן סביר לחלוטין, האם לדעתכם זה היה מצמצם משמעותית את כמות התלונות נגד השופטים במהלך המשחק או בסיומו? תמהני ואף מסופקני.

בעניין זריקות העונשין - קטונתי, אבל לי זה נראה הרבה יותר עניין של סגנון משחק מאשר של "מגמתיות". בני השרון הלכה רוב הזמן או על הגבוהים שלה, או נתנה לרון סטיל צ'ק פתוח לעשות מה שבא לו. התוצאה: 13 עבירות שסחטו ג'יימס, קלנסי וטאקר, רובן מתחת לסל של מכבי, ועוד שמונה לזכות סטיל, רובן בחדירות. הוסיפו לכך שמונה שריקות לזכות יצחקי וכץ (ארבע לאיש), שני גארדים שלא ממש מפחדים מכלום, ושמירה אגרסיבית מאוד של מכבי לאורך רוב המשחק, והנה הסיפור במלואו. בצד השני? הרבה פחות ניסיונות ללכת פנימה. אנדרסון, בעיקר במחצית השנייה, ופניני האגרסיבי-תמיד סחטו משומריהם חמש עבירות כל אחד, פרקינס עוד שלוש, בעוד אידסון, בלות'נטאל ופישר ברחו רוב הזמן לזריקות מחצי מרחק ומעלה, ויזנייבסקי ושארפ בכלל ניצבו דונם וחצי מהטבעת והשאר לא שווים איזכור.

שוב, זה לא שהשופטים לא טעו בחלק מהחלטותיהם, זה לא ששחקני בני השרון לא שמרו חזק ולא שלזכות מכבי לא יכלו להיפסק עוד עבירות וזריקות עונשין, בהחלט יכלו (כמו גם לזכות בני השרון, אגב. כן-כן, מה שאתם קוראים), אבל לעניות דעתי הלא קובעת, מה שהתרחש במגרש לאורך רוב חלקי המשחק היה הרבה יותר בגלל הלחץ הגדול בו היתה נתונה כל המערכת המכבית, ופחות בגלל השיפוט. וכן, כמו בכל פעם שהנושא עולה, כדאי לשוב ולהזכיר לכולנו, שהרבה יותר קל לדבר כאשר יושבים בשלווה (או אפילו בלחץ היסטרי) ביציע או מול הטלוויזיה, ולא צריכים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה תוך אלפית שנייה, ועוד בטבורו של סיר הלחץ הזה.