שלום,

עברתי השבוע באינטרנט ובעיתונים לחפש תגובות ופרשנויות לגבי השיפוט והתלונות של מכבי אחרי game number 5.

באמת שהשקעתי ועברתי אתר-אתר, ראיתי אותך באתר ההוא עם המספר, בתוכנית סיכום ואת כתבתו הנזהרת לטעמי של שחר הרמלין ועוד רבים וטובים, ונוכחתי לדעת שכתבי הספורט בארץ נהיו דיפלומטים בחסד.

מכבי חצו את הגבול. במשחקים 1 ו-4 פיני רמז על השיפוט כאילו יש לכך איזה קשר להפסדים בצורה יהירה ובכיינית, אבל הדברים שהוא ופדרמן אמרו אחרי המשחק הם בגדר שערורייה, לא פחות ולא יותר.

אין להם זכות וזכות אין להם לתקוף ככה את השופטים בצורה בוטה, חסרת פרופורציות וחסרת צדק (לדעתי, ואני מאמין שגם לדעתך), תוך הפעלת לחץ על השופטים בפיינל4. ופה נכנס התפקיד של העיתונות. לצאת נגד ההתבטאויות, להעיר באור מגוחך את הטענות שלהם, ולהפוך אותן ללא לגיטימיות.

הרי שנים על גבי שני על גבי שנים זוכה מכבי לשיפוט אוהד בהיכל הסלולר שהייתה לו פעם יד, וכולם חיים עם זה בשקט. פתאום לצאת ככה ולהתפוצץ על שופטים שבאו לעשות את העבודה שלהם, ועשו אותה לא רע בכלל?! לא ישמע כדבר הזה ולא יתקבל על הדעת.

כששומרים אגרסיבי עושים עבירות! ומכבי שמרו אקסטרה-אגרסיבי, לעומת בני השרון שנתנו למכבים להפציץ מבחוץ. הנה, הסברתי את הפרש העבירות וזריקות העונשין. עכשיו אני יכול להתפנות לשאול למה עדיין אוכלים את הפלופים של גיא פניני?

אני באמת מאוכזב מעיתונאי הספורט, והכדורסל בפרט שממש עברו על העניין בשקט ולא שחטו את הפרה הצהובה והמקודשת כשהיא עוד חמה.

לצאת נגד הקבוצה של המדינה בפה מלא הוא כנראה בקשה גדולה מידי מעיתונות הכדורסל בארץ, ואני לא יתפלא אם באורח פלא, השיפוט בגמר 4 יהיה שוב נוח ומסייע לצהובים.

רועי

שמע, הרבצתי מאז שהגיע המייל שלך מהדורה פרטית וארוכה בעקבות מייל שהגיע מדרור, אוהד נזעם. אני מניח שיש שם עוד כמה וכמה (וכמה!) דברים שיעניינו אותך לקרוא.

אני לא מייצג את כל העיתונות, ולא כותב בשמה אלא בשמי בלבד. מסכים עם מרבית דבריך, מה שהופך אותי מיד לאיש הפועל ולמקבל הנחיות מדני קליין מה לכתוב ואיך, על אף שלא דיברתי איתו מזה שנים ואם תשאל אותו בשיחה פרטית ובארבע עיניים סביר להניח שהוא יגיד לך שהוא לא מת מעלי עוד מהימים שחשפתי, יחד עם חגי סגל, את סיפור הדרכון הצ'כי של קני וויליאמס.

אישית, אני חושב שעצם פרסום הכתבה ב-ONE, אתר שיש לו חשיפה גדולה, תחת הכותרת המאוד מפורשת שניתנה שם, מראה על נכונות מצידי לעמוד על הפרטים ולהביע עמדה בעקבות דברי פדרמן אחר המשחק.

אני לא מתיימר להיות הכי אמיץ בעולם וגם לא נושא דגל העיתונות, אלא לכתוב מה שאני חושב. יכול להיות שאתה היית כותב את זה במלים חדות יותר ומודגשות יותר. גם לא כל כך מעניין אותי לכתוב על שופטים שהם אמיצים, כמו שלא כל כך מעניין לכתוב שהם חלשים מאוד. בדרך כלל אני כמעט שלא מתייחס לשופטים. הפעם חרגתי.

כך או אחרת, אחרת או כך, אני מסכים עם העיקרון: מכבי היתה מאוד לחוצה, הפאניקה שם גדולה, היה משחק פלייאוף אמיתי כמו שמשחק מספר 5 מתפתח לעיתים והשופטים שפטו ללא מורא וייתכן שפה ושם טעו, אבל בטח לא באופן כזה שמצדיק את דברי פדרמן.

לערן שלום,

קראתי את הכתבה שלך ב- ONE וגם את הכתבה כאן בכדורסלע בעניין השיפוט במשחק החמישי בין מכבי לבני השרון והתאכזבתי ממך קשות.

ציפיתי ממך להיות הרבה יותר אובייקטיבי. הכתבה באתר היא פשוט מניפולציה במספרים, ואתה יודע זאת טוב מאוד. הבאת הרבה דוגמאות לא ממש קשורות מהיורוליג, אבל משום מה שכחת את הנתון הכי חשוב והוא:

בממוצע למשחק יורוליג נשרקו לחובת מכבי 23.8 עבירות, ולטובתה 22.7. מספר כמעט שווה. הבדל של עבירה אחת! לא 12.

בוא ונלך לליגה שלנו ונבדוק. בעונה הסדירה בממוצע נשרקו לחובת מכבי 21 עבירות למשחק, ולטובתה 22. לעומת זאת בסדרה נגד בני השרון נשרקו לחובת מכבי 25 עבירות בממוצע למשחק, ולטובתה רק 18!

בעונה הרגילה מכבי זרקה בממוצע 25 זריקות עונשין למשחק, ולעומת זאת בסידרה מול בני השרון רק 17! בשני המשחקים בין מכבי לבני השרון בליגה בני השרון זרקה בממוצע 18.5 זריקות עונשין. לעומת זאת בסדרת הפליי-אוף המספר צמח ל 32 זריקות עונשין למשחק!

ערן היקר, בכתבה באתר הסברת בצורה מפורטת מאוד איפה המוח שלך. אבל השאלה החשובה היא: איפה המצפון?

אכזבה, כבר אמרתי?

פליקס

פליקס שלומות,

למרות שקראת את האייטמון "איפה המוח שלך" כמו שאתה אומר, אתה חוזר על אותה שגיאה, בעיניי, שעשה גם האוהד הקודם, דרור.

לא יעזרו סימני קריאה והשוואה לממוצעים עונתיים. מה שאתה מגדיר כנתון הכי חשוב, הוא הנתון הפחות חשוב. אתה צריך להבין שבכל כלל יש יוצא מהכלל, ומעבר לזה אין טעם להשוות בין ממוצעי עונה סדירה לנתוני משחק מספר 5 בפלייאוף. זה פשוט לא עומד אחד מול השני. זה בדיוק כמו המהות של פיינל פור: קבוצה ממקום חמישי, שהפסידה 10 משחקים בעונה, יכולה לנצח קבוצה שהפסידה פעם אחת בעונה ולזכות באיפות.

לא הגיוני, לא מייצג, אבל אפשרי ואחת לתקופה גם יכול לקרות.

וכן, אני חוזר על דבריי: בני השרון שיחקה יותר חכם מאשר מכבי ת"א וידעה לנצל את היתרונות שלה. שחקנים כמו טאקר, סטיל, ג'יימס וקלנסי, שמחפשים רוב הזמן ללכת פנימה מול הכמעט כלום שיש שם למכבי, סוחטים יותר עבירות מאשר שחקנים ממוצעים, וגם אורי יצחקי לא רק עומד וזורק שלשות כמו בלות'נטל אלא נכנס פנימה וסוחט עבירות. האיש התעלה בסדרה ובהזדמנות זו מגיעות לו ברכות ונצורות על היכולת.

ולא, אני לא יודע שמדובר במניפולציות שלי, כמו שאתה טועם. וגם לא נכון שדוגמאות שהבאתי לא קשורות לכלום. הן מדגימות פערים במספרי עבירות בין קבוצות במשחק נתון, או פערים במספר זריקות עונשין בין קבוצות במספר נתון.

הדגמתי, למשל, איך במשחק אחד בין אותן קבוצות, למשל, שתיהן ביצעו את אותו מספר עבירות, אבל אחת הלכה לקו שמונה פעמים יותר. הדגמתי איך במשחק אחד פער של 10 עבירות לחובת עירוני רמת גן, הפך ל-31 זריקות עונשין עודפות של ראשון לציון על פניה. 31, לא 22 זריקות כמו במקרה של משחק מספר 5, שנראה לך כמו מספר בדיוני.

משחק אחד, כאמור, לא מעיד על הכלל. לעיתים אפילו לא סדרה שלמה. ברוב העונה הסדירה וגם בחלקים מהפלייאוף בני השרון ומכבי ת"א לא שיחקו באווירת דחיפות כזו ובאנרגיות ואמוציות כאלה, ולמשחק מספר 5 יש חיים משלו. שחקן כמו פי ג'יי טרקטור (שסוחט המון עבירות) לא שיחק ברוב המשחקים והוא לבדו, למשל, מסביר חלק מההבדלים בסך העבירות שבני השרון סוחטת בתחילת העונה לסוף העונה. יש אין ספור הסברים לכל דבר.

השוואה לנתונים עונתיים היא לא הפיתרון. הפיתרון של מכבי ת"א הוא לשחק כדורסל טוב, לקלוע באחוזי קליעה טובים יותר ולשמור נקי וטוב יותר. על הדרך לא יזיק גם להרגיע אנרגיות שליליות ולעודד אנרגיות חיוביות.

ואין כאן כל עניין של מצפון, כי אני חושב שלא עשיתי רע לאיש. מדובר בניסיון הטוב ביותר שאני יכול לעשות כדי להסביר את קו המחשבה שלי, ואת דעתי על אשר אירע במשחק ובסדרה. ואני שב ואומר, מכבי ת"א רדפה אחרי בני השרון רוב הזמן, והיתה צריכה להתעורר מרבע שני איום ונורא. בדרך חזרה מפיגור 12-11 יורקים דם ו"מקריבים חיילים". זה בדיוק מה שקרה. במקום להתמקד בטעויות שיפוט כאלה ואחרות, ובהחלט היו כאלה פה ושם, הקבוצה הזו צריכה לשחק כדורסל הרבה יותר טוב.

שלומות,

מהמר מהמר מהמר", שרו ה"אוהדים" בנוקיהו-ההיכל לשופטי המשחק החמישי בין הקבוצה שהיתה לה מדינה לחניכיו של דן-שקדן, בשואלם להם שיר מן הרפטואר האדום-ירושלמי.

"היכן המוח שלך?!" תובע/דורש במפגיע דרור הצהוב הזועם לדעת. האם לא כל זוג עיניים שרק פזל לכיוון המסך ראה את המגמתיות?

ועל זה אני אומר שאוהדי האלופה הכמעט נצחית כל כך התרגלו לשיפוט שעובד לטובתם (ועוד ב"היכל"! "אולם הבית הכי מפחיד באירופה"!) שכל שיפוט שמשום מה חורג מהנורמה הזו נדמה עליהם כקונספירציה פרי מוחם של עוכרי-ישראל הידועים שני את קופל, שלא לדבר על האנטי-כריסט עצמו, קליין האיום.

וזה, אגב, אפילו בלי להזכיר את תיאטרון הבושידו שיורשו הגאה של החבר שארפ הציג קבל-עולם.
נדמה לי, על אף ש(כפיים לבורא עולם) אינני, שאפשר לתמצת את העניין כך:

"בכיינים, נמאסתם. נמאסתם, עד בלי די ועד אין קץ."

פתחנו בשיר אדום, ונסיים בשיר אדום: "יאללה, הביתה".

בנימין

נאה, בנימין, ורוב תודות על המייל, אבל בשלב הזה, ובלי קשר אליך אישית או לדבריך, איבדתי את הסבלנות ועייפתי מהנושא. הדבר האחרון שמעניין אותי הוא להיכנס אל דיוני האוהדים האינסופיים האלה בין צהוב לאדום וירוק וטורקיז, וזה ממש לא משהו שאני רוצה להיות קשור אליו. הרבצנו פה אלפי מלים, הוצגו כאן שתי מהדורות בעניין ודברי ארבעה אוהדים, שניים של מכבי, שניים שאינם, ואת דבריי אמרתי פעם, פעמיים, שלוש, בין אם מצאו חן ובין אם לא.

הגיע הזמן לעבור הלאה.

ולמשל, לצפות בכיליון עיניים לפרק הבא של "24", אחרי עוד פרק מצוין ששודר אתמול.

שלומות ונצורות בשלב זה.