האמת ורק האמת?

לא יודע מאיפה להתחיל. מצד אחד, אליפות גלבועית/גלילית הפקתית ואירועית בע"מ, כדת וכדין, נאה ואף יאה, ולא ייתכן שנדלג עליה כאילו לא היתה מעולם (אף כי עמדה כאן ברכה ססגונית לכבוד המועדון לאורך כל סוף השבוע בפינת 'רואים עולם' הנשגבת).

מצד שני, בעולמנו-אנו ובגילנו ההולך ומקשיש, בו המאסות יותר ממאיסות מאשר מפתות, מיציתי אחרי יממה אחת את כלל עניין הזכייה של ג"ג וההדחה של מכבי ת"א.

בדיקה זריזה במדור הספורט של העיתון מהיום אימתה את חששותיי: עוד מאסה, עוד בוחטה, עוד המון עמודים על מה שנגמר מבחינתי אי-שם בשישי בבוקר. מקסימום בארוחת הערב המשפחתית.

מסקנה? יורד מזה, הולך הלאה. אסתפק בזוטות ונצורות פרק 7088 ובקטעים קצרים, מאשר ב'כל מלה בסלע' הגותי, בין אם מרנין ובין אם קודר.

ובכן כי כן, אלה שאריות הדברים שרציתי לומר והתפלקו בין השורות.

"אני מזוהה יותר עם הגליל מאשר עם מכבי ת"א", אמר עודד קטש עוד לפני המשחק. "שיחקתי גם בגליל עליון וגם במכבי ת"א", כתב עומרי כספי לפני המשחק בטורו ב-ONE. "זכיתי פעמיים באליפות עם קבוצות אחרות, אולי הגיע הזמן שמכבי ת"א ייקחו אותי" התבדח-הרצין היידה-גוני יזרעאלי בחדר ההלבשה לאחר שזכה באליפות. וכדי שנבין שאין כאן בדיחה אלא רצינות תהומית, חזר על דבריו גם כאשר התרחק המיקרופון מפיו, שמא מישהו פספס את השורה התחתונה.

היידה-גוני, כותש יקר, כספי הראשון-במקצוענות: תחשבו פעמיים לפני שאתם מדברים. אתם שוברים לבבות של אוהדים זכים וצחי-לבב.

קטש מזוהה יותר מכל עם מכבי ת"א גם אם יטען אחרת. כספי גם. גוני לא היה צריך לומר את מה שאמר. הרגע זכית באליפות, בן אדם. מה אתה מבלבל את השכל עם מכבי עכשיו? לך תרכב קצת על כתפי אוהדים, תעשה סיבוב, תכניס שמפנייה לנחיריים. ותירגע.

הלאה.

ג'רמי פארגו קיבל הזדמנות היסטורית להפוך לחביב סיפרה - ולא הצליח. האיש אמנם השיג אליפות, תואר שבהחלט לא נפול לך בידיים כל יום, אבל חביב סיפרה - תואר גדול בהרבה - הוא לא יהיה. לפחות לא בינתיים, יען כי לא עמד באף אחד מהקריטריונים שהוצבו בפניו.

היידה, עוד.

הנה מקבץ המוכיח שזכרונו של העם חזק יותר מכל איקס-מגה שמציעים לכם יצרני המחשבים.

"זכור זכרנו כי בפתיחת העונה אמר הנשיא, כי ג"ג הפקות עוד יפיקו איזה תואר, ותואר עוד יפיקו. מלים אלה נכתבות כדקה לפני סיום המשחק, אבל זו כבר לא חכמה, כנראה". (צורי ל.)

"ברכות לג"ג הפקות על האליפות ולנשיאנו הרם שצפה להם עונה מיוחדת כבר אחרי משהו כמו 3 משחקים (גדעון ט.).

"לכבוד הנשיא שלומות. עם כל הכבוד לג"ג ולכותש ולכדיר וחבורתו, האדם שמגיע לו השאפו (מה זה בכלל?) הוא לא אחר מאשר הנשיא בכבודו. תשאל למה? אני אגיד לך למה: זכורה לי היטב תוכנית באתר ONE ממש בתחילת העונה בה אמרת ללא כחל, ג"ג יכולה ועשויה ללכת עד הסוף. אני הרמתי צמד גבות שנשארו למעלה עד תום 21 מחזורים והפסד אחד, ואז בא הפיינל פור והשאר היסטוריה. אכן שאפו, עין-עין יש לו, לנשיא, יוכתר לאלתר כחבוב" (ישראל).

ארצה להודות לבני העם המוקירים ומעריכים את עינו המקצועית של הנשיא, שאלמלא היה מתגלגל לקריירת כתיבה היה הופך ודאי סקאוט בינלאומי רב רושם, יש להניח ואף להניח יש. רק חבל שברגעי האמת, בבוא הפיינל פור, לא עמדתי על שלי ובקול רופס מלמלתי בפני אילו מראיינים כאלה ואחרים מרשתות רדיו שונות כי "מכבי תנצח בפער קטן". אדם צריך ללכת עם האמת שלו, יו נואו. ואם לא איתה, לפחות עם תחושות הבטן.

הלאה.

קמתי בבוקר וראשי היה סחרחר עלי. "קום-קום, לאריסה תיכף מגיעה", האיצה בי רעיית הנשיא ויצאה לעבודתה אי-שם בפתח תקווה, עיר האורות האמיתית של המזרח התיכון. עגום היה מבטי, כבד היה הילוכי. קמתי לבוקר שלא ברור לי מה עושים בו. אין רדיו, אין עונה, אין שידור משחק בערב לצפות בו. פייייי קיבינימט, יש לאריסה ויש גם בזזזזז עצבני באינטרקום. קולי נאלם, לבי כלל לא נרגש, הכנסתי אותה בשערי הלשכה הנשיאותית. אם בלבול וחוסר ריכוז שולטים בלשכה בשעת בוקר של יום ראשון ואיש אינו יודע מהו הצעד הבא, לפחות שיהיה נקי פה מסביב.

ומה עוד?

בעצם רגע, לא נגמר. רק מתחיל. יש סדרת גמר, ממש סדרה שלמה, לא ערב או שניים, בין הלייקרס לסלטיקס. ואני הולך לראות אותה כמו שלא ראיתי כבר הרבה מאוד שנים. במיוחד כשיש מונדיאל-ביפ וכולם יבלבלו את המוח מסביב עם נבחרת גאנה וכאלה. שיחפשו אותי בסיבוב.

ויש גם ענייני טניסלע ורולאן גארוס. המפוארת תשחק מחר נגד סרינה וויליאמס בשמינית הגמר בפאריס. כידוע או שלא, פאר הפסידה בכל ארבעת משחקיה נגד סרינה עד היום (וגם בכל חמשת מפגשיה נגד אחותה, ונוס). הריני להעריך, על סמך תחושה בלבד ושום דבר מעבר לזה, שפאר עומדת להציג את משחקה הטוב ביותר נגד סרינה עד היום. אם וכאשר זה יקרה והתחזית תתממש, אפשר שאכנס גם להדגמות והשוואות באייטמון טניסלעי משובח. ואם לא יקרה? כמובן שאתן לתחזית להישטף אל הים מבלי שאיש יזכור (אלא אם יוכיח שוב בני העם עד כמה בלתי ניתן להבסה הוא זכרונם).

שלומות ונצורות בשלב זה.