ס
דרת הגמר של ה-NBA כבר מעבר לפינה, ורוב עולם הכדורסל עוסק ויעסוק בשבועיים הקרובים בלייקרס ובסלטיקס ובסלטיקס ובלייקרס. כמו שצריך, אגב. אין לי שום טענות בעניין. ברם אולם, במקביל, או בשולי הדברים, או איפה שזה לא יהיה, יש לעניות דעתי הלא קובעת להתייחס גם לסטיב נאש, ולחבורה הנכבדת אליה הוא משתייך, וככל הנראה גם ימשיך להשתייך, למרבה הצער.

חבר מארה"ב הפנה את תשומת לבי לדיון ער, שהתפתח בכל מיני פורומים מעט לאחר ניצחון הלייקרס בגמר המערב. במרכז הדיון עמדה השאלה: האם נאש הוא השחקן הגדול ביותר בתולדות הליגה, שלא רק שלא זכה באליפות, אלא מעולם לא הגיע אפילו למעמד סדרת הגמר.

אלה השמות שהגיעו לעשרת הגדולים בקטגוריה הלא ממש משמחת הזו, סח החבר, הבט ושפוט בעצמך באנשים ובחלק מפועלם.

סטיב נאש: פעמיים ברציפות MVP של הליגה, שבע פעמים אולסטאר, שלוש פעמים בחמישיית העונה, פעמיים בחמישייה השנייה, פעמיים בחמישייה השלישית, אחד הפוינט גארדים הגדולים בהיסטוריה ובחירה ודאית להיכל התהילה.

"פיסטול" פיט מארביץ': חמש פעמים אולסטאר, שלוש פעמים בחמישיית העונה, פעמיים בחמישייה השנייה, נבחר להיכל התהילה ולאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות הליגה.

דומיניק ווילקינס: חבר היכל התהילה, תשע פעמים אולסטאר, פעם אחת מלך הסלים של הליגה, פעם אחת בחמישיית העונה, ארבע פעמים בחמישייה השנייה, פעמיים בחמישייה השלישית.

בוב לניר: חבר היכל התהילה, שש פעמים אולסטאר, כולל MVP של משחק האולסטאר 74'.

ג'ורג' "אייסמן" גרווין: חבר היכל התהילה, תשע פעמים אולסטאר (MVP של משחק האולסטאר 80'), ארבע פעמים מלך הסלים של הליגה, חמש פעמים בחמישיית העונה, פעמיים בחמישייה השנייה, אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות הליגה.

טרייסי מגריידי: שבע פעמים אולסטאר, פעמיים מלך הסלים של הליגה, פעמיים בחמישיית העונה, שלוש פעמים בחמישייה השנייה, פעמיים בחמישייה השלישית.

אדריאן דנטלי: חבר היכל התהילה, שש פעמים אולסטאר, פעם אחת מלך הסלים של הליגה.

אלכס אינגליש: חבר היכל התהילה, שמונה פעמים אולסטאר, פעם אחת מלך הסלים של הליגה.

כריס וובר: חמש פעמים אולסטאר, פעם אחת בחמישיית העונה, שלוש פעמים בחמישייה השנייה, פעם אחת בחמישייה השלישית.

ברנרד קינג: ארבע פעמים אולסטאר, פעם אחת מלך הסלים של הליגה, פעמיים בחמישיית העונה, פעם אחת בחמישייה השנייה, פעם אחת בחמישייה השלישית.

כמו שוודאי שמת לב בעצמך, המשיך החבר והתלבט בקול רם, הבחירה כאן אינה קלה כלל ועיקר. הלא כל אחד ואחד ברשימה הינו תותח בפני עצמו, וביושר הרוויח את כל התארים והבחירות. חבריי ואני מתלבטים בסוגיה ימים על גבי שעות, ופתרון אין לנו עדיין. איך באמת בוחרים את הטוב מבין המתוסכלים?

ראשית, השבתי, עוד בטרם אקדיש מחשבה מעמיקה לנושא - כבר במבט ראשון חסר לי כאן לפחות שם אחד גדול, תרתי משמע, הלא הוא ארווידאס סאבוניס האגדי. שנית, באמת שאין דרך להכריע חד משמעית, אולם אם אשתדל - כבר ממבט ראשון ברור שלא כולם כאן באותו מעמד ובאותה דרגה. שהרי, ועם כל הכבוד, אין דינם של ברנרד קינג וכריס וובר כשל האייסמן, למשל, העולה עליהם רבות, לטעמי.

אם אתאמץ מאוד, המשכתי, אצמצם את הרשימה לשלושה מובילים - סטיב נאש, פיסטול פיט ודומיניק ווילקינס, שביניהם באמת קשה לי להכריע. כך שתשובה לשאלה מיהו הגדול שבין אלה שלא היו שם - אין לי. לעומת זאת, לגבי הפעילים שבהם ישנה תשובה חד משמעית לשאלה מתי אולי כן יגיע תורם לקחת חלק פעיל בסדרת גמר: ביום שבו יואיל המדור ולא יהמר על קבוצתם שתעשה זאת.