ייתכן שיימצא מי שיקום וישאל: דווקא עכשיו? אחרי שטובי מוחות המנהלת גיירו כהלכה את `החוק הרוסי`? למה שאלה שכבר שם לא יחקו את חג`ג`, תמיר וכהן מינץ - ויחזרו, והאחרים לא יישארו ויקבלו יותר דקות? אז מי שמציעים לו מקום של כבוד באולימפיאקוס או בנטון, בכבוד. גם משרת אימון ראשית בליטא זה אחלה, לרוסיה וצרפת ליגות ראויות ואומרים שגם בבלגיה ממש לא רע, אבל - ובלי לפגוע באף אחד - אוקראינה? בולגריה?? קפריסין??? עד כדי כך אטרקטיבי שם? נראה שהתשובה פשוטה: כן. פחות מבחינת מה שיש להם לחפש שם, והרבה יותר מבחינת מה שאין להם לחפש כאן.

מהבחינה הפיננסית, לא רוצה להיכנס לכיס של אף אחד (באלה של יחידי הסגולה שבהם כנראה שגם אין מקום...), אבל זהו כמובן שיקול לגיטימי לחלוטין. מציעים לכם אפשרות טובה יותר להתפרנס - אהלן וסהלן. בנוסף, אני מרשה לעצמי להניח שלפחות בחלק מהקבוצות בחו"ל, בניגוד למה שחוו בחורינו המצוינים באי אלה מקומות בליגת העלק שלנו - הם יקבלו, להפתעתם הרבה, בדיוק את הסכום הרשום בחוזה, ואפילו בזמן.

אבל מעבר לכסף, נראה שמה שמשחק תפקיד לא פחות, ולפעמים אפילו חשוב יותר, הם העניין והאתגר. נכון שמדובר בכריתת הענף עליו כולנו יושבים (תלויים ונאחזים בציפורניים, אם ממש לדייק), אבל תכל`ס - מה בדיוק יש להם לחפש כאן? ליגה שבה הכל סגור מראש עשרות שנים מראש? פארסה מתמשכת של קבוצות שעולות ובסוף נשארות, לא עולות אבל בעצם כן עולות, יורדות אבל נשארות, או לא יורדות אבל כן יורדות? `מסורת` מפוארת של מלחמות מתישות מול יו"רים על קבלת המשכורת? אולמות שוממים עד כדי כך, שאין בעייה לכרוז להציג אחד-אחד גם את הצופים?

לכן, עם כל הצער על כל פגיעה במצבת המאמנים והשחקנים תוצרת כחול-לבן, אין לי אלא להסכים עם ההיגיון שבהחלטתם לפרוש כנפיים. שייצאו ויחפשו להם לא רק משכורת ראויה, אלא גם אווירה שונה לגמרי, ולא רק בגלל שמדובר במדינות אחרות: ליגות פתוחות יותר, קהל אחר (קהל בכלל!), תרבות אחרת. מה כבר יש להם להפסיד? בכל רגע נתון יימצא בארץ מי שייקח אותם חזרה. אנחנו, על פי האמרה הפולנית הידועה, נמשיך לשבת לבד בחושך, וגם אם נראה את האור בקצה המנהרה לא נמהר לשמוח, כי לפי איך שמתפתחים כאן העניינים - רוב הסיכויים שזו הרכבת שבאה ממול.