יושב החבר ז'לימיר-הגביר באתונה-העיר (סתם, באתונה-הכרך, אבל מה לעשות שזה לא מתחרז?) ושואל את עצמו: אוקיי, אז נשבר לי הזובון סופית. עשיתי מה שעשיתי עם פנתינאייקוס, לקחתי אליפות ועוד אליפות ועוד אליפות, יש לי כסף כמו חול אבל די, נמאס. וגם נמאס, די.

לאן הוא לוקח את עצמו עכשיו?

לשנת שבתון? מפתה, קורץ, מאתגר, מעניין. אבל על מי יצעק? ועל מי יכנס לטירוף? ואיך יסתדר שנה בלי קריצות לשופטים? וכשירצה להסתובב לשחקני הספסל ולהסביר להם כל מיני דברים אפילו בזמן שהמשחק משוחק, איך יעשה את זה אם אין לו ספסל, אין לו שחקנים ואין לו מגרש ומשחק להפנות להם את הגב?

אז לאן כן?

למכבי ת"א? פייי חמורים, לוקחים את דייויד בלאט במקומו. יכול היה לעשות להם שושלת-שושלת תמורת פנקס צ'קים פתוח והסתלקות של פדרמן ומזרחי מאזור הספסל, אבל זה הרי לא יקרה. יותר מדי צהובים זה לזה יש שם.

לצסק"א מוסקבה? אפשרות. לא שאני מבין מה הבעיה של הרוסים עם פשוטין, שהרביץ להם דאבל ברוסיה, הגיע לפיינל פור של היורוליג והפסיד שם לאלופת אירופה – אבל קראתי שהרוסים מחפשים מאמן. אולי רוצים לבנות מחדש כי לנגדון, שישקאוסקאס והולדן מזדקנים, ומעדיפים ארכיטקט מנוסה? קצת קר שם, אבל יש כסף טוב ובחורות יפות שיושבות על ספסלים להביט בהן. אוברדוביץ' אוהב להביט על ספסלים, ולא משנה מי יושב עליהם.

לאפס פילזן? מעניין, לא נכחיש זאת, אבל רק לפני דקה דיברו על רצון להתאחד עם פרטיזן בלגרד או משהו, אז איך יש להם כסף בשבילו ומאיפה? ואם זו הולכת להיות אפס פילזן בלגרד, אז אין לו סיכוי. וויושביץ' חזק בסרביה אפילו יותר ממנו.

פנרבחצ'ה/אולקר? האמת, מתאים. האיש כבר התרגל בלאו הכי לדפוקים האלה של המזרח התיכון, אז מה זה משנה יוונים או טורקים? אותו רק דבר חוץ מהשפם. כסף יש שם תמיד, קהל לא רע בכלל, דופקים על בסיס כמעט קבוע את פילזן ויש להם ניסיון עם מאמן שמקלל באותה שפה כמותו. שיהיה בריא טאנייביץ', אגב. ניתוח לא פשוט הוא עבר.

ריאל מדריד? וואלאק, אם מסינה הולך משם איכשהו, או הם שמוליכים אותו הביתה, יכול להיות כיף חיים לחזור לקבוצה שהוביל לגביע אירופה לאלופות האחרון שלה ב-1995. אחרי שנים באתונה-הכרך המזורגג יהיה נחמד לחזור לציוויליזציה אמיתית. יוון זה יוון, כן? אבל ספרד זה ספרד! מדריד זו מדריד. ריאל זו ריאל, ולהרביץ תואר אחרי מסינה שגמר עם כלום זה תמיד מחמיא לרזומה ועושה טוב לעור הפנים. חוץ מזה, הפסקוואל ההוא מברצלונה, יש בו משהו מרגיז. אוברדוביץ' ירצה לפתור את המועקה הזו אחת ולתמיד.

NBA? חרטאבונה-בבונה, לא בשבילו. סתם ליגה. חיים בסרט שהם יודעים הכל ואין להם מושג. שילכו ללמוד איך מדברים סרבית ואחר כך ידברו איתו.

הפועל ירושלים? חלילה וחס, הוא לא מפריע לחניכים שלו לשעבר להתקדם. שיהיה לקטש לבריאות ומזל טוב על האליפות. חוץ מזה, החליפות שלו זה כל התקציב שלהם.

סיינה? הופה, זה מעניין, זה מעניין. לא אמרו שפיאניג'אני עוזב? צריך להזכיר לסוכן לשאול מה התקציב שם, ואם הם באמת רציניים בקשר ליורוליג או שמספיקה להם הליגה האיטלקית, כי לאוברדוביץ' היא כבר מזמן לא.

רגע, רגע, רגע.

רגע.

רגע.

אולימפיאקוס!

איך לא חשבתי על זה. המנוולים באדום-לבן שכל השנים הוא מתאמץ להכשיל בכל דרך אפשרית וגם מצליח. בשנייה הוא עושה מהם מלכים, בשנייה. ומגשים להם את כל המשאלות, כל החלומות, כל השאיפות. וגם מסביר סוף-סוף לאידיוטים האלה איך עוצרים את השמאלית של דיאמנטידיס ואת ריבאונד ההתקפה של באטיסט, ואיך גורמים לצרצריס היפצע שוב, אבל לחזור רק באוגוסט ולא לפלייאוף.

מצד שני, משחק מספר 4 בגמר הפלייאוף היווני הוכיח שוב שכדורסל עלול להוות סכנת חיים בכל הקשור לדרבי הגדול. מעבר כזה מהווה פחד אולוהייייים והוא עדיין צעיר ורוצה להמשיך לחיות.

אלא אם כן הוא מביא לאולימפיאקוס את שאק ומחבר אותו לסחור-סחור סחורציאנטיס. בעיקר כדי שישמשו עבורו בודי-גארד מפני אוהדי פנתינאייקוס ובין לבין גם יקלעו ב-80 אחוז מהשדה וידרסו כל מה שזז, רגע לפני שנגמר להם האוויר באופן סופי ומוחלט.