לפני מאה שנה בערך, כשהייתי עדיין בשירות סדיר, החליט מפקד הבסיס שלנו יום בהיר אחד לערוך ביקורת פתע במטבח הבסיס. כשנכנס, כך מספרים החבר'ה שנכחו במקום, נדהם לגלות המוני זבובים משוטטים בנחת בכל מקום, לרבות על האוכל עצמו. "למה אתם לא נלחמים בזבובים?", התנפל המפקד בכעס על רס"ר המטבח. "נלחמנו, המפקד", השיב הרס"ר באדישות, "נלחמנו, והפסדנו".
בלי שום קשר ישיר לזבובים, או לחרקים אחרים, כך, פחות או יותר, אני מרגיש בשבועות האחרונים, ודאי וודאי מאז שישי אחר הצהרים. אנחנו יכולים לספר לעצמנו כמה סיפורים שרק נרצה על כך שקורים דברים מעניינים בכדורסל מסדרת הגמר של ה-NBA, דרך הסנסציה ההולכת ונרשמת למול עינינו המשתאות בגמר הליגה הספרדית ועד השלמת פאזל המאמנים בליגת קזינו. הכל נכון, הכל טוב, הכל יפה, אבל עולם הספורט כולו, או לפחות רובו המוחלט עד מאוד, נמצא בחודש הקרוב אלפי קילומטרים משם, בדרום אפריקה. נלחמנו והפסדנו, שלא לומר הובסנו, בקרב על תשומת הלב.
אי לכך ובהתאם לזאת, לא נותר אלא לפנות בינתיים את רובה של הבמה לענף-שאין-לנקוב-בשמו, אולם לא לפני שנביא כמה מהציטוטים היותר מצחיקים ומטומטמים של אי אלה מהקשורים אליו: מאמנים, שחקנים, שדרים וכיוצא בהללו, ששלח לי אתמול חבר אנגלי. את חלקם כבר פגשתי לאורך השנים בכל מיני מקומות, אבל תמיד משעשע להיזכר. בסדר, אז זה לא ממש קרב מאסף, אבל לפחות שנרגיש שניסינו עוד משהו קטן אחרון.
"זה היה יכול להיות משחק הרבה יותר טוב, אם רק היינו מוצאים מישהו שימציא כדור שיודע לבעוט בחזרה" (אריק מורקאמבי).
"בעשרה מתוך עשרה מקרים הוא היה מבקיע, אבל זה לא היה אחד מהם" (פיטר ג'ונס).
"דייויד בקהאם לא מסוגל לבעוט ברגל שמאל, לא מסוגל לנגוח, לא מסוגל לתקל ולא כובש הרבה. חוץ מזה הוא בסדר" (ג'ורג' בסט).
"שלטנו ב-99 אחוז מהזמן, אבל דווקא שלושת האחוזים הנותרים עלו לנו במשחק כולו" (רוד חוליט).
"כבשנו את שער הניצחון שלוש דקות לסיום, אבל אז הקבוצה השנייה השוותה" (איאן מקניל).
"אם זה היה נכנס, זה היה שער" (בארי דייויס).
"רוב האנשים שעוד זוכרים את הימים בהם היינו קבוצה גדולה - כבר מתו" (יו"ר נוטס קאונטי).
"ווילקינס עם מסירה מושלמת, על המילימטר, לשום מקום" (ביירון באטלר).
"היה לו את כל הזמן שבעולם כדי למסור, אבל הוא התמהמה יותר מדי" (מרטין טיילר).
"אם אתה מוביל 0-4, אין שום סיבה שתפסיד 7-1" (שיעור פרטי בחשבון מאת לורי מקנמי).
"זהו השער ה-19 שלו העונה, בדיוק פי שניים מבעונה שעברה" (עוד הברקה מתמטית, הפעם של שדר הרדיו האוסטרלי גארי ליון).
"לנבחרת צ'ילה יש שלוש אפשרויות - לנצח או להפסיד" (גם קווין קיגן הגדול לא ממש מקדיש זמן למתמטיקה).
"לנצח זה לא מה שחשוב, כל עוד אתה מנצח" (ויני ג'ונס).
"ניוקאסל לא הפסידו בכל חמשת הניצחונות האחרונים שלהם" (בריאן מור).
"לא הייתי אומר שהוא המגן השמאלי הטוב בליגה, אבל אין אף מגן שמאלי טוב ממנו" (רון אטקינסון).
"הוצאתי 90 אחוז מהכסף שלי על נשים ואלכוהול. את השאר ביזבזתי" (ג'ורג' בסט).
"מדובר בנבחרת לא אופיינית של סקוטלנד, משום שהפעם יש להם שחקנים טובים" (המאמן חאבייר קלמנטה מפרגן).
"לגרמנים יש רק שחקן אחד מתחת גיל 22, וגם הוא בן 23" (מה יהיה, קווין קיגן?).
"הייתי שמח לשחק במועדון איטלקי מפואר כמו ברצלונה" (מארק דרייפר מוסר ד"ש לאלון מזרחי).
"לא התאקלמתי באיטליה. זה היה עבורי כמו להיות במדינה זרה" (הוולשי אין ראש ברגע מרגש של לוגיקה צרופה).
"אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, אני מצפה שמה שקרה בעבר - יקרה שוב" (טרי ונבלס).
"תמיד הקפדתי לא לומר מלה על השופטים, ואין לי שום כוונה לשבור את העיקרון הזה, אפילו לא בשביל המטומטם ששפט כאן היום" (רון אטקינסון).
"הפסדנו משום שלא ניצחנו" (רונאלדו).
"הם משחקים עכשיו עם חמישה אנשים ברביעייה האחורית" (איאן מקינאלי).
"52,000 איש הגיעו לכאן היום, אבל הם עושים רעש של 50,000 לפחות" (ביירון באטלר).
ולסיום: "משחק המתבסס על שחקני כנף הינו אפקטיבי הרבה יותר מול קבוצה אירופאית כמו ברזיל, מאשר מול קבוצה אנגלית כמו וויילס" (כל הגיאוגרפיה כולה על רגל אחת, מפי רון גרינווד, לשעבר מנג'ר נבחרת אנגליה).
shaharhermelin@gmail.com
דבר יו"ר הדירקטוריון: מפאת כבודו והיותו בעל תואר אצולה מחלנו לסר ש. הרמלין באופן חד פעמי לנוכח האייטמון הזה והחלטנו לפרסם אותו, ברם אולם ואף על פי כן הוא יוזמן לבירור ותישקל גם האפשרות לרשום הערה בתיקו. שהרי לכל ידוע, ואף ידוע לכל, שהמונדוביפ הוא ההצגה הגדולה בתבל: זו שבה חצי אומה עושה עצמה מתעניינת במשהו שלאיש אין בו עניין ממש מלבד ביצוע פעולה אחת: לרכז את השעמום המצטבר מול מסך הטלוויזיה ולהעלות עשרה קילו בחודש.
