בימים אלה בהם חרטאבונת המונדוביפ מולכת בחוצות הכרך, העיר וגם הכפר, הופתעתי לגלות אתמול בית קפה בגבעתיים-העיר שבו נעלם לפתע המסך הגדול המקרין משחקי ביפ משמימים לרווחת (?) יושבי המקום.
אותו מסך שהיה שם רק לפני חמישה ימים, נעלם פתאום. לשאלה מה עלה בגורלו ענה המלצר המכובד, כי בעל הבית התחרט והחליט לרדת מהעניין. "זה אינו תואם את רוח המקום ואת איך שהוא רואה את הדברים", אמר המלצר, "נעשה פה הומה ורועש מדי". ברכות אם כן לבית הקפה בגבעתיים-העיר, אשר הלך נגד הזרם הכללי והפגין יוזמה ודעה עצמאיות.
ולמי שקורא בין השורות – התשובה היא כן. הנשיא מבלה היטב בימים אלה וביקר פעמיים בשבוע אחד באותו בית קפה תוך שהוא שומר על המוטו החשוב מכל: נוחות, נינוחות ונוחיות. יאאא אולוהייים, חזן אחרית הימים הוא זה, האין זאת?
כך או אחרת, אחרת או כך, עלתה בי מחשבה נוספת בהקשר לימי המונדוביפ הנוכחיים. הרי בעוד זמן לא רב, חודשיים וקצת, ייפתח המונדובאסקט. סיפור אחר לגמרי מבחינתנו, מעניין יותר, נוגע יותר, רלוונטי יותר. אלא שפתאום נחת אותו אסימון, ההוא שכבר לא קיים עוד אבל עדיין מככב בקלישאה הוותיקה:
תיפח נפשי ורוחי גם יחד, המונדובאסקט מתקיים בטורקיה!
אותה טורקיה שרוצה להוליך את היחסים עם ישראל הרבה-הרבה שנים לאחור, ולהביא למצב שקיים כבר עכשיו, למעשה, לפיו ישראלים לא רצויים על אדמת המדינה.
והרי הבטחתי לאיתי סלע הפלאי שאדון בכובד ראש וברצינות גמורה, לטוס לטורקיה כדי לראות חלק מהאליפות הזו, בהנחה שארצות הברית תבוא עם שחקנים בולטים במיוחד כמו לברון ג'יימס וכאלה. לך תסביר לילד שארדואן והמשט והאמייאת מונעים מאיתנו לנסוע.
עדיף שכל הלברונים למיניהם יודיעו שהם לא באים, כדי שהילד ירד מהעניין מיוזמתו. דוויין ווייד כנראה ער לעניין וכבר הודיע סופית ורשמית שהוא לא מגיע. אם גם קובי ולברון בעסק, העניין נפתר מעצמו, מבחינתי, ואני די בטוח, כאמור, שהפלאי יאבד עניין מעצמו ונשכח מכל העניין.
בינתיים, הטורקים המנוולים נערכים ברצינות לאליפות הזו שהיא בעצם אירוע הספורט הגדול ביותר בתולדות המדינה. טאנייביץ', המאמן בעל השם הפרטי הבוגדני, מתאושש מניתוח שעבר בעקבות מחלת סרטן, וארבעה עוזרי מאמנים יתחילו את ההכנות בלעדיו. כן, ארבעה. נהיו קבוצת NBA, נהיו. והאמת היא שבטורקיה וגם ביוון נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, יש כבר די הרבה שנים יותר מאשר שני עוזרי מאמן בכל נבחרת.
היידה, מה עוד?
אם כבר עוזרי מאמנים, דרור כהן מתמנה לעוזרו של קטש בהפועל ירושלים. טוב, קטש נצמד לשחקני עבר כמי שיהיו עוזרי מאמן ואחרי אורן עמיאל וליאור ליובין הוא מרביץ עכשיו את כהן לידו. עבר מגארדים לפורוורד, אבל נשאר בסביבת החברים. כיף להיות חבר של קטש, זה משדרג שכר. כמו שכיף להיות חבר של בלאט, יעיד רו"ח ד. שמיר שהולך לעבוד לצדו, כנראה.
כל הארץ חברים-חברים. ננו גינזבורג אפילו קיבל ככה לידיים את נימבורק במקום מאמננו שחור השיער לשעבר שעוזב לתפקיד אחר כלשהו.
ובכלל, ואני חוזר על עניין שכבר נגעתי בו קלות, עוזרי המאמנים נמצאים בשיא תהילתם. בכל מקום, לא רק כאן. באירופה, ב-NBA. חלפו עברו הימים של עוזר המאמן היוצק מים על ידי המאמן ראשי במשך עידן ועידנים. אם אורן אהרוני הולך להיות מאמן בני השרון לפני מאמננו האדמוני, למשל, או מאמננו העתידי, או אבי אשכנזי, נניח, או גיא גודס, או מאמננו שחור השיער לשעבר (ולא שאני יודע כמה כסף מציעים שם למאמן) – אז באמת קרה משהו בעניין הזה של עוזרי מאמנים צעירים, רצוי כאלה שגם שיחקו בעבר.
עוד בעניין עוזרי ממאמנים – דני פרנקו יהיה עוזרו של מיקי דורסמן בהפועל חולון. מעשית, חיבור של שני המאמנים שהובילו את הפועל חולון בעונות האחרונות לזכייה בתארים הוא נאה בעיניי, ובטוח שמעניין מאוד גם את הקהל.
סתם ככה, על הדרך, מסקרן אותי לדעת פעם אחת ולתמיד איך עובד ראש של מאמן: מתי הוא מוכן ללכת צעד אחורה, כדי להיות עוזר באותו מקום בו אימן כמאמן ראשי? האם צריך שנת צינון מהליגה כדי שזה יקרה, כמו במקרה של פרנקו? האם צריך שהכיס יצטנן, כדי שזה יקרה? האם צריך שהמאמן הראשי יהיה מישהו כמו פיני גרשון, כדי ששרון דרוקר יסכים לעזור לו? ואם זה דייויד בלאט, דרוקר מוכן או לא (במקרה שבלאט היה מעוניין, כן?).
וגם: כמה פעמים עוד יבצע רו"ח ד. שמיר את הזיגזג המזורגג בין עמדת העוזר לתפקיד המאמן הראשי. והאם הוא-הוא ולא אחר יהיה המאמן הראשי של מכבי ת"א? טוב, השאלה האחרונה לא שייכת לכאן.
המון שאלות, המון תהיות. נושא עוזרי המאמן הפך להיות כל כך דומיננטי בכל מקום, שבפירוש יש פה מספיק חומר לעבודת גמר במגמת ספורט בבית ספר תיכון (נניח). הייתי מאוד שמח לקרוא עבודת גמר בנושא כזה. גם לכתוב, האמת, אבל גיל 17 חלף-עבר לו.
וכל ההתייחסות הזו לניוז היא בעירבון מוגבל, כן? כבר למדנו שדקות ספורות בלבד אחרי פרסום אייטמון דברים יכולים להתהפך לגמרי.
שלומות ונצורות בשלב זה.