לנשיא שלומות,

לנשיא אחוזי הצלחה טובים מאוד כשמדובר בתחזיות שנוגעות לכדורסל, ולראייה ההצלחה הכבירה של ג"ג הפקות שנצפתה עוד בתחילת העונה. אולם, בגזרת המאמנים, חוששתני שהעסק עובד קצת הפוך. ולהלן הראיות:

מאמננו הגולה חזר מן הגלות.

אודה ולא אבוש ואף אבוש ואודה גם יחד, כי חייכתי למראה המייל הנינוח הזה, המגיע בשעה שמכבי רוחשת וגועשת סביב מאמננו הגולה.

פישר הולך לריאל מדריד, בורשטיין חוזר ממדריד ופרבריה, כדיר הצטרף, לאזמה שוב מועמד, ג'ף ביג פוט חתם (כף רגלו במידה 50 אם לא יותר), קטש רוצה את ברנדל החביב לירושלים, מאנוט בול הולך לעולם שכולו טוב.

וכבוד הנתין כפיר במה הוא עוסק? ביכולת הניבוי/ניחוס הנשיאותית. נכבדך ונעריכך על כך, דוגמה וחיה ומופתית אתה למוטו החשוב מכולם: נוחות, נינוחות ונוחיות, גם אם בימי סערה המתרחשים מאחורי הקלעים.

ולעצם העניין – אדלשטיין היה מת שתהיה לו פריזורה, כן? אבל כך או אחרת, אחרת או כך, אם נחיה גם נראה עד כמה הערכותיך נכונות.

התורה מסיני ירביץ בו תורה

שלום,

לפני כמה וכמה (וכמה!) אייטמונים נאים וריחניים של המהדורה, נשאל כבוד הנשיא לגבי זהות האלופה בליגת קזינו, והאם לא מפריע לו כי האלופה היא לא הקבוצה הכי טובה. (דומני שזה היה גרעין השאלה, אך אני לא מתחייב על הניסוח המדויק, כיוון שהקו המנחה אותי בתור קורא בכדורסלע-האתר הוא נוחות נוחיות ונינוחות, ועל כן אעסוק בעיקר ולא אכלה את משאבי לטפל).

והנה, בכדי להוסיף את הגרוש שלי למדורה, אני מפרסם כאן את דעתי ועמדתי הנחרצת.

בדיוק כמו שיודע כל מי שהתנסה ולו במשחק אחד של כדורסל, וכפי שבודאי יסכים איתי הסר, עבירה היא רק מה שהשופט שורק, כך האלופה היא רק זו שמקבלת את הצלחת עם הכתובת המוכנה מראש "אלופת המדינה לשנת %$#@". אין, ולא יכולה להיות שום התחייבות לגבי טיבה של אותה אלופה.

זאת ועוד. מה זה "קבוצה טובה", לא כל שכן "הכי טובה"? כדורסל הוא משחק פשוט. יו האב טו פוט דה בול אין דה באסקט, אוקיי. אתה מנצח אם הצלחת לשים יותר כדורים כאלה מאשר היריב שלך, או אם נרצה, לקבל נקודות עבור הכנסת הכדורים, כתלות במרחק ובסטטוס הזריקה (עונשין, למשל).

לפי הנחות אלה, הסילוגיזם הפשוט אומר שהקבוצה היותר טובה היא זו שקלעה הכי הרבה נקודות, וספגה הכי מעט, או בכדורסלית, יחס הסלים השנתי, לא כן?

אבל, אולם, ברם. אל לנו לשכוח כי מטרתו הראשונה והחשובה של משחק הכדורסל, ושל ספורט בכלל, היא הבידור. אז אולי בכלל הקבוצה "הטובה" היא זו המבדרת ביותר? ואיך מודדים דבר שכזה? אולי זו שהטביעה הכי הרבה פעמים? זו שמסרה הכי הרבה? אולי זו שמסרה הכי הרבה מאחורי הגב? זו שחטפה? זו שחסמה? קיצורו, מסובך לקבוע.

אליפות נקבעת לאורך עונה שלמה, והקבוצה הכי "טובה" היא זו היודעת לנצח בזמן הנכון. לא בנובמבר ואפילו לא בפברואר. אלא במאי. התאריך תלוי באוויר. להבדיל, אנשי המכה-ביש היו נשמעים די מגוחכים אם הם היו מתחרים במקצה של ריצת 800 מטר, ולא מבינים למה הם לא זכאים למדליה, כי הרי אחרי 200 מטר הם היו ראשונים. הפיינל פור הוא לא הפתעה עבור אף אחד. אולי כדאי שהלובשים צהוב יבינו ששווה להפסיד באמצע על מנת לנצח בסוף, ויחסכו מכולנו את התלונות המטופשות על השיטה.

יותם

בהחלט קטע נאה ומכובד, יותם. כדי להוסיף עוד יותר אמינות ולהיצמד לפרטים הייתי הופך את ה-200 מטר ל-700 מטר, נניח, בדוגמא שנתת, אבל הרביצות כאן דברי טעם. בחלקם – כמה צנוע אני – השתמשתי גם אני באותה מהדורה ובתשובה לשאלתו של אותו נתין (היה זה דניאל משיקאגו נדמה לי, על אף שאינני).

אוסיף גם, כי מעט חשודה בעיני פנייתך המאוחרת בנושא. הייתכן כי נעדרת מספר שבועות מכדורסלע-האתר ורק עכשיו הגעת לקרוא את קטעי הארכיון? אראה זאת בחומרה אם התשובה לכך חיובית.

ערן,

בעניין כדיר: לא היינו שם כבר בקיץ 2001? אז, כפי שאתה ודאי זוכר, יואב ספר חתם במכבי בתור הישראלי הגדול הבא של הקבוצה. גם אז הכותרות היללו וראיונות האמצע גברו כמים באלסקה הדרומית. נדמה שבלאט חוזר על אותן טעויות שבגללן הוא הודח ממכבי בפעם הראשונה.

מה זו השטות הזו? אוקיי, הבנו שחשוב שיהיו ישראלים, אבל לא קצת הגזמנו? מה בדיוק כדיר נותן למכבי? האם הוא מתאים לקבוצת צמרת ביורוליג? ואם הוא מתאים, אז למה משה מזרחי בזמנו לא הוחתם גם כן? בלאט טועה ובגדול. כדיר לא מתאים למכבי גם מנטאלית וגם מקצועית.

חגי

כבודו, דעתך הושמעה. בוא נמתין לסגל הסופי של מכבי ת"א ונדע קצת יותר טוב מי לידו, מי מסביבו, מה מספרו הריאלי או התיאורטי של כדיר ברוטציה. על פניו, יכול להיות שאתה צודק. מצד שני, אתה מדבר במונחי צמרת יורוליג. לדעתי, מכבי ת"א, בסיטואציה אליה הגיעה, צריכה לדבר במונחי ליגה ישראלית לפני כל דבר אחר. לליגה ישראלית, הלוא היא ליגת קזינו, כדיר יכול להיות יופי כפי שכבר הוכח, אם כי טרם הוכח במסגרת של מכבי ת"א. ולכן, אם נחיה גם נראה.

ברכות חבוב, 300 אלף דולר לעונה
זה
יופי של סיבה לחייך

שלום,

הנה לינק לפרטיזן נגד ורשאץ', משחק מספר 2 בגמר הסרבי. הנה זה כאן.

דביר

הלינק למכות, אתה מתכוון. רוב תודות ונצורות. קטע של קצת פחות משלוש דקות וחצי והדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא השלווה היחסית שבה מתאר השדר את המכות בין השחקנים במהלך סדרת גמר. אני יכול לשמוע את קולו של רסקין, בטונים הכי מתלהמים ודרמטיים שהוא יכול למצוא בסקאלה הפרטית, אם היה קורה דבר כזה בגמר הפיינל פור.

מוזר שדווקא הסרבים, שאצלם הנרבים שולטים בדרך כלל, כפי שאפשר גם לראות על המגרש, הצליחו ללחלץ מעצמם שדר כל כך נעים הליכות.

שלומות ונצורות לכבוד הנשיא רם המעלה!

ברצוני לחלוק עימך ועם העם היושב בציון את תחושתי לאחר צפיה במשחק מספר 7 בגמר אליפות המנש - משחק מהמשמימים שנראו על המסך.

היו לו את כל המרכיבים להיות משחק ענק: יריבות מיתולוגית ורבת שנים בין המועדונים? יש.

קבוצת וטרנים בהזדמנות האחרונה שלהם לפרוש בגדול? יש.

סייח צעיר ובועט המאיים להיות רכז העתיד? יש.

משחק צמוד שברובו בהובלת קבוצת החוץ? יש.

המשחק האחרון בהחלט של העונה שיקבע את גורלה ואין בילתו? יש ויש.

אז למה לא הצלחתי להיכנס למשחק הזה ולהתרגש? כל שיכלתי לראות הוא קבוצה של 10 אנשים המתרוצצים על הפרקט ולא מצליחים לעשות דבר וחצי דבר (מלבד אחד הנקניקים הרכרוכיים בעולם, שדווקא הוא החליט לשחק).

הסלטיקס פשוט לא הצליחו לקנות סל במחצית השנייה, ועוד הוסיפו חטא על פשע ושכחו לסגור לריבאונד. מן הצד השני הלייקרס היו גרועים אף יותר מהשדה, אבל לפחות רצו יותר את הכדור הכתום.