נשיא יקר,
מסתבר שגם ברע יש לפעמים קצת טוב. המונדיאל שמייסר אותנו הביא איתו את אביזר העידוד שלא מפסיקים לכתוב עליו בעולם, וו-וו-זלה.
ואני חשבתי לעצמי, הרי יש כאן הזדמנות אדירה לנכס את הזמבורה המוזרה הזאת כאמצעי העידוד הרשמי של כדורסלע-האתר, ולכנות אותה בשם הכל כך מתבקש: וו-וו-סלע!
מעתה תוכל לתקוע בוו-וו-סלע, בכל פעם שתתכנס ישיבת דירקטוריון.
שלומות ונצורות,
תומר ג.
רעיון מעניין ונאה עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, שאפילו היה בעל סיכוי טוב להיות מאומץ על ידינו, אלמלא היה מגיע ישירות מזירה שאין אנו יכולים לאמצה כלל ועיקר - המונדוביפ.
ערן היי,
בתגובה לאייטמונים שפורסמו:
1. כן, גם אני חושב שמוקדם להספיד את פיני גרשון. מדובר בחתול רחוב שתמיד נופל על ארבע. האיש פוטר ממכבי רמת-גן שנייה לפני שלקח אליפות עם הגליל. הוא פוטר ממכבי ראשל"צ וסיים עם מכבי במקום השני בליגה הסדירה, שנייה לפני שאימן שתי שושלות ענקיות בתולדות מכבי.
אני לא אתפלא אם במהלך העונה דייויד בלאט יפוטר והמחליף יהיה פיני. אולי גם תהיה הפתעה כלשהי בכל מה שקשור לנבחרת ישראל. בכל מקרה, עוד יהיה מעניין עם פיני.
2. בכל פעם שפאו גאסול עשה מהלך חיובי במהלך סדרת הגמר (והיו לא מעט כאלה, בעיקר במשחקים הראשונים ובמהלך משחקים 6 ו-7), עבר לי בראש: "נו, לזה קוראים גאסולינה?".
גאסול הוכיח את עצמו מעל ומעבר, בעיקר בזכות הסל שקלע לקראת סיום משחק האליפות, סל שכולו נחישות.
אחוזי עונשין? גם שאקיל אוניל לפני עשר שנים הסריח בצורה בלתי רגילה מהקו במשחק מספר 6 בגמר, אבל עדיין קלע מעל 40 נקודות בגמר, כולל קליעת עונשין מדויקת שהעלתה את הלייקרס ליתרון שאותו היא לא שמטה עד לסיום.
בכל מקרה, זה אולי גאסולינה-לשעבר. הייתי אומר אפילו פאו גדול (או פאו גאדול). מגיע לו.
עומר
בלאט מפוטר ופיני מחליף אותו זו חתיכת תחזית יומרנית, אבל אם נחיה גם נראה. קליעת עונשין מדויקת וקריטית של שאקיל במשחק מספר 6 לפני עשור, זה רק אתה מסוגל לזכור.
ולגבי גאסול – כבר סגרנו: הפשרה בעניינו היתה הכנסת הסלענג 'גאסולינה' לרשימה המלאה הקבועה בלינק 'זה א-ב של כדורסלע', ומצד שני אפסון המונח עמוק בארכיון והמרת שמו לפאו גדול או לגאסולינה-לשעבר.
אהלן נאמני הסיפרה,
משהו קטן למחשבה בקיץ. כידוע, חוק הרחקת השלשה בחצי מטר נכנס לתוקף כבר בעונה הקרובה. בנתניה מותחים קווים ובעפולה בטח ישברו קירות.
יותר מכך, קיים טירוף במרוץ אחר קלע טהור. חצי מטר זה לא מעט. עבור שחקנים כמו מקל, אוחיון, שמוליק ברנר ועוד רבים וטובים יהיה זה כמעט בלתי אפשרי לקלוע מחוץ לקשת. שלא לדבר על הפורוורדים, ישראלים וזרים, שפעם-פעמיים במשחק משליכים איזה כדור כאשר מוצאים עצמם חופשיים לשלשה.
אז מה יהיה? המאמנים חייבים שלשות, חייבים קלעים שהטווח לא מהווה עבורם בעיה. אני סופר אותם על יד אחת ושומע את המרשרשים מצלצלים, המרדף אחר קלעי ל-4 יוצא לדרך, מי מהקבוצות שתשכיל להבין זאת ראשונה, תרוויח. גיא פניני, דגן יבזורי, יהוא אורלנד, משה מזרחי ואורי יצחקי, הופ, נגמרו האצבעות, נרים עוד זרת בשביל מורן רוט וחסל קלעים.
לך תסמוך על גארד מעבר לים שבסטטיסטיקה המפוברקת רשומים לו 43% ואחרי שהמרחיקים את הקשת הוא צונח ל-32%, אך ממשיך להפגיז בלי הכרה.
בקיצור, כמות השלשות במשחק תרד, זה ברור, השאלה מי מהקבוצות תהיה הכי מסוכנת מחוץ לקשת ותאלץ את ההגנות המסתגרות לצאת לקלעים. ק-ל-ע-י-ם!
יאיר
קראתי, חשבתי, והנה עוד כמה שמות, אם כי לא בהכרח של ישראלים בלבד, ולא בהכרח פנויים בשוק, של שחקנים שיוכלו להרגיש נוח גם עם הרחקת קשת השלוש בחצי מטר:
שרון ששוווון – ושמחה!, טריי סימונס, דורון פרקינס, דריק שארפ, דייויד בלות'נטל, איזייה סוואן, דיונטה כריסמס, ג'ון שארפר מרמת גן (ככל שהספקתי לשים לב), ונדמה לי, על אף שאינני, שגם לטוני וושהאם אין בעיה לזרוק ממרחק כזה באופן שגרתי לגמרי ואפילו עומאר סניד לא יתבלבל, יתבייש או יחשוב פעמיים ויירה מהקשת החדשה ועוד עם נפילה לאחור ובחצי סיבוב.
שלום,
הנה ראיון גאוני עם רון ארטסט אחרי משחק 7.
רועי
נאה. רוב תודות ונצורות לך. יוצא דופן, לא נכחיש זאת.
שלומות,
והרי לנו כלל אצבע: מכבי ת"א נכשלת בניסיון לקחת אליפות - המאמן הביתה. לעומת זאת, כשזה קורה וקבוצה אחרת היא האלופה - גם אז מאמנה לא ממשיך. כך לפחות מאז שאני זוכר את עצמי. קטש הלך ל"ל תפס את מקומו.
האם ליובין הוא מאמן הקבוצה האלופה הצעיר שהיה עד כה בליגת קזינו?
אגרד את ראשי ממושכות ולא אדע.
עמית
מעניין. זה נכון להפועל גליל עליון שאחרי עונת האליפות ב-1993, כשאריק שיבק החליף את פיני גרשון (והיה בן 37 אז). גם מיקי דורסמן והפועל חולון בעסק. דני פרנקו החליף אותו אחרי עונת האליפות והיה בן 35 או קצת פחות. ליובין יהיה בן 33 בתחילת העונה הבאה.
שלום,
רק רציתי ליידע שאי.אס.פי.אן הוציאו סרט על הרפתקאות רג'י מילר מול ניו יורק ניקס. אלה היו פשוט 75 דקות של תענוג צרוף (אפילו שפטריק יואינג הוא השחקן הנערץ עלי ביקום כולו).
יש שם ראיונות עם כל אנשי המפתח, כשרג'י מספר את הא"ב של טראש-טוק מוצלח וג'ון סטארקס מסביר למה הוא תמיד נחנק במאני-טיים. ניתן לראות און-ליין (בכמה חלקים) דרך יוטיוב. הנה זה כאן.
תומר ר
ראיתי חלק, חזק. רוב תודות ונצורות על הפניית תשומת לב הדירקטוריון והעם כולו.
שלום כבוד הנשיא,
שנים-שנים שדנים-דנים במדינת ישראל בשאלה הרת הגורל: גבוהינו לאן?
לא פעם ולא פעמיים עלו הרעיונות של אקדמיה לגבוהים וכו'. אפילו צביקה שרף התבטא באומרו כי "רוברט רות'בארט הוא פרויקט לאומי", ואני בספק אם מישהו לא יסכים איתו.
מצוקת הגבוהים הישראלים מקבלת גם ביטוי בחוק הרוסי, כאשר הגבוהים הישראלים מקבלים כסף לא-רע-בכלל, בהשוואה ליכולתם האובייקטיבית.
ליניב גרין ועידו קוז'יקרו אין באמת תחליף בנבחרת, ובעוד 5 שנים, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, כנראה זה יהיה רות'בארט (עם או בלי ברירה).
אבל, דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ובפועל אף אחד לא באמת מקדם את הגבוהים הישראלים. גם הבמה שרות'בארט קיבל בשנה שעברה בנתניה זעומה לעומת מה שהוא צריך בשביל להפוך לשחקן לגיטימי בנבחרת או בכלל ברמה גבוהה.
ואז באה קבוצה כמו פואנלברדה(!), ומוכנה להשקיע באלכס צ'וברוביץ'(!), השד-יודע-מי-זה, 2.12, בכלל חצי שחקן כדורעף, ולתת לו במה לשחק, גם אם בקבוצה אחרת.
האמנם הקבוצה הספרדית הזו הולכת לעשות מעשה חסד לכדורסל הישראלי, את מה שאנחנו לא נעשה לעולם, ולהשקיע בפיתוח שחקנים גבוהים בשבילנו? למה לעזאזל אנחנו לא יכולים לעשות את זה? מה, אין מקום למחשבה קדימה בליגת העל המהוללת?
זהו.
יובל
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, הסיפור של צ'וברוביץ' מעניין מאוד. זו אחת הידיעות המפתיעות של הקיץ עד עכשיו. הם הולכים לבשל אותו בקבוצה מליגה נמוכה ואולי בעוד שנתיים הוא יהיה מוכן לכמה וכמה (וכמה!) דקות בליגה הספרדית הראשונה, מי יודע. לא מכיר אותו מספיק.
לך תדע, גם יונתן שולדברנד, ששיחק קצת בהפועל גליל עליון ורמת השרון, מסתובב כבר כמה עונות בליגות משניות באירופה ואף אחד כאן לא חושב שהוא התפתח במיוחד, אחרת היה ודאי מוזמן לסגל הנבחרת. מה שבטוח, הספרדים חושבים שאולי גילו משהו. אם נחיה גם נראה עד כמה צדקו, אם בכלל.
את רות'בארט לא ממש מקדמים, זה נכון, בעיקר כי למאמנים כאן יש נטייה להתאים את עצמם למצב. גם פופה לא שיחק הרבה בזמנו, ולא שהוא היה כל כך רע ברמת הליגה הישראלית. נטו לראות בו, וגם ברות'בארט לא פעם, שחקן שהמיס-מצ'ים שהוא יוצר מפריעים לקבוצה לא פחות מאשר הם מועילים לה. יכול להיות שזה גם המקרה אצל רות'בארט.
בסופו של דבר, אם אתה מביט על העונות האחרונות ומנסה לזכור בשליפה מי מבין הגבוהים הישראלים קיבל במה, אלה היו בעיקר שחקנים בקבוצות קטנות שתקציבן בהתאם. יוני ניר, נניח. ניר כהן בעונה ההיא ברמת גן. אורי קוקיה בהפועל חולון הקטנה של 2008/09. אולי ליאור חכמון בנתניה. זה מה שקופץ בשליפה. ואף אחד מהם לא מגיע ל-2.05.
ככל שמתקדמים בטבלה, מעמד הישראלים הגבוהים פוחת – אולי כי הם לא מספיק טובים כדי להיות שם מלכתחילה. אלישי כדיר – לא גבוה קלאסי אבל משחק כגבוה – הוא היוצא מן הכלל.
כך או אחרת, אחרת או כך, כמעט שאין כאן גבוהים אמיתיים. ושוב, לא יודע האם צ'וברוביץ' הוא גניבה מבחינת פואנלבראדה או שלפוטנציאל שלו יש תקרה ברורה ולא גבוהה במיוחד.
במובן מסוים המונטין של המאמנים הישראלים והסקאוטים המבריקים שיש כאן, כך אומרים האומרים, עומד למבחן בעקבות המקרה הזה. בעוד שנתיים-שלוש נדע יותר.
נשיא יקר, אחי הנתינים!
נפלה עליכם חתיכת קיץ שם בגוש דן המהביל, נפלה עליכם, כך ודאי היה אומר שליימ'ה לו קרא אייטמון זה.
עשו לעצמכם טובה שוכני החוף: עלו להר, קבלו קצת נוף, שאפו שאחטה או שתיים של אוויר הרים צלול כיין עם ריח אורנים, ואם תחליטו להישאר, תוכלו לחזור למוטו המנחה של נוחות, נינוחות ונוחיות. לא רק שלכם, גם של זולתכם.
עד שתעשו זאת, אשב לי פה בספר המדבר, מול נוף ההרים שבעבר הירדן המזרחי, ואקרא את דבריכם כחוקר אנתרופולוגיה שלא מבין מה נפל עליכם (עד שאני בטעות קופץ לשבות שבת אצל ההורים דרומית לגוש-דן, איזו טעות!).
בפרגון אין-קץ על האתר הנשיאותי וההשקעה בו, על אף תנאי מזג אוויר קשים עד בלתי אפשריים!
מייקי
כן, ברדק. והיום שוב חום אימים. והייאוש לא נעשה יותר נוח, יו נואו.
עד כאן מהדורת שאלותשובות להפעם.
ובכל זאת, למרות החום, נאחל בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
