שלום רב לנשיא הנכבד,
יש לי שתי שאלות לכבודו. הראשונה זו שאלה שאני חושב עליה מזה זמן, ואילו השנייה היא שאלה, או שמא נגדיר זאת רעיון, אשר עלה במוחי בבוקר נחמד ולא חם מדי זה.
ובכן, שאלתי הראשונה קשורה לנבחרתנו הלאומית שהתכנסה זה מכבר לקראת הקמפיין הקרוב.
לאחר הכן-לא-כן של דיוויד בלות'נטל, רציתי לשמוע את דעתך: אם היה ניתן לצרף כמתאזרח לנבחרתנו כל שחקן זר אשר שיחק בליגה בשנה האחרונה, איזה שחקן היית בוחר, בהתחשב בסגל השחקנים הקיים של הנבחרת?
האם היה זה שחקן פנים, אשר יחזק את החוליה שנחשבת חלשה יחסית בנבחרת, דוגמת ג'פרסון או פישר, או אולי עדיף לדעתך גארד דוגמת פארגו, פורוורד דוגמת רנדל וכן הלאה.
מי לדעתך השחקן שהיה יכול להעלות את רמת הנבחרת לכדי הגעה לאליפות ואולי גם לשלביה הגבוהים (לדעתי בסגל מוכשר ובשל זה אפשר לכוון גבוה, למרות שהתבדיתי בעבר בעניין יכולתה של הנבחרת לטפס גבוה).
השאלה/רעיון שעלה במוחי בבוקר זה קשורה לרב הגרשוני, כאשר לאחר שקראתי מספר כתבות בעניינו ניתן אולי לכנותו "הרב הכועס".
נדמה לי, אף שאינני, כי הנשיא הינו חובב יציע העיתונות, תוכנית ה"שיחות" של ערוץ הספורט. מה דעתך לגבי צירופו של הרב לפאנל?
לתחושתי, למרות שלאחר איבוד האליפות תחושה זו ירדה מעט, הרב השיג לעצמו בשנותיו במכבי מעמד של מיתוס או אגדה.
אני זוכר את תוכנית היציע, שהוא התארח בה לפני סדרת ההצלבה מול פרטיזן, אשר התארכה עד מאוד עקב העניין הרב שנוצר בשיחה עימו.
אם יצטרף לתוכנית, יוכל הרב לקחת פסק זמן מהאימון הלוחץ, להרוויח מעט וכן להביע את דעתו בנושאים שונים ומגוונים, כאשר לדעתי הוא ייהנה לקבל את הבמה לכך וגם הקהל ייהנה לשמוע/לראות אותו.
נקודה חשובה נוספת הינה, שלדעתי נוכחותו של פיני בתוכנית יכולה לשפר את תדמיתו בקרב הציבור, כפי שאולי קרה גם למאמננו הלאומי לשעבר וכן לזה עם השם הדומה לו מענף הביפ.
מיקום של פרשן ביציע העיתונות יכול אף להיות לו למשענת נוחה "להישאר בעניינים" ולהמתין אולי לאיזה תפקיד אימון מאתגר, שכן לדעתי, כבודו הפגוע לא ייתן לו מנוח והוא ירצה לחזור לזירה ואולי אף לנצח את קבוצתו הקודמת, עליה הוא זועם.
מה דעתך על רעיון זה?
שי פישר
שאלות נאות שאלת. אתחיל בשנייה דווקא: אין לי ספק וספק אין לי, שמקומו של גרשון ביציע העיתונות. אם תשאל אותי – אפילו לפני כל אחד אחר. כולל כולם. האיש כאילו נולד לתפקיד.
אגב, באותה מידה הוא יכול להיות פרשן טלוויזיה נהדר, מגיש תוכנית רדיו או בעל טור בעיתון, באינטרנט, מה שתרצה.
בתקופה הזו שבה התערבבו התפקידים המסורתיים ואנשי ספורט הפכו גם לאנשי תקשורת, בדיוק כמו שסלבריטאים לחודשיים וחצי תופסים את מקומן המסורתי של דוגמניות ומפרסמים מוצרים וחברות, גרשון יכול להיות כל אחד מאלה שהזכרתי.
רק להזכיר, הוא כבר שימש פרשן כדורסל בטלוויזיה בעונת 2002/03, שבה החליף אותו בתפקיד דייויד בלאט. למיטב זכרוני עשה את העבודה מצוין.
קיים ספק, עם זאת, לגבי רצונו להתחייב לעניינים האלה. גרשון היום יותר שבע מאשר בתקופה ההיא. נראה לי שאתה צודק ואם קיים סיכוי לקאמבק כלשהו לעין המצלמה זה יקרה כמאמן איפשהו, מתישהו, אחרי שינוח. וגם אז לא לזמן רב.
ולגבי שחקן אחד שהייתי בוחר לנבחרת – שאלה לא פשוטה היא זו. מצד אחד מפתה אותי לקחת את דורון פרקינס שעושה הכל על המגרש, מצד שני רק חמור משאיר את בריאן רנדל מחוץ למשימה כזו אפילו שהנבחרת רוויה בפורוורדים ובמבט שלישי על כל העניין יכול להיות שדווקא ברנדון האנטר יכול לעשות את ההבדל בריבאונדים, בנקודות קלות ובדומיננטיות בצבע.
גם דנילו "היי" פינוק יכול להיות אופציה טובה, כי לך תסמוך נכון לעכשיו על אספקת הנקודות מהעמדה מספר 2. הלפרין ולימונד עלולים להגיע חלודים, בורשטיין הפך בעיקר לשחקן של קליעה מבחוץ וכדאי שיהיה סקורר אחד מוצהר ומוכח לגמרי בכל מצב ובכל ערב כמו דנילו "היי".
אבל אם באמת באמת באמת אתה מרשה לי רק אחד, הקול שלי הולך לשון ג'יימס. האיש נמצא כאן מספיק זמן, מבין פחות או יותר במה מדובר, אחד החוסמים הטובים בעולם, ריבאונדר טוב ובאופן כללי – מותק של שחקן, בגיל הנכון, בגובה הנכון, בעמדה הנכונה והרצויה מבחינת הנבחרת.
עושה רושם שאגו לא מנחה אותו והוא יוכל להשתלב יפה בצוות, מה גם שרו"ח ד. שמיר, מאמנו בבני השרון, הוא אחד מאנשי הצוות המקצועי בנבחרת ומכיר אותו מקרוב.
עד כאן חלומות ופנטזיות. נשוב לנבחרת ישראל עם בלות'נטל וליציע העיתונות בלי גרשון.
