במסיבת עיתונאים חגיגית, הציגה ביום שני הוועדה המיוחדת שהקים איגוד הכדורסל את הקוד האתי שגיבשה. ארבעה חודשים תמימים עסקו חברי הוועדה, בראשות ניצב בדימוס אריה עמית, על המשימה, עד שהגיעו לתוצאה הסופית, אותה חשפו קבל עם ומיקרופונים במשרדי האיגוד.

וכה אמר אריה עמית במסיבת העיתונאים, מלה במלה מתוך הציטוט באתר ONE: "חשבתי שהקוד האתי צריך להיות כך שהוא יהיה בשביל אנשים שמהווים דוגמא לילדים. קודם כל שופטים, שצריכים להיות נקיים ללא רבב, המאמנים, שבקרב הילדים והנוער הם הרבה מעבר למאמני כדורסל אלא מנטורים וכמובן השחקנים והשחקניות, שהם מודלים לחיקוי בצורה מאוד ברורה, ולכן הם צריכים לתת דוגמא. את כל נושא העסקנים לא הכנסנו לקוד האתי. צריך להתייחס לתחום העסקנות, אבל לא במסגרת התקנון האתי, אלא בחוקי איגוד הכדורסל. הנושאים המרכזיים שעליהם נתנו את הדעת הם: מקצוענות, ייצוגיות, אפליה, מתינות, בריאות השחקנים, הטרדות וניצול, זכויות ילדים, טובות הנאה, ניגוד עניינים". סוף ציטוט.

עכשיו ככה: ראשית, כל הכבוד לכל מי שהתנדב והשקיע מזמנו וממרצו בעבודת הוועדה, לרבות שועי עולם כענת דרייגור ומוטי ארואסטי. בלי שום קשר לשום דבר, יבורכו. אבל אחרי שברכנו והודינו, הרשו לי להציג שאלת תם, שלא לומר בור ועם הארץ: כאילו, דה? בשביל זה ישבתם ודנתם ארבעה חודשים? זו הבשורה הגדולה היוצאת משדרות יהודית?

במלים אחרות, מה מכל הרשימה הארוכה שהציג עמית לא היה אמור להיות ברור מראש, ובילט-אין בכל מי ומה שקשורים לענף הכדורסל? הרי עוד מהימים בהם בכדור היה חור על שופטי כדורסל להיות נקיים מכל רבב, על מאמנים ושחקנים להוות דוגמה, מופת ומודל לחיקוי, בתקנון איגוד הכדורסל אמורה להיות התייחסות נחרצת וחד משמעית לכל נושא העסקנות וכן הלאה וכן הלאה.

ועוד כמה שאלות:

האם מדבריו של עמית אנחנו אמורים להבין שעד היום לא היתה באיגוד שום התייחסות כתובה ומחייבת לנושאים כגון מקצוענות, ייצוגיות, אפליה, מתינות, בריאות השחקנים, הטרדות וניצול, זכויות ילדים, טובות הנאה, ניגוד עניינים וכו'?

אם לא היתה עד היום התייחסות שכזו, האם לא מדובר בשערורייה לשמה?

אם היתה ועודנה, מה בדיוק ההבדל בינה לבין מסקנות הוועדה?

ואם באמת היה וישנו צורך אמיתי בעבודת הוועדה ובמסקנותיה - האם מאמינים אנשי האיגוד, אבל באמת ובתמים מאמינים, כי קוד אתי, או תקנון אתי, או איך שהם לא ירצו לקרוא לזה, הוא-הוא הדבר שיגרום לכולם להתנהג כפי שצריך? האם בזכותו יהפכו כל מאמני ישראל, שחקניה ובמיוחד חלק מעסקניה לדמויות נערצות על עם ישראל גם (וחס וחלילה - בעיקר?) בזכות התנהגותם על המגרש ומחוצה לו, ולא רק בזכות יכולותיהם והישגיהם הספורטיביים?

ונניח שלא, חס וחלילה, ושנמשיך למצוא תחת כל סל רענן מישהו - מאמן, שחקן, עסקן - שמתנהג בצורה הנעה בין בושה, חרפה לכלימה. האם או אז יאזרו אנשי האיגוד עוז, ויפסקו סוף כל סוף עונש שאינו קנס של 22.50 ש"ח על תנאי לשמונה עשר חודשים, כולל אפשרות לניכוי 98 אחוז על התנהגות טובה?

כמובן שייתכן שבפעם המי יודע כמה לא הבנתי את המשמעות האמיתית של הדברים ומה באמת קורה כאן, ו/או אין לי מושג על מה אני מדבר, אבל מקננת בי תחושה חזקה שבסרט הזה כבר היינו. איך התבטא פעם אחד מחברי הקיבוץ שלי: "זה מזכיר לי דז'ה-וו". באים אנשים מכובדים, משקיעים מזמנם, מחברים מסמך מקיף ומציגים אותו ברוב עם, רק כדי לגלות בסופו של יום שמדובר בחדשות מסעירות כמו קרח לאסקימוסים, או במשהו שלא בדיוק יעמוד במבחן המציאות, אבל אדרבה, יתכבדו האיגוד ואנשיו ויוציאו אותי אהבל. אם זה המחיר שצריך לשלם כדי שדברים באמת יזוזו כאן - קטן עלינו.

shaharhermelin@gmail.com