מה אני אגיד לכם, אני באמת חושב שמגיע לראמון ריבאס (1966, 2.08) שיותר נתינים יודעי עברית יזהו אותו.

אחד הפורטוריקנים הראשונים שהגיעו ל-NBA, שחקן שהסתובב במשולש האהוד עלי במיוחד ספרד-יוון-איטליה (טאו וברצלונה, פאוק סלוניקי וגם פבריאנו לעת זקנה), אחד שהשתתף בגמרים אירופיים יותר מאשר פעם אחת. ובעיקר, כדורסלן נבחרת פורטו-ריקו שהשתתפה לאורך השנים בהרבה אליפויות עולם, משחקים אולימפיים ועוד טורנירים יבשתיים כהנה וכשמה. נבחרת עם מסורת. פורטו ריקו לא התחילה בקרלוס ארויו, יו נואו.

ריבאס הרביץ קריירת מכללות נאה בטמפל. אחר כך הוא יצא עם הנבחרת הפורטוריקנית לאולימפיאדת סיאול ב-1988 ונחשף יותר מאשר קודם. הסלטיקס שמו עליו עין וצירפו אותו לעונת 1988/89. ריבאס היה חלק, אמנם קטן מאוד, מהסלטיקס של לארי בירד, קווין מקהייל, דניס ג'ונסון, רוברט פאריש, רג'י לואיס ובריאן שו. בסוף-סוף-סוף השמונים. בתקופה ההיא הוא גם עשה הסבה מסנטר לפאוור פורוורד, כדי להתאים טוב יותר ל-NBA.

הוא הפך לפורטוריקני השני שנולד וגדל ומגיע ל-NBA. חוזה אורטיז ביוטה ג'אז היה הראשון. אלפרד לי היה שם עוד לפני שניהם, אבל הפורטוריקנים מחשיבים אותו רק כחצי שלהם: הוא נולד באי, אבל גדל והתחנך בארצות הברית.

עונה אחת שם (28 משחקים, ליתר דיוק) הספיקה והוא חזר הביתה, כשהוא מרביץ בליגה הפורטו ריקנית מספרים של מרקוס פייזר סוס יאור של לפני הפציעות: 24.4 נקודות ו-17.4 ריבאונדים ב-30 דקות במשחק, וזכה בתואר ה-MVP שם. זה היה בדיוק הזמן לצאת לספרד.

שש עונות רצופות הוא עשה בטאו ויטוריה ורשם יופי של הישגים, כולל זכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1996 (ניצחון באולם הביתי, ככה יצא, על פאוק סלוניקי של פג'ה סטויאקוביץ', ומשחק ענק של 31 נקודות ו-14 ריבאונדים). שיחקו איתו אז בין השאר מרסלו ניקולה, חורחה גרבאחוסה וגם ולימיר פראסוביץ'. הראשון והאחרון כבר מזמן לא משחקים, האמצעי עוד מדדה על המגרש.

היו לריבאס, אגב, גם הופעות נוספות בגמר של המפעל האירופי הזה שהסתיימו בהפסדים נגד לובליאנה וטרוויזו נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא.

הוא שיחק בטאו לצד שחקני פנים אמריקאים נשכחים כמו קני באניסטר וקני גרין. היו ימים, רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים).

ומכאן – לשם.

הנה הצילום שבו ראמון ריבאס רודף אחרי דייויד ריברס בלי סיכוי ממשי לעכב אותו, ולגמרי ברור שמדובר בגמר גביע אירופה לאלופות ברומא, 1997. משחק שבו ניצחו היוונים 58-73 עם דושאן איבקוביץ', שתיכף ממש חוזר לאמן אותם שוב.

זו היתה אולימפיאקוס של ריברס, טרלאץ', טומיץ', סיגאלאס, פאסולאס, מול ברצלונה שהתבססה על דג'ורג'ביץ', קרנישובאס, אנדרס חימנז, ראפה ג'ופרסה, רוג'ר אסטייר, רוברטו דואניאס. כאלה, יו נואו. ואאיטו כמאמן, כן?

אחרי העונה ההיא נותר בו כוח לא.א.ק אתונה, קאסרס ופבריאנו, ובזה נגמרה הקריירה האירופית שלו. אולי הרביץ עוד שאריות בליגה הפורטוריקנית. כיום, אגב, הוא שדר תחנת רדיו בספרדית במשחקי אורלנדו מג'יק.

אנ-דנ-דינו מכיר אותו מקרוב, אגב, וזיהה את ריבאס תוך שנייה וחצי.

"זה ריבאס", הוא אמר.

אישרתי.

לא לפני שהעברתי לו את שמות הפותרים הפעם, בחידה ובה רק מעט משתתפים יחסית. כנראה שצריכים לעבור ל-500 שקלים כפרס במקום מחשבון ומדבקת כדורסלע-האתר (לא שזה יקרה, כן?).

טעויות שהגיעו: רפא ג'ופרסה (פעמיים), תומאס ג'ופרסה (פעמיים), פרננדו מרטין.

פתרו הפעם: אבנר דובדבן, דודי גרינברג, דניאל ביילי, נצר שטרן, מוטי אנגלשטיין, אבי ישי, אורי גובר, מיכאל קרסנופולסקי, אודי כהנים, צורקה, איתמר קרמר.

אחרי שסקר את השמות עדכן אותי אנ-דנ-דינו שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

איתמר קרמר!

וזו היתה תשובתו המלאה:

"אחחח, אאיטו, אאיטו. מה עבר לו בראש לפני חודשיים, כשברצלונה ניצחה את אולימפיאקוס בגמר היורוליג 2010? אולי התמונה הזו - ראמון ריבאס מנסה ללא הועיל לחסום את ריברס בגמר 1997.

אאיטו ניסה אישית, ניסה בוקס אנד וואן, ניסה לבקש מדואניאס שינשוף חזק על ריברס - כלום לא עבד. ריברס פירפר את דג'ורג'ביץ וחבורתו ללא תנאי, וריבאס המסכן שלא ראה הרבה פרקט בגמר, לפחות יכול להתנחם בכך שהוא האיש שקלע את הנקודות הראשונות במשחק".

עם תשובה נאה כרפאל כמו זו, איתמר, מגיע לך לקבל מחשבון כדורסלע וגם מדבקת כדורסלע. לא תמצא הרבה אנשים ברחבי המדינה הזו שיש להם גם וגם. ראה עצמך כבן מזל.

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם מחשבון ומדבקה של כדורסלע – לא פחות ולא יותר.

ועד כאן להפעם 'ונשאלת השאלה'.

החידה החדשה כבר מוכנה.

הוכיחו נא, בני ובנות העם הזה, יותר ידע, יותר כבוד, יותר אמביציה. יום יבוא ויאזלו המחשבונים והמדבקות ואז, יו נואו, זה יהיה מאוחר מדי.

שלומות ונצורות בשלב זה.