רוב הזמן המקום הזה לא עוסק בסקופונים כלל ועיקר, אלא מקיים מצוות פולו-אפ כלשהי לגביהם, בזמננו החופשי.

ובכל זאת היום, היום הזה ממש, שני סקופונים גדולים מאוד יש לי עבורכם.

הראשון, גיליתי באקראי למה אסטבן באטיסטה לא ממש התאמץ בהגנה בתקופה שבה שיחק במכבי ת"א, ומדוע נהג תמיד ללכת שמאלה ושמאלה ושמאלה בכל פעם מחדש.

השני, קצת לא נעים לומר ולגלות – בטח לנוכח התנגדותי הנחרצת והקבעה לענייני הביפ – הוא זה: הייתי בדרום אפריקה וחזרתי רק עכשיו. סימן קריאה. ועוד אחד, אם מאוד תרצו.

הוכחה?

בבקשה:

אוקיי, עד כאן התחפושת ומכאן האמת. הצילום באמת מגיע מדרום אפריקה, אבל ראשי הנשיאותי אינו בדיוק יושב טוב על הגוף, כן? כל בר דעת יראה זאת. והנה ההסבר: מדובר באחד מנתיני כדורסלע-האתר שרכש חולצת 'יאאא אולוהייים!' ונסע איתה עד לסוף העולם. אכן כי כן, כדורסלע-האתר עד לדרום אפריקה הגיע. והחולצה גם. ואפילו הספרים 'מסביב לכדור' ו'דאנק בפרצוף' שאותו נאמן מכובד רכש לא מזמן, והעבירו לו את הזמן שבין ביפ אחד לשני.

על פי בקשתו ומטעמיו הוא, לא הוצגו פניו בכדורסלע-האתר.

ולעניין באטיסטה: הנה 13 שניות שלקוחות מעונת 2005/06, כשהסנטר מאורוגוואי שיחק באטלנטה הוקס. צפייה בהן תסביר בדיוק מה קרה לו הגנתית ומדוע החליט להפסיק לשמור. אם מישהו במכבי ת"א היה עולה על הנתון הזה מראש, יכול להיות שדברים היו ברורים בהרבה. ואם הייתי יודע על זה בעצמי כבר אז, בטח היינו כאן חגיגות סביב העניין.

צפיתם? ראיתם?

יפה. עכשיו מישהו מתפלא עדיין שנדפק לו המוח? מישהו עוד מתפלא על שאין לו ברכיים ואין לו גב? נס, באמת נס. לא ברור איך האיש נותר זקוף ומהלך בינינו עד היום. איך אמר רן בורוכוב-סוקולוב כשראה לראשונה את התמונות – באטיסטה הוא נכה-שאק. זכאי לשילומים.

יפה. 270 גרם טקסט מאחורי. לאן אני הולך מפה?

אולי ממשיך לנזוף בכם על הדלות הבאמת מעליבה השבוע, בכל הקשור לפתרונות 'ונשאלת השאלה'.

ואולי מפנה אתכם לאתר 'ספסל', שהוא פחות או יותר היחיד שבאמת מתעניין באליפויות הגילאים ונבחרות ישראל הצעירות למיניהן, ויודע להסביר מי נגד מי, איפה, למה וכמה. איך יודעים שהגיע הקיץ באמת? כשהכותרות הראשיות שם עוסקות ביומיום בנבחרת הנוער והקדטים והעתודה דרג ב' וכאלה.

ואולי מזכיר שסחור-סחור סחורציאניטיס, מחביבי המקום הזה, סוף-סוף נותן לעצמו צ'אנס אמיתי להגיע ל-NBA ומשחק בימים אלה עם לוס אנג'לס קליפרס בליגת הקיץ בלאס וגאס? כן, אזכיר.

סחור-סחור הסריח את המגרש, למעשה, אבל הקבוצה שלו הסריחה לא פחות. תבוסה ב-25 הפרש לוושינגטון, 14 דקות לסנטר היווני, 0 מ-3 מהשדה, 4 ריבאונדים, 3 איבודים, אף לא אסיסט אחד וגם שורה סטטיסטית ריקה מחסימות. בקיצור, אם הוא לא מתקן את הרושם מהר-מהר-מהר, הוא שוב איתנו בכדורסל האירופי.

ואסיים בכך שהאחים פשוטין שוב חוזרים לשתף פעולה. 11 שנים אחרי שנגחו ברבי פנחס הגרשוני עם סראטוב ביורוליג, כצמד שחקנים שלא יורד מהמגרש, הם יעבדו שוב בקאזאן, יו נואו. המאמן יבגני בן 41, הגארד זכאר בן 36. זכורני זכרו היטב כי זכאר קלע 28 נקודות נגד מכבי במשחק ההוא. יבגני, כהרגלו, בלט עם 8 אסיסטים. ממוסרי האסיסטים המשובחים היה.

אחים-אחים שני אלה, לא נכחיש זאת כלל ועיקר.

אגב כדורסל רוסי, אני פונה שוב מעל במה זו למאמננו הלאומי לשעבר ומבקש: השמע קולך. קולך המנסר את חלל האוויר חסר לנו כאן מאוד ביומיום. ספר קצת על ספרטק סנט פטרסבורג המתחדשת תחת הדרכתך, על דיז'ון תומפסון שהחתמת, על הניצחון שאתה הולך להרביץ נגד צסק"א מוסקבה ודושקו וויושביץ' בליגה הרוסית העונה, כדי לאותת לאנשי מכבי ת"א שמה שלא עשה רבי פנחס נגד וויושביץ' ופרטיזן בעונה שעברה, יכולת לעשות אתה.

נסר, נסר את חלל האוויר, בחייך.

לא שומעים, לא רואים. לא לעניין, מאמננו.

ועד כאן הפעם חצי קילו טקסט נינוח וארוז ומתוצרת בית.

שלומות ונצורות בשלב זה.