אין צדק בעולם, אין.
יושב לו נתין בביתו וכותב מניפסט ארוך אשר כותרתו היא "מדוע שונאים אנו את ענף הביפ", מסגנן, מייפה, מצחצח ואף משייף, והנה, בבואו לשלוח את הדואר אל הנשיא, רואה הוא כי הקדימו הנתין הוותיק והמכובד בורוכוב-סוקולוב.
פייי קיבינימט. אין צדק בעולם, אמרתי כבר?
ובכן, חושב לו הנתין מה יעשה ובסופו של דבר מחליט הוא כי שבור לא יישבר. הוא ישלח את הטור, וכבוד הנשיא כטוב בעיניו יעשה.
שמא נתחיל? שמא אינדיד.
רבים מאזרחי ארצנו הקטנטונת תוהים לעצמם תהיות רבות המדירות את שנתם.
ריישית כל, כפי שהיתה אומרת סבת הנשיא מרים, זכרה לברכה, הם תוהים מה לעזאזל אנחנו מוצאים במשחק הכדורסל.
יותר מכך מתגברת תמיהתם כשמדובר בענף הכדורז"ל הישראלי, אשר רק מתי מעט נמנים על קהל צופיו.
עוד תוהים אותם תוהים, על מה ולמה שונאים אנו את ענף הביפ עד כדי הימנעות מהזכרת שמו המפורש.
בנוסף, ממשיכים אותם זבי חוטם וחובבי ביפ לתהות איך ניתן לבחור בענף שפופולריותו נמוכה מאד לעומת ענף הביפ המזורגג.
ובכן, יקירי, ארבע קושיות ותשובה אחת. כדורסל הוא משחק חכם. ביפ הוא משחק טיפש. כמה פשוט ככה נכון.
הוכחות? בבקשה. הבה נבחן שני מהלכים זה לעומת זה. האחד מפסגת התבונה של ענף הביפ, ולעומתו מהלך כדורסל פשוט: מסירת גאון של צ'אבי הרננדס אל מול פיק אנד רול פשוט של גארד וסנטר אלמוניים אי שם בתבל.
עומד לו צ'אבי (יפה התואר, לא נכחיש זאת), ומזהה תנועה של חלוץ קבוצתו (מסי, נניח) לעבר שטח פתוח. חאביירנו יודע כי הפרעוש יגיע לשם לפני המגן והוא שולח את הכדור שימתין לו שם.
"פס המוות!" יצהלו העיתונים בבוקר המחרת. "האדריכל היכה שוב!".
אבל בינינו, מה היה שם? שחקן אחד שתיכנן חצי צעד קדימה, וזהו זה. שום דבר מורכב במיוחד.
קחו לעומתו את הפיק אנד רול הנאה כרפאל.
שימו לב כמה מהלכים מתואמים ומתוכננים יש כאן:
1. הסנטר יוצא לחסימה עבור הגארד.
2. השומר של הסנטר והשומר של הגארד מתחלפים ביניהם.
3. הסנטר מתגלגל פנימה ומקבל מסירה מהגארד.
שלושה שלבים, שלא זו בלבד שהם דורשים תיאום בין שני שחקנים, הם מתבססים על התיאום שבין שני שחקני היריבה. הראו לי מהלך אחד כזה בביפ. לא קיים (גם לא מלכודת הנבדל).
אוי, ביפ, ביפ, ענף בו קבוצה נחותה יכולה לצופף את ההגנה כאוות נפשה ואיש לא יוכל לפרוץ את הבונקר המהולל.
ענף שבו למשוך זמן אין פירושו לשחק על השעון התקפה ארוכה, אלא לשכב על הדשא ולהתפתל ימינה ושמאלה.
טו מייק א לונג שטורי סורט, זהו כל העניין.
הביפ הוא פשוט. פשוט מדי.
המון העם צורך זבל, אין לו כוח להתאמץ ולהבין מי ומה. זכותו.
לכן הם אוהבים ביפ. לכן אנחנו לא.
לכן הוא פופולארי. לכן אנחנו לא סובלים אותו.
שלומות נצורות, והיידה ליגת קזינו, היידה היידה היידה!
