פילוסוף אנגלי אחד, שאין שום סיכוי בעולם שאזכור את שמו כרגע, אמר פעם שכל אדם עובר מדי שנה לפחות יום אחד, שבו הוא עסוק בעיקר בשאלות קיומיות. גם אם צודק האיש, ספק רב אם הוא כיוון בדבריו למייל כמו זה שהגיע אליי בסוף השבוע.

שלום,

אני מתאר לעצמי שבדרך כלל מי שכותב לכאן מתחיל את דבריו ב"שחר שלום", או "סר ש. היקר" או משהו כזה. סלח לי אם לא אצטרף לטרנד הזה של פנייה אישית ושמית. לא בגלל שאינני מנומס, חלילה. קיבלתי חינוך מצוין בבית ואני בהחלט מחשיב את עצמי לבעל נימוסים והליכות תקינים, אם לא למעלה מזה. לא אפנה אליך שמית מסיבה מאוד פשוטה: אני לא מאמין שאתה קיים.

כבר זמן מה שאני מתלבט אם לכתוב את המייל הזה. אחרי הכל, מה אכפת לי? האתר סבבה, האייטמונים כיפיים, יש גיוון, יש מקצוענות, יש הומור, הכל בסדר. אבל באיזשהו מקום, נדמה לי, על אף שבהחלט אינני אביב לביא, כי זכות הציבור לדעת שמאחורי "השחר העולה", או "סר ש.", כמו גם מאחורי "רן בורוכוב-סוקולוב-ווטאבר" ומן הסתם עוד כמה דמויות המופיעות כאן - עומד אותו אדם, הלא הוא כבוד הנשיא.

כשעליתי על העניין, תהיתי תחילה למה לו, לנשיא המכובד, להסתתר מאחורי דמויות ושמות נוספים, כאילו היה חבר פאנל ב"ארץ נהדרת". האם אינו כותב מוכשר ונערץ בזכות עצמו? האם אינו מכובד ומוערך דיו כך שכל דבר יכתוב יתקבל בברכה ובשמחה? ודאי שכן. אחר כך חשבתי, שבעצם למה לא? למה לא לבנות מאגר פיקטיבי של דמויות, כדי להעשיר ולתבל את כדורסלע-האתר בעוד "כותבים קבועים", "בעלי טורים" ושאר ירקות? האתר עולה כפורח, הקוראים נהנים והכל נפלא.

אני מניח שעל הפרק, מבחינתך, עומדות עדיין שתי שאלות, ולכן אנסה לענות עליהן מראש. ריישית כל, מדוע אני כן מעלה את הנושא ולא ספון בשקט בפינתי וממשיך ליהנות מההצגה? כנראה כי לכל דבר צריך להיות סוף, ולקוראים מגיע לדעת את האמת במלואה. ולמה אני כותב דווקא לכתובת הג'ימייל של "סר ש." ולא דרך הלינק המופתי "דבר אליי יפה"? בכוונה תחילה. זה ש"דבר אליי יפה" עובד אני כבר יודע. מאוד מעניין אותי לראות אם גם מייל לכתובת אחרת מאלו שפוזרו כאן באתר - אכן מובילה לאנשהו וזוכה למענה.

מאיר

מה אתה יודע, הנה אני עונה. אני חייב לומר שבמהלך חיי קראו לי בהרבה שמות והאשימו אותו בהרבה דברים, אבל בזה שאני דמות פיקטיבית? זה חדש, למרות שאני יכול לחשוב על דברים יותר גרועים מאשר להיות באותה סירה עם דמויות מ"ארץ נהדרת".

איך בעצם אתה מצפה, אם בכלל, שאשיב על מייל שכזה? שאתנצל על כך שאני זה אני? שאספק לאלתר מספר ת.ז.? העתק של תעודת נישואיי למלכה-האם? צילומי תעודות לידה של יורש העצר ושל הנסיכות? עדויות מפורטות של אבא שלי ושל שלוש אחיותיי, שיהיו בריאים, מגובות בחתימת נוטריון? רשימה שמית של נתינים, שלצערם מכירים אותי אישית? מה?

מעבר לכך, לכבוד הוא לי שאתה מצליח למצוא זהות בין הכתיבה שלי לזו של כבוד הנשיא ויו"ר הדירקטוריון, אבל מבחינתך, לצערי, זה מצביע על קשיים מסוימים בהבנת הנקרא. פה ושם אולי תמצא דמיון בצורת החשיבה והביטוי, אבל זהות מוחלטת? נבחרת ישראל בכדורסל תתחיל להתבסס על יכולת הקליעה לשלוש של יניב גרין ורוברט רות'בארט לפני שהכתיבה שלי ושל היו"ר תהיה זהה.

אבל זה עוד כלום לעומת מה שגרמת לעצמך בזה שהחלטת שגם בורוכוב זה אני, ואני זה גם בורוכוב. מה אומר ומה אגיד, לא רק שהאיש קיים, חי ובעיקר בועט בכל מיני אנשי קראטה ולא רק בהם - מהכרות אישית קרובה איתו, הוא אמנם לא נראה במבט ראשון מאיים מדי, אבל האיש חזק ומיומן כמו ברוס לי הצעיר בשעתו, וכעת, אחרי שהשווית אותו אליי, גם הבאת אותו לכך שהוא יחפש אותך בנרות כדי לנקום על העלבון. לו אני בנעליך, הייתי מעדיף לבקש מקלט מדיני בטורקיה, ולא להסתבך עם בורוכוב בזמן שהוא במוֹד של נוקם ונוטר על כך שמישהו סבור שהוא אני. יש גבול למה שהאיש מוכן לספוג.

אה כן, בעניין התיאוריה שלך שהיו"ר הוא-הוא זה שכותב כאן בכמה שמות ובכמה סגנונות כל כך שונים זה מזה: באמת נראה לך שהאיש - מטופל ברעיה, שלושה ילדים, עוזרת, חיות בית מזדמנות ומחויבות של אי אילו אלפי מלים בשבוע לכלי התקשורת - היה מוצא זמן, כוח ובעיקר רצון להתחפש ולהתחיל להמציא סגנונות שונים? ועוד באתר שהוא דמותו, עצמו ובשרו? עד כדי כך נראה לך שהוא משועמם?

בקיצור, הנשיא, יו"ר הדירקטוריון, גיל והתרגיל, בורוכוב, איש הזאב, עבדך הנאמן כולנו חיים וקיימים, תודה לאל. מאמין? יופי. לא מאמין? גם יופי. העיקר שיתחילו כבר הקמפיין של הנבחרת ואליפות העולם בכדורסל, כך שנתחיל להתעסק בדברים החשובים באמת, אה?

shaharhermelin@gmail.com