אז למה, במנהלת/איגוד (או מה שזה לא יהיה) שדואג כל כך לתחרותיות ושוויוניות כל כך רוצים להשפיל את האלופה? (נו באמת? מה חשבתם שיקרה?!)

פשוט חבל לי על ל"ל בג"ג.

ניקולאי

שלומות לך,

שמך הייחודי והמעניין בנוף כדורסלע-האתר גורם לי לזכור היטב את מרבית פניותיך באמצעות הלינק המשובח 'דבר אלי יפה'. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שברוב המקרים דבריך הם אור יקרות, אור נגוהות ממש.

ברם אולם ואף על פי כן – לא הפעם.

מיד אסביר, לא לפני שארצה לעדכן את העם, כי שמך הייחודי והמעניין (באמת, כן? אני רציני) זרק אותי על הבוקר משום מה אל ספר מספר 16 בסדרת חסמב"ה חסרת התקדים ("חסמב"ה והתעלומה בגבול הצפוני"), ואל אותו פושע בינלאומי בשם אפאטוס ניקולאי.

בילדותי ולאחר קריאה חוזרת וחוזרת וחוזרת וחוזרת של כל אחד מספרי חסמב"ה אותם אני יכול לצטט עד היום, סברתי כי אפאטוס ניקולאי זהה היה מהפושעים היותר מסוכנים שפגשה החבורה בזמנו.

היו ימים עת השתרעתי מלוא קומתי הנמוכה באותו זמן על הספה בבית סבי עליו השלום וסבתי תבדל"א (גם שמה של זו מרים, אגב) והרבצתי בשקיקה כל מלה ומלה של החבר יגאל מוסינזון ז"ל. כלל לא ברור לי איך לא ניסה כוחו בנו, גילי מוסינזון, בכתיבת ספר המשך כלשהו. ממש חבל. הייתי מוותר על הדאנק שלו רכוב על ראשו של טל בורשטיין באותו דרבי נאה אי-אז באוסישקין החרב, לטובת ספר נוסף בסדרת חסמב"ה פרי עטו של המדנקק המתעופף. אגב, גם בורשטיין היה מוותר בששווווון - ושמחה!

ארצה לספר לעם בהזדמנות זו, כי "חסמב"ה בציפורני פלורנט והקיקלופים" והספר שבא מיד אחריו, "חסמב"ה והאלמוני במסכה השחורה" היו מהאהובים עלי ביותר באותם ימים שבאופן מתמיה ומוזר מאוד, ככל שארצה להחזיר אותם ולחיות אותם מחדש – לא ישובו לעולם.

ועכשיו, אחרי שאפשרת לי להיכנס אל היום בנוחות, נינוחות ונוחיות, ובנימה נוסטלגית, נימה של השלמה ופיוס, אגש לענייננו.

כפי שאמרו חכמינו-כלשהם מתישהו והיכן שהוא, זה הרי לא באמת משנה. ריישית כל, כולם משחקים נגד כולם בסופו של עניין. שיינית, גם אם ג"ג הפקות ואירועים בע"מ תחטוף 17 הפרש נגד מכבי ת"א – אז מה? הסיכוי שזה יעורר אותה ויחדד אותה לקראת ההמשך, לא נופל מהסיכוי שזה יפרק אותה מנטאלית ואולי גם גדול ממנו. הרי מדובר במחזור הפתיחה של העונה ושום אסון לא קרה.

אני לא מוצא כל רע בהינדוס לוח המשחקים באופן קבוע, כך שהאלופה וסגניתה ייפגשו במחזור הפתיחה. זה שמכבי תגיע מן הסתם מוכנה יותר מאשר היריבה שלה? נו, זה קורה בדרך כלל מול כל יריבה בפתיחת עונה. זה שהיא תרצה לנקום מול סגל שיהיו בו שלושה-ארבעה שחקנים מהעונה שעברה? שתרצה. לא מתלהב מזה, לא חושש מזה, לא מוטרד מזה.

אדרבא, אם מותר לי להשתמש לרגע במלה נושנה, אם החברים מג"ג הפקות ואירועים רואים במשחק הזה סוג של ציון דרך או נקודת זמן קריטית להתכונן אליה, שיגרום נא החבר ל"ל לאנשי ג"ג להגיע הכי מוכנים ודרוכים בעולם כאילו היה זה גמר גביע אירופה. שיזמן נאום ציוני מעמית גל לפני המשחק ונאום נוסף, חוצב להבות ממש, מצמד האוחיונים של הקבוצה, חיים וירון.

תכל'ס, יצא אולי קצת לא פייר שאת משחק הבכורה שלו כמאמן ראשי ל"ל יסיים בהפסד, כנראה, אבל אין בכך דבר וחצי דבר אם ירשום עונה נאה כרפאל בסופו של דבר. תן לו לסיים את עשרה המשחקים הראשונים במאזן 3-7 נניח, ושאחד ההפסדים יהיה ב-20 למכבי ת"א, ואני משוכנע שהוא יהיה מבסוט עד התקרה, או אפילו צפונית משם - עד ראש הניקרה.

ומעבר לכל, נהוג בליגות שונות לקיים משחק סופר-קאפ, יו נואו, כזה שמפגיש את האלופה וסגניתה. המשחק הזה מתקיים במקומות מסוימים מחוץ למסגרת הליגה, מוענק בו גביע, יש לו מסורת והוא נחשב כתואר של ממש.

גם בצרפת נדמה לי, על אף שאינני, פותחים עונה במשחק במפגש בין האלופה לסגניתה, או בין האלופה למחזיקת הגביע, ושם הוא מקדים ביום את שאר משחקי המחזור הראשון. והם עושים זאת עוד לפני שגאוני המנהלת, כפי שקראת להם, אימצו את העניין גם כאן.