ערן,

חלק א'

יש מצב שגור פורת יצטרף כבר פעם אחת לקבוצה שנמצאת דרומית לנחל חדרה? אוקיי, נכון שבזמנו הוא דשדש קצת בראשון לציון, אבל אתה יודע - 3.3 נקודות ב-12 דקות למשחק זה לא בדיוק זה.

בקיצור, נשבר לי הזובון מהסיפור הזה ולדעתי שווה לחשוב על הקדשת מדור מיוחד לקריירת הצפון של פורת. אולי גם לעשות מודול חדש של שחקנים ששיחקו כל הקריירה רק באיזור מגוריהם המקורי.

דבר יו"ר הדירקטוריון: ומה עם אבי אשכנזי? מכבי אשדוד עומדת פנויה והשמות הם אלי רבי, עופר ברקוביץ', אורן אהרוני ואני לא יודע מי עוד. האם אבי אשכנזי, הפנוי לגמרי נכון לעכשיו למיטב ידיעתי, יחצה סוף-סוף את קו הגבול של חיפה וידרים?

חלק ב',

לכדורסל, כמו לספרות, לשונות רבות. וכמו שאמר פעם המרצה עלי יסיף בכל תרבות הסיפור הוא אותו סיפור, אך גוון העור מעט שונה.

וכך גם בכדורסל ובפרשנותו, איש הכרך התל אביבי יראה אותו בעין מודרנית כזו או אחרת, ואיש הקיבוץ לעומת זאת יראה את המשחק כאטמוספירה שבה חייב לעבור הכדור בין כל שחקן ושחקן שכן השוויון הוא חזות הכל וכל אחד יקלע לפי יכולתו ויקבל תפוזים לפי צרכיו. סביר להניח שגם הישראלי היורד מלוס אנג'לס ימצא במשחק איזה אנקדוטה שקשורה לעיר שבה שכן פעם הפורום.

שאלתי אליך ערן היא, איך אתה כבן העיר רמת גן רואה את המשחק, האם מחפש אתה בו דברים נסתרים שהנבעך מהרצליה לא ימצא לעולם, האם אתה נגיד מסתכל במהלך המשחק יותר לספסל של הקבוצה היריבה כי שם קורים הדברים או משהו כזה, או שלחילופין אתה דווקא מאמין בגישה שהכדורסל אוניברסלי הוא, ולא ממש משנה מאיפה מגיע הצופה כי בסופו של יום מכל הזוויות בנוקיה רואים אותו דבר ומכבי תמיד אלופה.

אתמהה ממושכות ואשמח להבין יותר בעניין.

דבר יו"ר הדירקטוריון: כל עוד התגוררתי אצל ההורים בפתח תקווה חשבתי שחמישה נגד חמישה זה הדיל האולטימטיבי. כשעזבתי את הבית ועברתי לגור בשכירות ברמת גן, חשבתי שכדאי אולי לצמצם את מספר השחקנים במגרש ולקיים משחקים של ארבעה נגד ארבעה למען חיים מרווחים יותר וצפופים פחות.

משום מה, כשעברתי לגור בשכירות במתחם שנקים הצפוף בת"א, התבהר לי לפתע שחמישה על חמישה זה כלום. שינסו לשחק אפילו שניים על שניים בין המוני העוברים והעוברות בשנקין בשישי בצהריים, נראה אותם.

אחרי הנישואין, כשנכנסו לדירה משלנו ברמת גן, זה כבר היה ברור לי: כדורסל, בין אם חמישה על חמישה או ארבעה על ארבעה, זה בכלל פארש ואין כמו טניס.

היום, לאחר המכירה וכאשר מדובר שוב בשכירות, אני חושב שכדאי להזיז את קשת השלוש עוד מטר ורבע אחורה ולתת חמש נקודות על כל קליעה מעבר לתחום.

חלק ג'

אין באינטרנט צילומים של אמישה קורן. שאלתי אליך היא האם תוכל לזרוק לאתר מעט צילומים של אמישה, צילומים שבוודאי יש לך בארכיון הנשיאותי. אוקיי, יתכן שאין לך צילומי "אמישה לבד" אבל ודאי יש צילומים של אמישה שומר על שפר, או אמישה מול פרישמן, או אולי אפילו אמישה כשחקן בעיר שבין הקריות. אודה לך ואמשיך בדרכי.

דבר יו"ר הדירקטוריון: באמת בושה, חרפה וכלימה שאין צילומים של אמישה באינטרנט. שועה עולם זה, אשר היה אחד ממשתמשי הפינגר רול הדגולים שידע הכדורסל הישראלי, ראוי לפחות לצילום אחד שיצוץ בגוגל ברגע שמקלידים את שמו.

האמת? יש לי צילום שלו איפשהו, אבל הוא נמצא מחוץ לארכיון הממוחשב ושוכב איפשהו בין שלל מעטפות עצומות ממדים על אחד המדפים. ואין לי כוח לחפש. יום יבוא ואם נחיה – זה יקרה.

חלק ד',

שאלה לי אליך בעקבות מהדורת ספיישל עמית בן דוד שפורסמה כאן באחרונה. האם אתה חושב שתוכל לעשות גם איזו מהדורה מיוחד לכבוד קורן אמישה. ככה משהו בסגנון איפה הוא היום, מה הוא עושה, מדוע לדעתך ולדעתך מדוע הוא לא הצליח במכבי, למרות שהיה הרבה יותר כשרוני משפר.

דבר יו"ר הדירקטוריון: להערכתי, ענייני אמישה מוצו עד תום (זו התשובה הרשמית. התשובה הלא רשמית היא, שיש משהו בדבריך ובאמת מעניין מה קורה איתו, מה הוא עושה, איך הוא עושה ולמה – אבל לא אני הוא האיש שיביא לך טבעת אליפות בעניין הזה. אתה תסעד את תומרינגו החולה במקומי בזמן שאני אגרד עבורך פרטים כמוסים על אמישה? אוקיי, ידעתי שלא).

חלק ד',

האם אתה מסכים עם ההנחה שאתה בעצם מייצג את הזרם הפרוטסטנטי בכדורסל הישראלי, אותו זרם שזוהה בזמנו עם מרטין לוטר המאמין הגרמני. ולמה אני מעלה את התהייה? יען כי רק באתר שלך מוזכרים שמות גדולים מהעבר כמו קורן אמישה, אילן זייגר ובועז ינאייגר.

דבר יו"ר הדירקטוריון: ריישית כל, כמו שנהגה לומר בשעתו סבתי המנוחה מרים, מהנשים היקרות ביותר שהכרתי אי-פעם, אתה טועה. לא רק באתר שלי מופיעים אמישה, זייגר וינאי, אלא גם ב"ספסל". אמנם אתר זניח בהשוואה לכדורסלע, כן? ובכל זאת, אתר מכובד.

שיינית, אני מהזרם שחושב שהעבר חשוב לא פחות מההווה, והנצחה ותיעוד הן עבודות קודש. זה זרם קלוש מאוד, בקושי זורם, ולמען האמת כמעט שאינו קיים יותר לנוכח התעצמותם הנוראה של אזובי הניוז. ובכל זאת, חפור אתחפר בעמדתי עד זוב דם. ומה שיהיה יהיה.

שלומות ונצורות בשלב זה.