שלום ערן,
בקשה צנועה לי אליך (במחשבה שנייה, אולי אין זו בקשה צנועה, שהרי שורשיה בהוגה הדעות שלמה שרף - שהוא כידוע, מהענף הלא נכון. אולם בכל זאת, אני בטוח שתתגבר):
אנא כתוב מעתה "יוצא מן הכלל טוב" במקום רק "יוצא מן הכלל". הדבר יעלה את קרנך לאין ערוך בקרב כל יושבי הקרנות בביתי (כל הרביעייה, כולל אשתי).
ובנימה של רצינות, זה באמת נשמע יותר טוב, יותר חד ויותר ברור.
למשל: באחד האייטמונים האחרונים כתבת על אדלשטיין ורסקה במשחק ישראל-בלגיה, ותיארת את אדלשטיין מלהג כי "שיחק נעימי יוצא מהכלל". הייתי מצפה שתתקן את ארז האדמוני באופן שאינו משתמע לשתי פנים, בדיוק כפי שהיטבת לתקן את הגיית שמות המאמנים הזרים מפיו.
מעתה אמור "יוצא מהכלל טוב" ואל תסתפק ב"יוצא מהכלל" דלוח ועבש.
בברכה,
דורון
שמע, זה נאה. באמת. יופי של מייל באמצע החיים, משכיח לשתי שניות וחצי את כל 70 אחוזי הלחות עד האחרון שבהם.
ברם אולם ואף על פי כן הרשה לי לתקן אותך: זכורני היטב עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ כי החבר איתן גרין, פרשן צעד וחצי לשעבר, השתמש בביטוי הזה הרבה לפני ששליימ'ה התחיל לבלבל לנו את המוח.
אכן כי כן, בדוק וחד משמעי: את "יוצא מן הכלל טוב" שמעתי מפי איתן גרין כבר בסוף השמונים, כחייל סדיר בגלי צה"ל ובתוככי האולפן ממנו שודרה "צעד וחצי". הקדים את שליימ'ה במשהו כמו 25 שנים.
שלומות ונצורות,
כחובב סטטיסטיקה ידוע אבקש כי עדכוני סטטיסטיקה יפורסמו תחת "סטטל'ה" או "סטלה" או כפי שברוב העיתונים היומיים "חצי סלט עם צ'יפס" - על שם מנת הפלאפל שנשפכה על ידו של עורך המדור וגרמה לו לפרסם "סלט" במקום סטטיסטיקה.
בכל אופן כוונתי היא, כי אני חובב גדול של סטטל'ה וממתין עד אין קץ ועד בלי די לפרסום הבא של אייטמון חביב זה.
ולפתע מבלי שהבחנתי (או בוא נאמר את האמת: בכל זאת הבחנתי, יען חובב כדורסלע מושבע אני) התפרסם רגע היסטורי (1,000 נקודות בנבחרת) בסטטיסטיקה של טל "קשישא" בורשטיין תחת מדור אחר.
במאמר מוסגר - זהו כינוי נאה למדי בעיניי למי שטרם ירדה עליו העלטה אבל תכונותיו השגורות בפי שדרים הם באופן תדיר: "מנהיג", "ותיק","בעל ניסיון במעמדים האלה","היה השחקן המצטיין במשחק בין הקבוצות . . . בשנת . . . (לפחות 4 שנים אחורה)", "תראו כמה ניסיון יש לבחור הזה" ולבסוף גם "המאמן מחליף אותו כי הוא רוצה רגלים טריות".
נחזור לענייננו – הנתון המרעיש פורסם תחת אייטמון אחר ולא תחת סטטל'ה.
נהיר וידוע, כי לכדורסלע חוקים משלו, אולם מה אעשה שחפצה נפשי באייטמון עם הלוגו הכחול וציור המחשבון בצד?
ובעניין אחר, האם קיים סטטל'ה על הישגי שחקנים בנבחרות ישראל הצעירות, נניח בר טימור בהשוואה למאיר טפ-הירו? אני מקווה שמישהו ייתן לו פנס או לפיד בעונה הקרובה, ויגרש את העלטה הסוגרת ממעל לעוד שנה-שנתיים!
מאחל לכל בית ישראל מוקדמות אליפות אירופה מהנה.
שלומות,
שמיל
שמיל היקר, נתין נאמן שכמותך, אקצר בתשובתי הפעם: אתה צודק לגמרי. מעתה והלאה יפורסמו נתונים מהסוג הזה אך ורק ב"סטטל'ה" (או בשורה הרצה, כדי לעדכן את העם ברמה הראשונית ביותר ובקיצור נמרץ, כן?). כך או אחרת, אחרת או כך, לא תהיה אפילו חריגה אחת בעניין הזה. ולא, מלבד הנבחרת הבוגרת לא התעמקתי בנבחרות האחרות של ישראל.
שלום,
ספאנוליס עבר מפנתינאייקוס לאולימפיאקוס. לאור התחרותיות של הכדורסל ביוון בין שני המועדונים ביוון וההיסטוריה שלהם אשמח אם תבנה מאמר בנושא עם ההשלכות, וגם הבנתי שהיה תקדים לכך בעבר.
יניב
הווווו יניב, מה אעשה איתך? מפעם לפעם אתה שולח פניות לנשיאות, אבל עושה רושם שאתה לא עוקב אחר התשובות למיילים שאתה עצמך שלחת.
אני מעריך מאוד את הבקיאות שלך בכדורסל האירופי ואת העובדה שאתה עוקב אחר הנעשה, אבל ביקשת פעמיים-שלוש בקשות מהסוג הזה והתחמקתי באלגנטיות עדינה מאוד, או שמא בעדינות אלגנטית – כבר לא באמת זוכר.
הקטע הזה של "אשמח אם תבנה מאמר עם השלכות", הוא ממש לא בשבילי, לא לכאן בכל אופן.
בגילי ובסטטוס הנוכחי, להבדיל מלפני עשרים שנה כשהייתי עט על בקשה כזו, ל"הזמנות" מהסוג הזה אני נענה רק תמורת שכר במסגרת העבודה השוטפת שלי ביומיום. לחילופין זה יכול להגיע אם ממש-ממש-ממש-ממש משעמם לי מצד אחד, או מאתגר ומרתק לי מצד שני, או יש לי המון זמן פנוי מצד נוסף (רמז: זה כמעט לא קורה, לא הראשון, לא השני ולא השלישי).
אז עשה ג'סטה – די עם ה"אשמח אם תבנה מאמר עם השלכות". זה לא עובד אצלי, ולא עובד עלי ומשפיע הפוך. רוצה לשאול אם ידועים לי מקרים נוספים מהסוג הזה של שחקנים שעברו מפנתינאייקוס ואולימפיאקוס ולהיפך? שאל. אבל לבנות מאמר? השלכות? רבאק, אני הרי בורח מהדברים האלה כל עוד נפשי בי לחלקת אלוהים הקטנה, כדורסלע-האתר, רק כדי להיתקל בהם שוב גם כאן? לא מתאים.
אחרי שהבהרתי את הדברים, אני מקווה, וחלילה וחס מלפגוע בך באיזושהי דרך, הריני לפנות לעניין באמ-אמא של הקצרצרה: ז'ארקו פספאלי עבר מאחת לשנייה, גם אלכסנדר וולקוב ואנדריה ז'יז'יץ' הקרואטי. אלה השמות שעולים בשליפה. וישנו פנאיוטיס ינאקיס ששיחק בפנתינאייקוס ואימן באולימפיאקוס (אם אתה מחשיב את זה), וגם דמיטרי פפאניקולאו, אנ-דנ-דינו ראדג'ה ואריאן קומאזץ ששיחקו בשתי הגדולות של יוון, אבל לא עברו ישירות ממועדון אחד לשני.
שלום מר סלע,
אולי ראויה לכך מהדורת "שאלותשובות" פרטית ואולי לא, אבל אשמח לשמוע את דעתך בנושא החתמת שחקנים מבוגרים בקבוצות מובילות (כדוגמת לואיס בולוק במכבי ת"א, אם וכאשר).
האם באופן כללי אתה תומך ברעיון? האם אתה תומך בהחתמת בולוק? אילו עוד מקרים כאלה זכורים לך לטובה או לרעה מימים ימימה? ומה חושבים המומחים - סר ש. הרמלין וגיל סלע?
בברכה,
א. גודריאן
חתם בסביליה בינתיים, בולוק.
גיל 'והתרגיל' עסוק בימים אלה בהקמת בית ספר לכדורסל לבנות של הפועל פ"ת, וחוץ מזה הוא לא טיפוס של מיילים וכתיבה (זו, פחות או יותר, הסיבה למיעוט האייטמונים שלו). לפיכך את תשובתו הזריזה לא ניתן היה להשיג בסוף השבוע. והאמת? אפילו לא ניסיתי להשיג.
סר ש. הרמלין, לעומת זאת, מהיר כתמיד, הרביץ את התשובה הבאה: "לעניות דעתי הלא קובעת, אפשר לתמצת את התשובה לשלוש מלים בלבד: כל מקרה לגופו.
ברם אולם, מאחר שהוא משלם לי כאן משכורת-עתק, אני מרשה לעצמי להניח שיו"ר הדירקטוריון מצפה לתשובה מעט יותר מפורטת. אז הנה: אין כאן שום נוסחת קסם המבטיחה הצלחה. יש מקרים בהם מדובר בבינגו בלתי רגיל, וישנן גם נפילות מרהיבות.
דייויד ת'רדקיל, למשל, שהגיע לכאן בגיל 30 פלוס, היה פשוט אליל. פרוויס שורט האגדי, שנחת באוסישקין בגיל 34 או 35, נתן את אחת העונות הטובות ביותר של שחקן זר בישראל, וגם ג'ינו בנקס עשה גדולות ונצורות במדי ראשל"צ. לעומתם, טום צ'יימברס היה רוב הזמן עלוב עד מביך במדי מכבי ת"א, ודאי וודאי יחסית לציפיות ממנו, גם הופעותיו של מרכוס בראון במדי הצהובים לא ממש הזכירו את הגאנר האדיר שהיה בצעירותו, ולראות את הייווד וורקמן במדי הפועל ירושלים פשוט היה עצוב. בקיצור, לפעמים זה הולך ולפעמים לא. מה יהיה עם בולוק, אם אכן יגיע? הניחוש שלך טוב בדיוק כמו שלי".
ואני, מה אני אומר? אני אומר שהסר צודק, כמובן, אבל מוסיף שאם יש לך בחירה בין שחקן טוב בן 34 לשחקן טוב בן 28, יש יותר סיכויים שהצעיר יצליח והמבוגר פחות. למה? כי העלטה עלולה לתקוף בני 34 לפני שהיא תוקפת בני 28. סיבה טובה מספיק כדי ללכת על בן ה-28, שאמור בגילו ליהנות מניסיון מצד אחד, ומקפיצים אקטיביים ומתוחים ברגליים מצד שני.
הי ערן,
רציתי לברך את מנהלת הליגה שלא מקבלת יותר מדי קרדיט (ובצדק) על ליגת הקיץ שבפתח.
אני לא יודע מה יצא ממנה ואיך היא תראה אבל זה בהחלט צעד בכיוון הנכון. עכשיו, לדעתי, נותר רק לתקשורת לסקר אותה כמו שצריך על אף שיש לי תחושה, אפעס, שאף עיתון לא ירים את הכפפה.
אני זוכר אך בקושי את ליגת הקיץ של שנות ה-80 ואת המוסף המיוחד שהוציאו ב"מעריב" לכבודה. תמונות השחקנים היו בתוך עיגולים על הכריכה, אם אינני טועה, ואני חושב שהתרגשתי יותר לקרוא את המוסף הזה מאשר את מוסף פתיחת הליגה הסדירה.
האם יש מצב שתתן אייטמון לזכר הליגה המופלאה ההיא ו/או יש בידיך את אחד המוספים המדוברים ההם? אודה על כל התייחסות.
חגי
שלומות לך,
בוא רק נעדכן את הנוחתים מהנופש בחו"ל, שמאז שהמייל הגיע ועד לפרסומו כאן ליגת הקיץ הסתיימה.
לא, אין מצב שאתן אייטמון על ליגת הקיץ ההיא, אבל התייחסתי לפני מספר ימים לליגת הקיץ שהתקיימה בראשל"צ מתוקף היותי שם בכל אחד מארבעה הימים בהם התקיימה.
אין לי גם את אחד המוספים שאתה מדבר עליהם, ובכל מקרה נראה לי קצת מוגזם, אולי מוזר, שהתלהבת יותר בזמנו ממוסף ליגת הקיץ מאשר מוסף פתיחת העונה. אגב, אני מניח שהסיבה שמעריב הקדיש אז מוסף לעניין היתה הדומיננטיות של חבר המערכת באותה תקופה, אריה מליניאק, בעניין הפעלתה של ליגת הקיץ ההיא.
כך או אחרת, אחרת או כך, גם אני חושב שמדובר במהלך טוב של מנהלת הליגה והייתי מציע שיפור או שניים: רצוי לקיים את הליגה הזו מספר שבועות קודם לכן, כאשר ישנם יותר מקומות פנויים בסגלי הקבוצות. להתחיל ליגה כזו באחד באוגוסט זה קצת מאוחר, לטעמי.
בנוסף, לא יזיק אם יגדילו את מספר הקבוצות והשחקנים שמשתתפים בליגת הקיץ הזו. הייתי מעלה מ-4 קבוצות ל-6. היו מעט מדי שחקנים מליגת העל, ואפשר שכדאי לשתף עוד מספר שחקנים בולטים בגילאי נוער.
אם אפשר לארגן השתתפות של שניים-שלושה זרים שייבחנו במהלך ליגת הקיץ עבור קבוצות מליגת העל, זה יהיה נאה כרפאל.
תחרויות השלשות לאורך ליגת הקיץ היו קצת חאפ-לאפ בעיניי. אני חושב שמגיע להן מעטפת מעט אטרקטיבית יותר מכפי שהתרחש בפועל.
ערב טוב נשיאנו,
זה הרגע תם לו המשחק בין נבחרתנו לבין איטליה. שאפו לחבר'ה! באמת כל הכבוד. אחרי הדקות הראשונות ראיתי בעיני רוחי תבוסה שזמן רב לא ראינו כמותה, אבל מה אני כבר מבין, החברים האמינו בעצמם יותר ממני, ונתנו לאיטלקים בראש.
ברשותך נשיאנו התייחסות לשני שחקנים.
1. יותם הלפרין. אודה ולא אבוש - אחד השחקנים האהובים עלי. מה אין לו לבחור: קליעה, מסירה, הובלת כדור, חכם, שומר לא רע, נראה גם בחור נחמד ביותר. השחקן השלם ביותר שיש לנו בנבחרת, אם היה לו אופי קצת אחר היה במקומות אחרים לגמרי היום. אבל גם ככה יופי של שחקן. אם זה תלוי בי (וזה ממש לא) הוא חוזר ליד אליהו להרבה שנים, טוב לו וטוב למכבי.
2. עומרי כספי - קרא יותר מידי עיתונים על עצמו, הבחור. לפי פרשני העיתונים והאינטרנט הבחור הגיע היישר להובלת הנבחרת. יש לזכור שעם כל החיבה (ויש חיבה) והכבוד (וגם את זה יש) הוא לא הפך לשחקן שונה מהותית. הגוף חזק יותר, הכושר טוב יותר, שיפורים פה ושם, אבל המעבר לסקרמנטו לא הופך שחקן למכונת שלשות אם לא היה כזה קודם, לא הופך אותך לסטוקטון אם כדרור לא היה הצד החזק שלך קודם, ובכלל עונה בליגת מנש היא דבר שהייתי מאחל לכל שחקן, אבל לא הופכת אותך למה שאתה לא.
אין ספק שטוב שעומרי בנבחרת והנבחרת טובה יותר איתו, אבל עדיף לא לקחת על עצמך בכוח דברים. לפני שנה הייתי ספקן מאוד לגבי הצלחתו ב-NBA ולשמחתי טעיתי מאוד, שימשיך להצליח שם וגם עם הנבחרת.
יאיר
נו, גם המייל הזה הוא מהסוג שמסגיר כמה זמן לוקח לפי, לפעמים, לענות ולהביא את הדברים לפרסום. לא רק שהמשחק נגד איטליה לא הסתיים לפני דקה, אלא שתיכף ממש ייצא לדרך המשחק השני ברשימה נגד לטביה.
על יותם יש לי מלים טובות לומר, ומי שעוקב אחר האתר הזה מיום היווסדו ועד עכשיו יודע, שכמות המלים החיוביות שלי ביחס להלפרין גדול מכמות המלים השליליות.
כספי? אני חושב שהוא לא לקח על עצמו בכוח. אולי התרגז, אולי לקח ללב כשכדורים לא נכנסו, או כשהתפלק לו איזה אייר בול מוזר, אבל נראה לי שהוא מבין את מקומו ויודע שהוא לא הדבר היחיד שנחשב בנבחרת הזו אלא אחד מתוך כמה וכמה (וכמה!) שחקנים שיכולים לעשות הבדל בכל רגע נתון. גם אם יהיה לו עוד משחק בינוני מינוס, אני בטוח שבסופו של דבר הנתונים יתיישרו. כך או אחרת, אחרת או כך, עדיף משחקים שבהם כספי משחק כפי ששיחק נגד איטליה ונבחרת ישראל מנצחת, מאשר שיקלע 32 נקודות ושהנבחרת תפסיד בפינלנד.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות. מאות גרמים רבות של טקסט נותרו עדיין בתיבת המייל הנשיאותית ויפורסמו כאן בהזדמנות הראשונה.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
