שאלתי כאן לפני יומיים-שלושה מה הסיפור עם אורי יצחקי, ואתם יכולים לראות את האייטם המלא כאן. אף אחד לא חידש לי לגביו וזה חבל, כי הפעם האחרונה ששמעתי עליו היתה כששיחק בעונה שעברה בלאשקו, סלובניה, ומאז כלום. ובכל זאת, מפה לשם הגיעו כל מיני תשובות במייל, טובות יותר, טובות פחות, מעניינות יותר ומעניינות פחות, ובחרתי להציג שלוש מהן.
הראשון הגיע מאוסטריה (מה קורה היום, גרמניה, אוסטריה, מה הלאה?).
קוראים לי אלעד גדות ואני כותב לך מוינה, אוסטריה
הפעם הראשונה שהכרתי את אורי יצחקי היתה כששיחקתי במועצה אזורית מודיעים בליגה לילדים מחוז פ"ת, אורי שיחק אז בבני הרצליה נוף ים (צפונבונים). הקבוצה המעצבנת שלו לקחה את האליפות (93' נראה לי). מכאן לשם הגעתי להפועל גבעתיים וב-96' בנערים ארצית (אז הליגה הבכירה) נפגשנו נגד בני הרצליה של אורי, טל ויניב, היה רצח על המגרש ולאחר הארכה ניצחנו בשלוש הפרש והרצליה לא הגיעו לפלייאוף! מה שאני כן זוכר משני המפגשים זה את האבא שלו, שתמיד צעק על המאמן שלהם כדי שאורי ישחק וגם על השופטים, כדי טיפה להטות את המשחק.
אז אולי יכול להיות שאבא שלו לא כזה פושר מספיק, ובגלל זה אורי שלנו נעלם, או שהוא פשוט הצטרד ונעלם לו הקול! הכי מוזר הוא, שמהקבוצה ההיא של בני הרצליה באותה תקופה אורי היה נחשב לכישרון יותר גדול מטל ויניב. לך תבין.
לך תבין, באמת. הנה בורשטיין, והנה גרין. והנה עוד בורשטיין והנה עוד גרין. ואיפה יצחקי, אפילו צילום אחד שלו בנבחרת ישראל אין לי? מסתבר שלא, אין.
יפה, אלעד גדות, מייל נאה למראה ולקריאה שלחת לנו. רק מה אתה עושה שם, באוסטריה, עוד לא הבנתי. אתה יודע מה, גם בלי להבין תרשה לי לשאול אותך: אפשר להתחלף לאיזה חודש-חודשיים?
הלאה, אל המייל הבא של גיל צלנר.
אורי יצחקי הוא גארד שמתאים לסוג כדורסל קצת אחר, יותר מהיר ויותר קבוצתי.
חודר מצוין ומוציא לקליעה או יכול לסיים גם בדאנק. הוא צריך להיות בקבוצה שרצה כברירת מחדל. היה משתלב טוב אולי בנהריה של אבי אשכנזי, או ראשל"צ של גיא גודס במשבצת של מורן רוט. הוא לא מסוגל לקלוע set shot במצב סביר פלוס, לא ממש רכז ונמוך מדי להיות פורוורד. הוא שחקן משלים מצוין כל עוד לא בונים על הזריקה שלו. אני בדעה שהוא צריך למצוא לעצמו קבוצה חדשה שבה יוכל להתחיל מחדש כמו, נניח, עפולה/גלבוע, ודני פרנקו ייתן לו צ'אנס. אם לא אז, נניח, נהריה היא גם אפשרות טובה. לגליל הוא כבר לא מתאים, בהפועל ירושלים אי אפשר לבנות על כלום. אשקלון אולי?
שמע, גיל, אולי. אולי אשקלון באמת. מה אני יודע.
המייל האחרון, וזה שגם זוכה בפרס שהובטח – חולצת כדורסלע – שייך לאדוניס ג'ורדן. סתם, ללמאר אודום. סתם, לאודם ירדן, שזה הכי קרוב בעברית. והיא כותבת ככה (כן, זו היא, וכן, זה השם הפרטי שלה):
שלום,
אני בת 20 מאזור עמק יזרעאל ועוקבת אחרי כדורסל ישראלי בערך מאז שאני בת שבע או שמונה. לעצם העניין, רציתי לומר בתשובה לשאלה שלך, שאורי יצחקי הוא ההוכחה לזה שישראל היא ארץ אוכלת יושביה, והכדורסל הישראלי אוכל את שחקניו.
אין מצב ששחקנים כמו מתן נאור, ארז כץ, רביב לימונד ודרור חג'ג' משחקים בנבחרת ישראל ויצחקי אפילו לא מוזמן לסגל. נכון שזה מצב נתון, אבל אסור היה שיקרה. אני לא חושבת שהוא נופל מאף אחד מהם. אני לא מכירה את יצחקי אישית אבל עקבתי אחריו כמו אחרי כל הכדורסל הישראלי בעשר השנים האחרונות פלוס-מינוס, ואני חושבת שהעובדה שהוא אפילו בסגל הרחב של הנבחרת מצביעה לא רק על מחדל אישי שלו, אלא גם על כישלון של המערכת כולה שפשוט איבדה שחקן מוכשר שיכול היה לתרום לנבחרת ישראל ובגיל 25-26 הוא כאילו לא קיים. חבל מאוד".
שלחי לי כתובת מדויקת, אודם, וגם מידה וצבע מועדפים (אין צהוב, אין אדום, אין ירוק, אין חמרה, אין ורוד, אין טורקיז ואין בורדו, אבל יש הרבה אופציות אחרות), ותקבלי חולצת כדורסלע.
ותודה לכל מי ששלח תשובות.