תראה, יש לי בלוג, תיכנס ותגיב.
ארבל
פנייה קצרה ותמציתית זו התקבלה במייל הנשיאותי והפתיעה למדי. משפט אחד, הוראה וציווי. ראה, כנס והגב, הוא כותב לי. לרגע עברו בי מחשבות שליליות בנוסח מיהו אותו חצוף, המטריח את יו"ר הדירקטוריון והנשיא גם יחד ומחלק להם הוראות בימי קיץ אלה. האין תקופה זו של השנה קשה גם מבלי הנחיותיו של הנתין?
ובכל זאת, הלכתי לראות במה מדובר. ובכן כי כן, מה אומר ומה אוסיף: ילד בן 12, ארבל שחם, שהרים לעצמו בלוג ספורט עם כל השכלולים של היום, יו נואו, פייסבוק, לייק-שמייק, RSS, SMS, הוסף תגובה ומה לא.
אמנם מוזכרים שם גם ענייני ביפ למיניהם, שאינם רצויים כלל במקומותינו, אבל הילד בן 12. בגילו, פחות או יותר, אולי קצת לפני, הקדשתי קיץ שלם, גזרתי מוספי ספורט של העיתון שהיתה לו מדינה והכנתי את מה שהיה, למעשה, הספר הראשון בחיי. מספריים, המון דבק וגזירי עיתון היו שם. וגם עשרות עמודים וביפ בלי סוף, יש להודות. וכותרות בכתב ידה הקליגרפי של אמא ז"ל. כיף לקרוא ממרחק של 30 שנים, שמור עד היום, קצת בלוי אבל מרגש, בגנזך הנשיאותי.
אבקש מכל נתין ונתינה להיענות לבקשתו של ארבל שחם, ולו חלקית, ולהיכנס לבלוג שלו. מניח שהבלוג כבר יידע לספור כדת וכדין את הביקור שלכם.
שלומות,
קצר ולעניין הפעם:
שם המדור "אנאלפבית" דומה מידי לטעמי ל"זה א-ב של כדורסלע", מה גם שיש כאן איזו רמיזה לחוסר השכלה מצידו של הנשיא, מה שרחוק מן האמת.
יודע אני כי לנשיא ראש משלו, וכי אין דבר מרגיז מהצעות שחושבות עצמן מצידם של נתינים. אבל, כפי שלמדנו לשנן, לכדורסלע חוקים משלו, וגם לנתינים.
אי לכך ובהתאם לזאת אני מציע להחליף את השם ל"-קרוס אובר". גם מזכיר אקרוסטיכון (שזה המבנה הספרותי של המדור) וגם יותר כדורסל.
תקדים כבר יש לעניין - המצאת "המהדורה" לאחר שפניות הנתינים לא התאימו ל"חת-שתיים, חת חת", אם אינני אביב לביא.
כל טוב,
יותם
שלומות ונצורות חבוב,
סוגיה מעניינת העלית, לא נכחיש זאת. לא עליתי על הדמיון ל"זה א-ב של כדורסלע", וגם אם הייתי מקשר זה לא צורם ומגרד לי דיו כדי להחליף בגלל הסיבה הזו כשלעצמה. מצד שני, בהחלט יש משהו בכך שהנשיא סופג כאן קונוטציות שליליות מעצם שם המדור/לינק.
קרוס אובר הוא יותר מדי כדורסלני ומקובל. זה כמו ליי אפ, אזור הצבע, קומבו גארד, צעד וחצי – שמות שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שכבר נלעסו לעוס היטב בשלל מקומות.
מסביב לכדור, אגב, שגם הוא מהמשפחה הזו ובכל זאת משמש כאן כלינק, הוא שם שנלקח מאחד הספרים שכתבתי. שם שהוצאת הספרים העדיפה, יען כי הוא – יו נואו – כדורסלני כזה, מתאים כזה. היה טוב להוצאת הספרים וזה בסדר, אבל זה פחות אני.
תקדים להחלפה אכן יש. שם חדש אין. קח גם בחשבון שכל שינוי מהסוג הזה עולה כסף. אולי לא הרבה, אבל גם לא מעט. זכור או דע שדברים הגיעו לידי כך, אחרי שהאנאלפבית המקורי היה אמור להיכתב קצת אחרת, קצת שונה, בידי אדם אחר. רץ כמה וכמה (וכמה!) שבועות היטב – ונפל מחוסר זמן ועוד.
גזר דין: פנייתך נחשבת, מקובלת, רהוטה והיא בהחלט במקום ואף נאה כרפאל. עם זאת, נראה כי בשלב זה בו מתבצע הידוק חגורה לא יבוצעו שינויים.
לנשיאנו הנכבד והיקר שלום,
בהמשך לאחד האייטמונים שכתבת לפני החופשה, הריני לחזק את ידיך ואת הטענה שאסור שכדורסלע יהפוך לאתר הכדורסל של ישראל.
ישנו אתר מכובד עד מאוד (ספסל) שנטל על עצמו את המשימה הכבדה ומעיד על עצמו שהוא הבית של הכדורסל הישראלי. יישאר כדורסלע אתר נינוח ונעים, מקום מפלט לכל שוחרי הכדורסל.
ובאיחולי יום נינוח ונעים אסיים.
שמעון
שמעל'ה, אתה בחור טוב. ואתה צודק. אחרי שהצטרפת אלי וחיזקת את ידיי, אני מצטרף אליך ומחזק את ידיך. חזק חזק ונתחזק.
שלומות ונצורות,
המוני ידיעות במרשתת על כך ש-HOT החליטה להוריד את השלטר על ערוץ ביפ! ואני אומר: סוף סוף למישהו שם יש שכל. בקצב הזה עוד יפיקו שם ערוץ כדורסלע.
זהו,
עמית
בוא לא נקדים את העתיד בשנות דור, אם כי אולי בסוף הם בכל זאת יבינו מה טוב.
לנשיא שלומות,
שאלה קטנה. זה שנעמי בלות'נטל הצטרף והואיל בטובו לשחק סופסוף בנבחרת הינו עניין ידוע ומבורך, אך האם נעמי יודע לדבר בשפתנו ובשפתנו לדבר?
עמי
וגם:
לא נעים לומר, וטוב שכאן בספר-המדבר לא אמצא אף מקום או אדם העונה לשם סוקולוב פינת בורוכוב, אבל האמת חייבת להיאמר, או לכל הפחות להיכתב: על אף היופי-של-כתובית שנתת לתמונה של בלו ... איך-שלא-כותבים-ת'שם-שלו במהדורה האחרונה של שאלותשובות, בנוסח: "נעמי. שרים שירי תהילה", הכינוי, לעניות דעתי הלא קובעת, לא ממש תפס את העם.
מייקי
וגם:
שלומות,
קראתי בזמנו בעיון רב על הכתרתו של דיוויד בלות'נטל כבעל כינוי "נעמי" - אבקש לציין כי כינוי זה קצת מבלבל בימים אלו בהם משחק דייויד בנבחרת יחד עם לא אחר מאשר יובל נעימי - קוצו של "יוד" מפרידה ביניהם. לטעמי, קרוב מדי ודומה מדי. לפיכך קורא אני בזאת לביטול נעמי ומציאת שם פחות דומה לשחקן פעיל המשחק כתף אל כתף.
נ.ב - אומנם דיוויד לא הרביץ תורה משלוש, אולם דקות רבות שמר על הסנטר של מונטנגרו ולטעמי היה זה התפקיד הקשה במגרש, ועשה זאת אף בהצלחה לא רעה. על כן, בעיני אין צורך לבוא בטענות על האחוזים שכן כאשר הגיע להתקפה וקיבל כדור כל שחפצה נפשו זה שלא יחזירו לו בומבה כנגד המכות שהרביץ בהגנה.
אגב, האם הנשיא יכול להסביר מדוע נגד פינלנד לא שיחק אורי קוקיה (המעניק 4 פוזשנים לקבוצתך בממוצע של-כ-8 דקות) בחטיפות וריבאונד התקפה?
עד כאן,
שמיל
ובכן, עוד לפני היציאה לחופשה קצרה נגעתי בעניין אבל זו הזדמנות לחזור על החלטת הנשיאות: בשל הערות ותלונות מצד בני העם, ומאחר שאנו מתחשבים בדעות המובאות בפנינו ולעיתים אף סוברים אותן סברות ממש, הוחלט לבטל את הכינוי נעמי לבלות'נטל. הסיבות לכינוי, כפי שהובאו באחד האייטמונים בעבר הלא רחוק, היו מפורטות ונאות. ברם אולם ואף על פי כן, התחושה היא כי אכן אינו תופס. ויתרנו, הלכנו הלאה והאיש שב להיות גם כאן דייויד בלות'נטל.
באשר לקוקיה, מאחר שאני עונה באיחור ניכר לא בדיוק זכורים לי פרטי המשחק ההוא בזה אחר זה, אבל באופן כללי נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שגם כיום, כאשר קוקיה זכה בהכרה, הוא עדיין לא השחקן שאתה מעלה למגרש בלב שלם במשחק חוץ בינלאומי. באיזשהו מקום, כביכול, התחושה היא שעדיין הנבחרת משחקת עם חצי שחקן פחות בהתקפה וכל סל הוא בונוס, שלא לדבר על נקודת עונשין (אם כי אורי עושה עבודה מצוינת גם בתחומים האלה בטורניר הנוכחי). ובקיצור, יש מי שעושה את השיקול ההגנתי, יש מי שעושה את השיקול ההתקפי.
וכך או אחרת, אחרת או כך, אני חושב שצריך לפרגן לצוות שיבקטשמיר על שכללו את קוקיה לראשונה בחייו בסגל הסופי של הנבחרת ומעניקים לו פה ושם דקות משחק שברובן המכריע הוא עושה דברים יפים.
שלום ערן,
ברצוני להעלות סוגיה המטרידה אותי מזה עשור וטרם מצאתי את הפתרון.
בגמר האירופי של 2000 בו כזכור לכולנו שיחקו מכבי ופאו עם עודד קטש, עלו היוונים לשחק עם גופיה ועליה שני כוכבים. היות שידוע כי כוכב מסמל גביע אירופה ונכון לאותו ערב פאו לקחה רק אחד (1996), כיצד יתכן שעלתה לשחק עם שני כוכבים? האם זו נבואה שהגשימה את עצמה? זלזול ביריב? אמונה בכוחו של הכותש? משהו אחר?
אודה לתשובתך בנושא.
לירן
בהחלט שאלה נאה. אין לי הסבר בדוק וסגור ורשמי לעניין, למעט אולי איזשהו מלמול של יווני אחד כפי שהועבר לי בשיחת מסנג'ר לילית. האיש טוען, שכל כוכב מסמל זכייה בעשר אליפויות ביוון. נכון למועד אותו פיינל פור היו לפנתינאייקוס 21 אליפויות ומכאן שני הכוכבים.
על פי אותו היגיון אמורות להיות לה בסטוק גם גופיות עם שלושה כוכבים כיום, מאחר שמאזן האליפויות טיפס בינתיים ל-31. עוד באותו עניין – ראיתי גם גופיות עכשוויות של פנתינאייקוס שעליהן חמישה כוכבים, וייתכן שהם מסמלים באמת את מספר הזכיות בגביעים אירופיים. בקיצור, זה מה שיש לי לתרום לדיון כרגע.
שלום ערן,
1. מה תוכל לספר על השחקן סילביו ג'יג'נה? אחד מחבריי הטובים הרעיף עליו שבחים, ורציתי לשמוע מה דעתך. ובכלל, עודנו פעיל כיום?
2. מדוע כה חיבבת את הפורוורד האיטלקי ג'אקומו גלאנדה? אני מניח שבגלל מראהו המפלצתי ושיערו המתבדר עת השחיל עוד שלשה אל המקום הנכון. לא כך הדבר?
בברכה,
יוסף
הווווו יוסף ידידי היקר,
שאלות רציניות מאוד העלית כאן. סילביו ג'יג'נה הוא אחד הארגנטינאים הפחות מדוברים בנוף האירופי. הכדורסלנים הארגנטינים, יו נואו, נחלקים לרוב לשניים: אלה בעלי הדרכון האיטלקי ואלו בעלי הדרכון הספרדי. סילביו ואחיו מריו, שהופיעו במשך שנים רבות בליגה האיטלקית, מחזיקים בדרכון איטלקי.
סילביו, בן 35, סמול פורוורד מקשית שלשות, עבר לאורך השנים בקבוצות רבות באיטליה וביניהן ליבורנו, אודינה ובעיקר פזארו, שם התוודענו אליו, נדמה לי, על אף שאינני. מספר רב של עונות שיחק האיש בסקאבוליני פזארו, אולי השם המתגלגל על הלשון הנאה ביותר שיש (בעצם, פורטיטודו בולוניה ומובילג'ירג'י וארזה נותנים לו פייט חזק). בעונות האחרונות שיחק בסורסינה מהליגה השנייה ובפורטיטודו בולוניה שהידרדרה לליגה השלישית. אחיו מריו, הצעיר ממנו בשנתיים, הלך בדרכו, הגיע גם הוא לליבורנו והמשיך לקריירה ארוכה באיטליה (בעיקר במילאנו) שחיה וקיימת עדיין בליגות המשנה. כידוע וכפי שסופר כאן מתישהו בעבר, באיטליה אפשר למצוא הרבה מאוד שחקני ליגה ראשונה לשעבר בליגות השנייה והשלישית בערוב ימיהם כשחקנים.
גלאנדה? אל אליל רב-שיער זה נחשפתי לראשונה באליפות אירופה לנבחרות צעירות בטורקיה 1996. שיחק אז עם באזילה, מרקונאטו, סוראנייה, טונולי וכולם צעירים-צעירים. זמן רב עבר מאז ואכן קשישים אנו, גלאנדה ואני, לא נכחיש זאת.
אז הוא מיעט עדיין בהטחת שלשות, אם כי תמהתי לנוכח שחקן של 2.10 שזרק מחוץ לקשת באלגנטיות רבה ובכל חצי דקה בערך נאלץ לסדר את תספורתו הפרועה.
היה יעיל מבחוץ, היה יעיל מבפנים, ומאז עקבתי אחריו מרחוק – בעיקר בימי וארזה העליזים עם אנדראה מנגין, אלסנדרו דה פול, ג'אנמרקו פוצקו, דניאל סנטיאגו, פרנצ'סקו וסקובי ומאמנם הלאומי לשעבר קרלו רקאלקאטי, ימים שהסתיימו בזכייה מפתיעה באליפות והופעה ביורוליג וגם בניצחון ביתי על מכבי ת"א באחת ההזדמנויות, 96:100 לאחר הארכה.
שלום,
הסתיים המשחק נגד מונטנגרו וניצחנו. ליאור אליהו כדרכו קלע הרבה אבל היתה פעולה אחת שצרמה לי מאוד, ויתכן ששפכה אור על דרכו כשחקן.
חדירה נהדרת לסל, שהיתה אמורה להסתיים בדאנק ושתי נקודות הפכה לבריחה משחקן הגנה מאחורי הסל והחטאה עם הקרש. אם ליאור היה נכנס לדאנק אז זה כמעט בטוח שתי נקודות, ואפשרות מצוינת לשתי נקודות ועבירה עליו.
האם ליאור חושש ממגע? האם הנשיא הבחין בכך במקרים נוספים? אם זה המצב הוא לא יוכל להיות יותר ממה שהוא היום (שחקן אירופי טוב מאוד) שזה מכובד מאוד, אבל פחות מהפוטנציאל (העיראקי הראשון בליגת מנש).
בכבוד רב,
שמעון
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי עליה השלום מרים, עיראקי אחד כבר יש ב-NBA ומדובר כמובן בכרמלה "דוריס" אנתוני, הדומה שתי טיפות מים למישהי שרן בורוכוב-סוקולוב מכיר היטב. אני מניח שבקרוב הוא יחזור על הסיפור, כדי להזכיר זאת לבני העם.
שיינית, זוכר את מקרה גביע ווינר? אותה דחיפה מכוונת בגביע ווינר של גיא פניני, איש הפועל ירושלים, על אליהו ששיחק אז במכבי ת"א? אליהו, כזכור או שלא, הלך לדאנק חופשי כשהוא לגמרי לבד ופניני רדף אחריו והשליך אותו כמו כלום לכלבי הפרקט.
שמע, אני לא מאשים אותו אם נותרו בו צלקות נפשיות וטראומות כלשהן מאז. ואם לדבר ברצינות, בגדול זוהי אכן דרכו של אליהו במגרש: דרך שמבוססת על פתלתלות, חמקמקות, תנועה בלי כדור והרבה זריקות מחצי מרחק
- טווח שבדרך כלל אין בו מגע, לא נכחיש זאת כלל ועיקר.
נאה, נאה לכדורסלע-האתר להיות בחופשה בדיוק לפני מחזור המנוחה של נבחרת ישראל (ושמא גם אחרי?). האם זה מתוכנן?
לירון
אכן כי כן, מתוכנן. למעשה, שבנו מהחופשה כבר אתמול, לקראת המשחק נגד לטביה, אבל בחרתי להמשיך ולהחזיק את כדורסלע ליום אחד נוסף בלי עדכונים, כדי להספיק ולהרביץ אייטמונים רבי קילוגרמים ולהעלות אותם בבת אחת למען ייטב לעם השב מן הפגרה הכפויה.
וכן, אמנם אני לא כדורסלן ולא מאמן, אבל במידה רבה היומיום נקבע פה בלשכה הנשיאותית על פי סדרי ומועדי משחקי הכדורסל בליגת קזינו וביורוליג, לא נכחיש זאת.
אפילו חתונת הנשיא התקיימה אי-אז בימים באחד מימי אפריל, ובתאריך שחובה עליו להיות נוח לכולם ושלא יתנגש באף משחק. היה מאוד לא פשוט למצוא תאריך כזה במהלך העונה.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
