אדי קארי, זאת יש לומר, הוא אחד מסוסוני היאור הגדולים ב-NBA נכון לשנים האחרונות. כלומר, גבוה מאוד הוא תמיד היה. 2.13, יו נואו, וגם לא כחוש במיוחד, אבל לא תמיד הוא הופיע בציבור בגרסה התפוחה שלו. היו שנים, והיו שנים.

אולי אלה הצרות מסביב שגרמו לו להכביד ולהשמין. בעיות לב, חברתו לשעבר ובתו שנרצחו, הסתבכות בחובות גדולים, האשמות בגין הטרדות מיניות מצד הנהג הפרטי שלו לשעבר. מה לא היה שם.

חוץ מזה, יש לו ששה ילדים. שזה נחמד, כן? ילדים זה שמחה, אבל זה גם יכול להיות כאב ראש. במיוחד כשמדובר בשלוש נשים שונות שהן האמהות שלהם. העסק מתחיל להתברר, אה?

בתוך כל הברדק הזה קארי הצליח להרים את המסגרת הכבדה שלו לכמה עונות יפות מבחינה אישית. מהסוג שצפו לו כשנבחר גבוה בדראפט (מספר 4 בידי שיקאגו בולס ב-2001) והפך לחלק מהקו הקדמי יחד עם טייסון צ'נדלר בגיל צעיר מאוד, שניהם כיוצאי תיכון ומבלי ניסיון בקולג'ים.

ב-2003 הוא הפך לשחקן הראשון של שיקאגו שהוביל בקטגוריה סטטיסטית בולטת מאז שמייקל ג'ורדן עשה את זה ב-1998. זה קרה בזכות 58.5% מהשדה, הנתון הטוב בליגה, אבל התקופה בה שיחק בשיקאגו הסתיימה אחרי ארבע עונות, ודווקא כשקארי מגיע לנתון הטוב בקריירה שלו – 16.1 נקודות בממוצע למשחק.

המעבר לניקס ב-2005 התרחש אחרי שקארי סירב לקיים בדיקות מסוימות לבקשת הבולס. לא סתם הם דרשו בדיקות, כן? האיש אושפז בגלל אי סדירות בקצב פעימות הלב ואף אחד לא רוצה לשלוח חייל לקרב במצב כזה. זמן קצר לפני כן, כשהוא בן 22 בלבד, קארי היה הקלע המוביל של שיקאגו, אבל ההתעקשות הובילה לטרייד.

ובניקס, רוב הזמן ולמרות העונה הטובה ביותר בקריירה מבחינת מספרים, לא ממש אהבו את הנטייה של קארי לזייף בקפיצה לריבאונד ובהגנה באופן כללי. יותר ממאמן אחד נאלץ לחיות עם הסיטואציה הזו.

העונה הטובה ביותר שלו בקריירה מבחינת מספרים היתה 2006/07 בניו יורק, ימי טרום שיקאגו. סיפור של 19.5 נקודות ו-7 ריבאונדים ב-35 דקות במשחק, 81 פעמים בחמישייה ב-81 משחקים. כמו שיאה, כמו שנאה, כמו שצריך וכמו שחשבו שיהיה.

בעונה הזו הוא גם רשם את שיא הקריירה שלו בנקודות, כשקלע 43 נגד מילווקי באקס במשחק שגלש להארכה והסתיים בניצחון של הניקס.

אגב, נתון להתגאות בו, מהסוג שעידו קוז'יקרו נגה להזכיר מדי פעם לגבי עצמו: קארי עומד על 2 מ-2 מטווח שלוש נקודות לאורך הקריירה שלו. מושלם. אחת מהן היתה השלשה שכפתה הארכה על מילווקי במשחק ההוא, והיתה גם הראשונה שזרק ב-NBA. עדיף לא לזרוק יותר, כדי שלא לקלקל.

אבל לפני שיחשוב על לזרוק שלשות, הוא צריך לחשוב על לחזור לשחק. הציפיות לקו קדמי חזק וטוב שנולדו עם צירופו של זאק רנדולף לניקס ב-2007 לא התממשו, ושניהם רשמו נסיגה במקום התקדמות (רנדולף צנח מ-23.6 בפורטלנד ל-17.6 בעונה הראשונה בניקס, קארי ירד מ-19.5 ל-13.2).

אחר כך, שנה שנייה ברציפות, קארי הופיע לאימוני פתיחת העונה (אוקטובר 2008) כשהוא לא בכושר ועם משקל עודף. מייק ד'אנטוני התחרפן וסיפסל אותו לחלוטין. מאז, פחות או יותר ועד נכון להכנסתו הרשמית בסטפמבר 2010 לביצת הסוסונים של כדורסלע-האתר, קארי עסוק בלהחזיר לעצמו את המקום, במאבק בהשמנה ובחזרה בכושר.

בין 2008 ל-2010 הוא שותף בסך הכל ב-10 משחקים רשמיים עם הניקס ובזמנו החופשי עסק בלתפוח. הוא מופיע ברישומים כמי שמשקלו 135 קילוגרמים. מעשית, ובכל זמן נתון, אין לדעת. מאמן הכושר שלו דיווח בשלב מסוים שהעבודה נושאת פירות, אבל זו תהיה אשלייה מצד הצוות המקצועי לצפות שיוכל לחזור למשקל של כ-130 קילוגרמים.

ואם נחיה גם נראה.

בינתיים, אדי קארי, אם ירצה או לא, הוא חבר בקהיליית סוסוני היאור ההולכת ומתפתחת של כדורסלע ואחת לשנה נרימה כוסית לחייו בפינה המרצדת מצד שמאל למעלה.