עניין הדיוק בשמות אנשים עמד תמיד לנגד עיניי מסיבה פשוטה: כסף בא והולך, בריאות ואושר גם, אבל השם נשאר תמיד אלא אם ממש טורחים לגשת למשרד הפנים ולשנות אותו מאיזושהי סיבה.

נראה לי מאוד מתבקש להגות את שמות האנשים באופן הכי מדויק ומבלי לשבש ולעוות אותם.

כמו שאנחנו לא משבשים את שמו של יותם הלפרין או שמוליק ברנר, אין סיבה או תירוץ לעוות שמות של שחקנים שאינם ישראלים. בטח לא אם הנימוק הוא עצלות ושטחיות, או מהירות וחופזה.

לכן, כשדייויד אנקראם נחת כאן אחרי חמש עונות בהיראקליס שם קראו לו אינגראם, הלכתי לשאול אותו אישית מה שמו יען כי גונבה שמועה לאוזניי שאינגראם הוא לא.

חמש שנים קראו לו היוונים אינגראם. חמש.

והוא בכלל אנקראם. והופ - בעקבות התגלית המרעישה כולם כאן התיישרו לפיה כמו חיילים, ודאי כשמדובר בשחקן של מכבי ת"א. כך יאה וכך נאה. גם נאה, אגב, התיישר.

לכן גם צרם לי השבוע לאורך כל שידור משחק הגמר בין ארצות הברית לטורקיה, וגם במשחקים קודמים של הטורקים, למעשה, לשמוע את השדרים קוראים שוב ושוב "אסיק" לסנטר הטורקי שעומד לשחק בעונה הקרובה בשיקאגו בולס, ולא אשיק.

אני משוכנע שארז אדלשטיין היה מתרגז אם היו מעוותים את שמו עשרים פעמים בשידור וקוראים לו אפלשטיין או אדלשטון. גם ניב רסקין היה מתחרפן אם היו קוראים לו יניב שוב ושוב בשידור. בגדול, מה לטורקי ולנו? הוא לא מקשיב, לא יודע וזה לא מטריד אותו, אבל העניין הוא מקצוענות שלמה ומושלמת. גם בהגיית שמות, ולא רק ברהיטות, יכולת להעביר שידור באופן קולח והפגנת בקיאות ומקצועיות.

לי זה מציק.

בהזדמנות זו, אם יורשה לי, השם שחורציאניטיס נכתב בלי האות י' אחרי ה-צ'.

שחורצאניטיס.

אין י'. לא בכיתוב באנגלית, לא בהיגוי היווני של השם. ואני כבר לא נכנס לעניין של השחור או הסחור, את זה נעזוב כרגע. אבל הפעם לא אצא עוד למלחמות בעניין. עייפתי.

האם מישהו שם לב? האם העדר העיוור השועט במלוא הקצב אל הידיעה העיתונאית הבאה שוב ינצח? האם למישהו איכפת?

למה ללכת רחוק – ברחוב יגאל אלון פינת דרך השלום בת"א יושבים משרדי "שקודה", הרכב הצ'כי. הם עצמם מתרגמים את שמם לסקודה בעברית, למרות שהצ'ופצ'יק מעל ה-S מודגש שם ומורה, בעצם, להגות את המלה הזו עם האות ש'.

ממש כמו סר ש. הרמלין, כן?

אז אם שקודה קוראים לעצמם סקודה בישראל, מה נאמר ומה נגיד מלבד בחו"כ – בושה, חרפה וכלימה. לא מספיק שאנשים כאן חאפרים גם ככה, אז צריך להקשות עליהם עוד?

ובכל זאת, מתוך מחויבות עמוקה לעניין ועל אף העייפות והאדישות, הלכתי וביררתי וטרחתי אלה מסקנותיי:

לא מרקו קסלי, ולא מרקו קסל - ההוא מנבחרת סרביה ואולימפיאקוס – אלא קשל. אני יודע, זה נשמע ממש לא סרבי, אבל זה השם.

הבה ננתח קלות:

keselj – זה השם. בואו נפתור קודם כל את הבעיה מספר 1: ה-S המזורגגת, האם היא סמך או שין?

כיתובים באנגלית בלבד מטעים אותנו. חאפרים יישארו שם ויבחרו באופציה הקלה. מבחינתם, זה סמך.

אלא שבסרבית, כמו בעוד שפות, צריך לבדוק איך נכתב השם הזה בשפת המקור. לכו לאתרים של הליגה האדריאטית, נניח, או לעיתונים סרביים, ותראו האם ה-S זו מנוקדת.

אכן כי כן – מנוקדת. זה המפתח.

הצ'ופצ'יק שעל ה-S אומר, שבמקרה הזה מדובר בשין. כמו בשיבניק, הקבוצה בה גדל דראז'ן פטרוביץ' הגדול, או כמו בנבוישה איליץ' ובסטיפה שארלייה (צר לי שאני גורר אתכם למעמקי הזיכרון עם כדורסלנים יוגוסלבים עתיקים למדי).

ובקיצור, פתרנו בעיה ראשונה.

הסיפור עם האות J הוא הבעיה השנייה כאן, כן? אנחנו רגילים להפוך את ה-J לאות י' ברוב המקרים, כמו לגבי ניקולה וויצ'יץ' (Vujcic).

ברם אולם ואף על פי כן, נשים נא לב, תלמידים, כי במקרה של מרקו קשל ה-J מגייעה אחרי L וזה סיפור אחר לגמרי מבחינת הגייה אצל המקומיים. בעיה שלנו, לא שלהם.

במקרה כזה ה-J אינה נשמעת ולכן זה קשל, בדיוק כמו שז'ארקו פספאל מעולם לא היה פספאלי. רק אצלנו.

העניין הוא, שהסרבים כותבים בקירילית, כמו הרוסים למשל, ושם גם למבטא יש תפקיד. לנו אין את ההגייה הטבעית הזו, אבל הם מוסיפים מין צירה קל באות האחרונה במקרה הזה. זה בשום אופן לא האות י', אבל יש שם איזו הגייה אופיינית לסרבים ולרוסים, שמוסיפה את המבטא הזה שלא קשור אלינו.

זה קצת קרוב לקשלה (כמו יענקל'ה, יו נואו), אבל בטח לא קשלי עם י' מובהקת.

ומבחינת כתיבה, אם לסכם, זה חד משמעית קשל ופספאל.

חד משמעית ונחרץ, פיייי קיבינימט, איך אני עובד קשה פה היום.

אותו דבר, אגב, גם אצל אוברדוביץ', המאמן יו נואו. ZELJKO, כן? על ה-Z יש את הסימן שמורה לומר ז' ולא אחרת. וגם כאן החיבור הצמוד LJ אומר שהאות השנייה אינה נשמעת. אנחנו, לא פעם, וגם אני לפעמים, עשינו מזה זליקו.

זו גם הסיבה ששם משפחתו של המאמן המכובד בוז'ידאר, הוא מאלקוביץ' ולא מאליקוביץ'.

LJ רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים). LJ הוא הסיפור.

MALJKOVIC.

בחו"כ.

היידה, לעניין הטניסאי הסרבי, הקיפוד הקוצני ההוא, שהפסיד אתמול מול עיניי בשידור חי בארבע לפנות בוקר לנדאל המנוול. עד מתי נצטרך לסבול את כל אלה שקוראים לו דיוקוביץ'? בטח שלא דיוקוביץ', כמו שהוגים את שמה של אוניברסיטת דיוק.

זה ג'וקוביץ'. כמו ג'ורג'ביץ', הפוינט גארד האלילי לשעבר, לא פחות ולא יותר.

חד משמעית, סופית ורשמית. וכל מי שטוען אחרת או כותב אחרת או הוגה אחרת – חאפר.

אז יש איפיון ל-LJ.

ויש גם ל-DJ.

ואפילו ל-NJ. את זה הוגים באופן דומה לשם הספרדי נונייז, נניח.

אני מסכים שהעולם היה רגוע יותר אם כל השמות האלה היו פשוטים כמו בודירוגה, אבל זה לא המצב.

כדורסלע-האתר לשירותכם בכל עת, רק תבואו למסיבה.

שלומות ונצורות בשלב זה.