שלום,

ברצוני לשתף במסקנה שהגעתי אליה לאחרונה: ההבדל בין אוהדי מכבי להפועל הוא שאוהד הפועל ירושלים מקווה לטוב אבל מכין את עצמו לרע, בעוד אוהד מכבי תל אביב הוא אופטימיסט בלתי נלאה בלי שום קשר למציאות.

אני גר עם אוהד מכבי ואין שנה שהוא לא בטוח שהם לוקחים את היורוליג (פחות מפיינל פור זה כישלון) ואפילו קבוצת הביפ שלו תיקח אליפות בארץ (את הטענה השנייה אני מבטל מחוסר עניין ומהיותה אבסורדית).

דוגמא קונקרטית: ג'רמי פארגו, שחקן טוב ומוכשר לכל הדעות, חתם במכבי תל אביב ומיד הוא שחקן עם יכולות אתלטיות מדהימות ש"הסכים" לוותר על המנש כדי לשחק במכבי.

אני אישית מאד אוהב אותו וזוכר אותו מטביע עם הברך במלחה, אבל יש לציין שבמהלך השנה הוא עשה רושם של שחקן לא מבושל לגמרי, שמתקשה לשחק ליד או מאחוריי רכז אחר. אמנם פוטנציאל, לא נכחיש, אבל ממתי מכבי ת"א זה מקום טוב לשחקן זר צעיר שצריך קצת להתבשל? (אשמח לדוגמא, כי אישית לא מצאתי. בנו אודריך או וויל ביינום דווקא באים כדוגמאות נגדיות).

שנית, ישנה מגמה ברוכה של החזרת ישראלים לקבוצה. אמממה, כ-ו-ל-ם משחקים על אותה עמדה. אליהו, כדיר בלות'נטל ופניני מחלקים ביניהם שתי עמדות כשידוע שגם בורשטיין מתפקד בעמדה 3 מפעם לפעם, נוסיף לזה את הנדריקס ואידסון ונקבל פקק אדיר שגם מאמננו הגולה לשעבר חובב הרוטציות יתקשה לשחרר.

לעומת זאת בעמדה מספר 2 אין שום דבר ומתוך ששה זרים שניים (פוט אם יישאר ופארגו) הם פשוט על תקן מחליפים של זר אחר. קיצר, קבוצה הזו בנויה מוזר (אני לא רוצה להגיד רע שלא אתבדה) ואם לפני שנה האסטרטגיה היתה לתקוף את הישראלי של מכבי בכדי לנצל את החוק הרוסי, השנה אמנם אין טעם כי לכל אחד יש מחליף, אבל כדאי מאד לתקוף את פרקינס וסחורצאניטיס כי מאחוריהם אין פשוט כלום.

מצד שני הפועל ירושלים הרכיבה על פניו בובה של קבוצה שאולי אולי אחרי הרבה שנים תעשה באמת הגנה ולא תחטוף 90 נקודות מכל עפולה. על פניו, אם הכל יתחבר, יש מצב לאחלה עונה ולמרות זאת אני מצפה לקבל 20 הפרש ממכבי ולהפסיד לאשדוד פעמיים. זה ההבדל בין אדום לצהוב.

אמיר

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, תודה לך על הפנייה הנאה. שיינית, קשה לי להזדהות עם ענייני אהדה ואוהדים מאחר שמבחינה רגשית אני אדיש כמעט לחלוטין בכל הקשור לזהות המנצחת והמפסידה.

כלומר, קלטתי את מה שכתבת, אבל לא יודע איך להתייחס לזה ואיך לעבד את זה. לא בטוח שהדברים שאתה כותב באמת מייצגים את המחנות הגדולים של הקהל ומהווים הבדל עקרוני, או שאולי השלכת על הכלל על פי הדוגמא האישית שלך. באמת לא יודע. לא חי את זה.

מעבר לזה, אני חושש שיש אצלך סתירות קטנות בענייני סגל מכבי ת"א. מצד אחד אתה אומר ש"כ-ו-ל-ם משחקים על אותה", אבל מיד אחר כך כותב שאליהו, כדיר, בלות'נטל ופניני מחלקים ביניהם שתי עמדות". כלומר, אנחנו מדברים פתאום על שתי עמדות שכולם חולקים ולא אחת. בנוסף, אידסון הוא 3-2 וגם 1 בליגה, אם רוצים, ואותו דבר בורשטיין. והנדריקס בקלות יכול לשחק גם כסנטר בהרכבים נמוכים. ובעצם, די בטוח שיהיו משחקים בליגה שבהם אחד הזרים לא יתלבש בכלל, או לא ישותף, כדי לאפשר מנוחה.

אחר כך אתה כותב שמכבי היא קבוצה שלכל אחד יש מחליף, אבל מאחורי פרקינס וסחורצאניטיס אין כלום. נכון, זו אולי התעקשות שלי על הבדלי דקויות בניסוח ואני מבין את הכוונה שלך, אבל אני לא בטוח שפארגו מאחורי פרקינס זה כלום, או פוט והנדריקס ואולי גם גרין זה כלום מאחורי סחור-סחור. לך תדע, אולי מאמננו העולה יעשה מגרין שחקן-שחקן במכבי בתשע הדקות שיקבל? אולי פוט יישאר? ובכלל, שישבור את הראש בלאט ושיהיה בריא.

לגבי ירושלים, גם לי נדמה, על אף שאינני, שבנו שם קבוצה מעניינת עם פוטנציאל הגנתי בולט. אני דווקא לא מצפה שיחטפו 20 ממכבי, אלא שינצחו את מכבי. אבל מה כבר באמת אני יודע על הבדלי גישות בין אוהדי מכבי ת"א לאוהדי ירושלים.

שלום,

מה נעמו לי האייטמונים בזמן האחרון. כן ירבו!

שלוש הערות לסדר היום: 1) הביקורת על הקרקס המעופף של פיב"א היא כמובן מוצדקת, ואין לי מה להוסיף. אולם שימו לב להשלכות - אם ההחלטה תקפה לזמן ארוך, הרי שלמעשה כל נבחרות דרג א' ישתתפו באליפות אירופה, וכך לא יהיה צורך בטורניר מוקדמות. שחקנינו העייפים והחבוטים ודאי ישמחו על כך.

מאידך, זה אומר שלא נראה כמעט את נבחרתנו משחקת על אדמת הקויידש, מה שיעציב את לבבות העם. אז אילו צרכים יותר חשובים? של השחקנים או של ההמון? נו שויין, פיב"א החליטה בשבילנו.

2) בהיותי אוהד הפועל ירושלים מימים ימימה הסתקרנתי מההחתמה של שון וויליאמס, אשר לפי מיטב המקורות הוא כישרון גדול אך גם פושטק לא קטן, ואף "דוהר על רכבת הגנג'ה" חדשות לבקרים. אולם כשהגיע הלז לארצנו, הדבר הראשון שאמר היה: "עוד לא ראיתם שחקן כמוני. אתם הולכים לראות קצת כדורסל אמריקאי!"

וואו! מבינים? כדורסל אמריקאי! אחרי כל השנים האלה עם עשרות זרים מקזאחסטאן וסלובקיה, סוף סוף זר אמריקאי, אשכרה מארצות הברית, הסכים לבוא אלינו, לפרובינציית יהודה הנחשלת!!!

אז מה אגיד, כרגיל בתחילת עונה אני מלא תקוות, אך הן קצת התעמעמו לעומת ההיבריס של וויליאמס הצעיר. בהצלחה לכותש איתו. הימור שלי: הוא לא נשאר כאן יותר מחודש.

3) נסיים בפנייה אישית - ברח כדיר, ברח! אתה באמת חושב שאתה תשחק יותר מ- 5 דקות עכשיו כשמשליך התפוזים חזר? זכור תזכור את שטיינהאור, ספר, ליובין, חג'ג', לימונד ועוד ועוד. חראם על הקריירה שלך, חביבי. למה אתה מחכה? בוא אלינו למלחה, תפתח בחמישייה, תשחק באירופה, נעשה לך כבוד!

ואם זה יקרה, שם הקבוצה ישונה סופית ל"הפועל-אלטשולר-מגדל-שחם-גליל-גלבוע-ירושלים", ואולי גם נארגן משחק דרבי קבוצות כלאיים נגד שיקגו-ג'אז-בולס.

רועי

עניתי קצת באיחור, ובינתיים קרו דברים. שון וויליאמס שוחרר והוא בקושי פסיק היסטורי בתולדות הפועל ירושלים. על פיב"א, עושה רושם, לא כדאי לכתוב דבר מראש כי אז הסיכוי שתצא אידיוט בהמשך גדול מאוד. וכדיר? ההיסטוריה והדוגמאות שנתת ממחישות מצוין את הסיפור. הבחור נדרש לעניין, זרקו לו, אמרו לו, שאלו אותו והוא אמר שהוא רוצה להילחם על מעמדו בקבוצה. גם אם הוא טועה, גם אם הוא נאיבי, בוא נעריך את זה. אולי כנגד כל הסיכויים ההתחלתיים הוא יצליח למצוא לו נישה חביבה גם במכבי ת"א?

ערב טוב (?)

הערב, ממש עכשיו, חל מפנה ביחסי לענף הביפ. הקש ששבר את גב הגמל, כמו שאומרים. עד כה כאשר נשאלתי אם אני אוהד מישהו מענף מרושע זה, עניתי שהוא לא מעניין אותי ואני אפילו ממש לא אוהב אותו. מעתה ואילך הוא מעניין רק כאשר נבחרת ישראל משחקת. מעתה ואילך אני בעד מי שנגד נבחרת ישראל בביפ. זוהי קבוצתי האהודה ואליה תקוותי לניצחון והצלחה (הצלחה זה ניצחון נגד נבחרת ביפ ישראל).

למה? כי אני יושב לי כאן, מול הלפטופ וצופה להנאתי במשחק בין ליטא לסין (נדמה לי שהערב החלטתי סופית שאני בעד ליטא. ערב של החלטות יש לי) ובשלב מסוים של המשחק, האתר בו אני צופה מתחיל לשדר את משחקה של נבחרת הביפ ומעתה ואילך אני לא מצליח להתחבר לכדורסל. וזה ממש מעצבן.

הביפ המסריח הזה משודר בערוץ שקיים בערך בכל טלוויזיה וכל טמבל יכול להדליק אותה ולראות, אבל לא, חייבים לשדר גם ברשת (זהו כאמור, הקש ששבר את גב הגמל).

ואת ברזיל-ארגנטינה בכלל לא העלו שם!

נבלות.

ואם ישאלו: "אם נבחרת ביפ ישראל תשחק מול איראן תהיה בעד איראן?" כן! כי במשחק ספציפי זה היא קבוצתי האהודה. ויש כאן גם עניין חיובי. בעוד בכדורסל כבר לא כל-כך בטוח להיות אוהד מכבי בשביל להתחמק מכישלונות, בביפ אני יודע שתמיד, בסופו של דבר, אהיה מרוצה.

ונסיים בקריאה:

היידה כל-מי-שנגד-נבחרת-ישראל-בביפ, היידה! היידה! היידה!

נ.ב. אזובי הניוז הוא ביטוי נאה כרפאל. ח"ח חיובי למי שהגה אותו.

דביר

שני דברים. הראשון, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שקצת הגזמת הפעם. הכעס מובן, הנסיבות ברורות, הביפ דחוי על ידינו וגם ודוחה רוב הזמן, אבל לאהוד אוטומטית כל נבחרת זרה שמשחקת נגד הביפ שלנו? ועוד איראן המנוולת? מוגזם ולא לעניין, אלא אם כן התבדחת ולא קלטתי באטימותי, או בעייפותי, את הטונים שלך.

ולגבי העניין הנוסף: בגאווה רבה אודה ולא אבוש, כי אזובי הניוז שלי הוא. טוב שהזכרת לי, אוסיף אותו בקרוב לסלענג של כדורסלע-האתר.

שלום רב,

בתור אוהד קבוצת הכדורסל של נתניה מזה שנים רבות, ובעקבות ההצלחה הרבה של ברק נתניה בשנה שעבר, החלטתי לעשות מעשה. אחי הגדול, שגם הוא אוהד הקבוצה עוד מימיה העליזים של אליצור נתניה, שמר אצלו ארכיון פרטי הכולל גזירי עיתון רבים מאותה תקופה, אותם הדביק במספר מחברות.

על מנת שהאוצר הזה לא ירד לטמיון, החלטתי להקים אתר ולהעלות אליו את החומרים הללו סרוקים. בלי הרבה ידע בהקמה וניהול של אתרי אינטרנט, הצלחתי לעשות משהו סביר לדעתי, דרך google sites - וזהו אתר "אליצור נתניה - נוסטלגיה" (שם זמני, בינתיים). הנה הקישור לאתר.

אשמח מאוד אם תוכל להוסיף לאתרך קישור לאתר הזה, על מנת שאוהדי קבוצה נוספים יוכלו להיחשף לאוצר ולפנינים הנדירות המופיעות בו. לדעתי, אתה אישית תהנה באופן מיוחד.

בברכת שנה טובה ובהצלחה בעונה הקרבה,

רון

רעיון גדול, יופי של דבר. הצצתי, עברתי. כל הכבוד. בכדורסלע אין אכסניית לינקים כלשהו שמפנה לאתרים אחרים, אבל את המינימום עשיתי ופרסמתי את הכתובת שלך, כך שכל מי שקורא את הדברים יוכל להרביץ כאן, ממש כאן, קליק קטנטן ולקרוא על נתניה של הימים ההם. שנה טובה ומוצלחת גם לך.

שלום,

סתם רציתי להגיד, שאיך שראיתי ת'תמונה של לאמוניקה כשופט במשחק הגמר באליפות העולם נדלקה לי איזו נורה, ואכן: בורוכוב-סוקולוב-ממלא-מקומוב התייחס לעייסק באייטמונו. אני צריך ללכת למלא איזה טופס לוטו, או לפחות בינגו. לא אוהבים את האיש פה, ואת האיש לא אוהבים פה כלל (לאמוניקה, לא סוקולוב).

חוץ מזה, דרישת שלום לנשיאות הרמה מהעם, המבלה זמנו לריק (חוץ מהרגעים היקרים בין כותלי כדורסלע-האתר, הם לא מתבלים ולא לריק מוקדשים!) בין שנה אקדמית לרעותה.

כתיבה וחתימה טובה,

שמואל

ברכות ונצורות לך, אולי המזל מידפק על שערך ודלת ביתך. תקשיב טוב-טוב שלא תפספס, הפעם הסתפקת באייטמון נאה של בורוכוב-סוקולוב, אבל לך תדע לאן יוביל אותך ניחוש העתיד בפעם הבאה. וחן-חן על הד"ש.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד