בתקופה זו של השנה, ישנם אי אלה דברים שממש אין להתחמק מהם: השרב הגדול יתחיל להישבר פה ושם, לעולם יירד גשם מתישהו במהלך סוכות, ויחרב בקלילות את הקישוטים עליהם עמלו וטרחו הנסיכות, וכמו כן יצוצו להן ההודעות לעיתונות פרי עמלו של נפתלי גושן, העוסקות בהעברות הפיקנטיות בליגות הנמוכות.

פיקנטיות - משמע שחקני ושחקניות נבחרת לשעבר, או "סתם" שמות מוכרים מימיהם בליגות הבכירות, או שמא כבר בניהם או בנותיהם, הנושאים בגאון את הלפיד. מדי שנה בשנה יטרח גושן ויבשר לנו בזמן אמת על כל מי מאלה שעבר מכאן לשם, או משם לכאן, וזה בסדר גמור, אגב. גם מנקודת מבטו של האיגוד, שתוך כדי אספקת מידע משיג לעצמו עוד טיפונת של יחסי ציבור, וגם מבחינת אוהדי הכדורסל.

שהרי, תמיד יעניין אותנו לדעת, למשל, שאנדריי זלנבבא יעשה את העונה הבאה במדי הפועל עלי-קלנסוואה בליגה ב', שדני גוט ישחק באותה ליגה בשורות הפועל פרדסיה (בעוד בנו, גולן, ישתף פעולה עם עוד בן-של, תמיר בלאט, בקבוצת הנוער של לב השרון), שפרד קמבל בן ה-48 (!) ימשיך למרפק כל מי שיעמוד מולו בצבע, והשנה כשחקן מכבים/רעות מהארצית, או שדורון שפר יאמן, ואולי אף ישחק בהפועל מעלות מליגה ב' צפון.

גם השנה עברתי על הידיעות האלו, ופתאום עלתה בי המחשבה שמדובר בבזבוז מוחלט. טוב, אולי לא מוחלט, אבל בזבוז גדול. אם כבר ישנם בנמצא שחקני עבר כה נכבדים, הממשיכים להקדיש זמן למשחק פעיל, מדוע שלא נרתום אותם לקידום הענף שכולנו כל כך אוהבים, ושמשנה לשנה עושה רושם שמדשדש קשות, שלא לומר מתדרדר חמורות? מדוע שכל אותם שועי ארץ יתפזרו בין השד יודע כמה קבוצות, שעם כל הכבוד לא נמנות על צמרת הענף, במקום לעשות את הדבר הטבעי מכל ולחזור אל כורי מחצבתם?

מעטים הם המשחקים בשנים האחרונות, בהם נהניתי מכל שנייה, מהג'אמפ ועד הבאזר האחרון. מבין יחידי סגולה אלה, משתייך חלק גדול למשחקי הוותיקים. דרבי תל אביבי, מכבי נגד ירושלים, שלא לדבר על ותיקי גבת/יגור והתנועה הקיבוצית בכלל. נכון, הכושר הגופני לא דומה למה שהיה פעם, לא מעט קרחות וכרסים החליפו את הבלוריות ואת שרירי הבטן של אז, אבל חכמת המשחק עדיין כאן, הידיות עובדות, במקרים רבים, הרצון לנצח לא דעך בפסיק, ובסך הכל אלילים היו ואלילים נשארו.

מדוע שלא ניקח את כל הנתונים הללו, ונרכז אותם לכדי דבר פשוט אחד: היכן שרק אפשר, וברוב המקרים אפשר, יתקיים משחק ותיקים כהצגה מוקדמת למשחק ליגת קזינו. לא משחק מלא, כמובן, מספיק 15 על 15, עם אפילו ארבעה פסקי זמן לקבוצה בכל מחצית עקב צורך בתוספת חמצן. ישנם הרבה שחקנים ששיחקו במספר קבוצות? שום בעיה - יבחרו הם עצמם היכן בא להם לשחק, כולל אפשרות להחליף קבוצה מדי פעם לצורך גיוון.

חד, חלק, כיפי ומושך קהל בו זמנית. מה, אם תדעו שבמחזור הפתיחה בנוקיה, עוד לפני שדייויד בלאט וחבורתו מתעמתים עם ג"ג (הסגנית מול האלופה, מיינד יו), יעלו לפרקט מיקי, ג'מצ'י, מוטי, אולסי, נדב ושות' מכאן, מול דורון שפר, ארז חזן, אמיר מוכתרי, ניר מטלון, ברד ליף (יבוא, בטח שיבוא) וחבריהם משם - לא תבואו בהמוניכם שעה קודם?

או בני השרון מול ירושלים: ארדיטי, אמיר כץ, רותם ארליך, עופר פליישר מכאן, עדי גורדון, דורון שפע, פפי תורג'מן ודני גוט משם. חולון - מכבי חיפה? קטן עלינו: ישראל אלימלך, מוטי דניאל, ניב בוגין, עופר יעקובי, אבי "כושי" מאור מימין, תומר שטיינהאור, ארי רוזנברג, איקסי בוכבינדר, ווילי סימס, אסף ברנע ואולי דווקא כאן עדי גורדון משמאל.

מה עם קבוצות שאין להן ממש היסטוריה בליגה הבכירה, ושאינן יכולות להעמיד מספיק סלבריטי'ז? אין בעיה. יגויסו לאלתר האימפריות שעושות את דרכן חזרה לקדמת הבמה, או אלו שנפלו בעודן באיבן, ויצילו חיש קל את המצב: הפועל תל אביב עם פרישמן, אמסלם, פיני חוזז, דני ברכה, קמינסקי, שטיינהאור וכו', הפועל רמת גן של קפלן, שלכטר, אביגדור מוסקוביץ', חנן קרן, אורי בן ארי וכל השאר וכמובן גבת/יגור של ינאי, מרזל, גורן, הררי, טייכנר ויתר המופלאים.

אין לי ספק כי אם רק יימצא מי שייקח את העניין ברצינות, החבר'ה ייענו לאתגר בשמחה, וכולנו נרוויח. היידה, יתכבדו המינהלת, האיגוד או מי שזה לא יהיה וירימו את הכפפה. הכרטיסים הראשונים למשחק הוותיקים הראשון - עליי.

shaharhermelin@gmail.com