במשך קיץ שלם שאלתי את עצמי (טוב, רק בחלק מהקיץ) מי יחליף את טיאגו ספליטר בקאחה לבוראל ויטוריה. ספליטר היה חתיכת מוסד בויטוריה. סנטר מהטובים באירופה, שחקן קבוע בחמישייה, גורם שכל יריבה נאלצה להתאים את עצמה אליו יען כי הזיק לה רבות ונמרצות. ועכשיו הוא איננו, כמו פבריסיו אוברטו או לואיס סקולה לפניו. ויטוריה שולחת את שחקני הפנים שלה ל-NBA. ככה זה עובד.

והיא עובדת באופן דומה כל הזמן. מביאה אותם צעירים, משאילה או מחשלת, מקדמת ודוחפת, נהנית מהעבודה בעצמה ואחר כך משחררת, או מפוצה במחיר הולם על ידי קבוצת NBA ו/או השחקן עצמו שרוצה לעזוב.

ספליטר בא צעיר מברזיל. גם סקולה הגיע צעיר מארגנטינה. באראץ' הגיע קצת יותר מבוגר מהם. ליאור אליהו הגיע מבוגר ממנו. הראשון והשני הלכו ל-NBA. השלישי אמור לקבל עכשיו תפקיד של שחקן מרכזי בויטוריה. האחרון החזיק מעמד שנה.

מה זה אומר? מלבד האופי השונה, כנראה, של אליהו לעומת האחרים, יכול להיות שבגיל מסוים כבר קשה לבצע שינויים, וככל שמגיעים בגיל מוקדם למערכת מסוימת נוח יותר להטמיע שינויים בשחקן ולקלוט אותו היטב במערכת.

עוד הבדל הוא, שאליהו הגיע על תקן כוכב אירופי עולה. אמנם כוכב שלא עושה הרבה מאוד רושם על דושקו איוונוביץ', שמהרגע הראשון לא בנה עליו כעל שחקן חמישייה קבוע ומוביל, אבל שחקן שכבר עבר כמה דברים בקריירה שלו. ספליטר, סקולה וגם באראץ' – כולם הוחתמו על ידי טאו לטווח ארוך מאוד והושאלו בראשית דרכם. ספליטר לבילבאו, סקולה לגיחון, באראץ' לולנסיה.

ואולי בכלל אין טעם להשוות. ויטוריה ניסתה לנהוג באליהו בדרך בה נהגה לגבי שחקנים בעלי פוטנציאל גדול אחר, אבל האיש קיפל רגליו וברח משם. ספליטר וסקולה הלכו בדרך אחרת ובחרו להישאר. באראץ', כנראה, הולך אחריהם.

אני עוקב קצת אחר ההתפתחויות בסגל של ויטוריה לקראת העונה הבאה. במהלך הקיץ הוזכר אסטבן באטיסטה כאחד המועמדים להחליף את ספליטר. בינתיים, לא יצא מזה שום דבר ובאטיסטה אמור להמשיך עונה נוספת בפואנלבראדה, אבל די ברור שויטוריה לא תצא לעונה עם באראץ' כסנטר יחיד.

בין השאר כי קבוצה ברמתה לא יכולה להתבסס על סנטר משמעותי אחד, וגם כי מתישהו לאורך העונה הזו, יש להניח ואף להניח יש, באראץ' יקרוס תחת משטר האימונים הקפדני של דושקו איוונוביץ'. לא עניין חדש. כבר היו לו פציעות ובגובה 2.17, כשהמערכת שלך היא קאחה לבוראל, אתה מועד לפציעות אם תרצה או לא.

הסנטר ממוצא קרואטי, יליד בוסניה, סיים שלוש מתוך חמש העונות שלו בויטוריה. נותרו לו שנתיים כדי לזרוח.

שלפו אותו לספרד בקיץ 2007 אחרי ששיחק בנבחרת העתודה הקרואטית באליפות אירופה בטורקיה (מקום חמישי). הוא הרביץ 11.2 נקודות ו-5.4 ריבאונדים ב-13 דקות למשחק בלבד. קצב של 33 נקודות ו-16 ריבאונדים ל-40 דקות פחות או יותר, בואו לא נתחשבן על הפסיק והנקודה. היו שם גם אנטה טומיץ' ויורה לאליץ' שרוב הזמן שיחקו לפניו.

ואני נזכר בנבן ספאחיה, המאמן הקרואטי שהיו לו היכרות ודיבור עם לאליץ', ועבד כאן ב-2006/07. הוא הציע להנהלת מכבי להחתים את הסנטר (2.12) לטווח ארוך, מתוך הערכה ואמונה שיוכל לקדם אותו כאן ובהנחה שהוא עצמו יישאר בישראל לפחות כמה וכמה (וכמה) שנים.

לא ספאחיה, לא לאליץ' ולא כלום. יכול להיות שהפעם צדקו. לאליץ', לפחות נכון להיום, לא הגיע למקומות שספאחיה האמין שיגיע ונתקע בשרלרואה ולובליאנה, רמות הביניים של הכדורסל האירופי. אולי אלה בכלל היד המכוונת וההדרכה הנכונה שלוקחת שחקן שמצוי על הגבול, ומטה אותו לכיוון הנכון.

וזה לא שמכבי לא רוצה להחתים זר אירופי צעיר לטווח ארוך. עובדה שהם רצו אחרי מירסולב ראדוליצה, רק כדי לראות איך תג המחיר שלו עולה ועולה והוא מבוקש על ידי צסק"א ואפס פילזן ומי לא, ובסופו של דבר מוחתם לחמש עונות במספרים גדולים מאוד בטורקיה.

החוכמה היא לאסוף את הראדוליצות והבאראצ'ים בתחילת דרכם. בפעם היחידה שמכבי באמת עשתה את זה עם ניקולה וויצ'יץ' – היא פגעה בול.

בינתיים - מתקדמים עם השנים - נבחרת קרואטיה הגיעה לאליפות העולם בטורקיה. באראץ' לא היה שם. יוסיפ וראנקוביץ', המאמן, הלך עם אנטה טומיץ', לוקשה אנדריץ' ולוקה זוריץ' כגבוהים שלו. מותר לו. זכותו.

רחוק משם, בספרד, עבד איוונוביץ' עם באראץ' כסנטר היחיד שלו. בטורניר הכנה בצרפת שבו ניצחה ויטוריה את שולה ואת לה מאן, באראץ' בלט מאוד. חסר בסגל סנטר נוסף כרגע, זה בטוח, אבל סביר להניח שהעונה יתפנו מספיק דקות משחק בעמדה הזו כדי שאפשר יהיה לדעת אם באראץ' הוא שחקן ל-NBA או לא.

לבחור בו כבר בחרו, יו נואו. מיאמי היט עשתה את זה בסיבוב השני של דראפט 2007 והעבירה את הזכויות עליו לאינדיאנה.

ואם נחיה גם נראה מה יתפתח ולאן כל זה יתגלגל.