וורן קיד היה אליל ריבאונדים אמיתי. חזק ופיזי ופשוט ריבאונדר משובח ביותר. במקביל הוא נע על הגבול של ידי נגר שלא מסוגל לעשות סל, לבין אחד שיכול לתפוס ערב ופתאום הכדורים נקלטים וגם נכנסים לסל.

לדעתי, ולא בדקתי את זה לעומק, הוא כנראה השחקן היחיד שזכה בתואר אישי כפול: גם הריבאונדר הטוב ביותר במכללות עם מידל טנסי איפשהו בתחילת התשעים, וגם מלך הריבאונדים בגביע אירופה לאלופות קצת יותר מאוחר עם מילאנו.

היה גם איזה קיץ או שניים שהשם שלו הופיע בעיתונים כאן כמועמד להצטרף למכבי ת"א, ופעם אחת פורסם שקיד דחה את רעיון כי לא ממש התלהב מהמצב הביטחוני בארץ באותו זמן.

קיד לא נבחר בדראפט אבל כמלך הסלים של המכללות קיבל הזדמנות להראות מה הוא יכול ולמה הוא מסוגל, עשה עונה אחת בסך הכל ב-NBA עם פילדלפיה (1993/94) וסיים אותה עם 3.6 נקודות ו-3.4 ריבאונדים ב-13 דקות בממוצע למשחק על פני 68 הופעות. וזהו, הוא לא חזר לשם יותר.

ואז החלה הקריירה באירופה. קודם ולנסיה, אחר כך קאחה סן פרננדו. שנתיים במילאנו, שנתיים ברומא, שוב קפיצה לספרד והפעם לחובנטוד בדאלונה ועוד עונה בגראן קנאריה. שיבה לאיטליה לעוד עונה ברומא. וזהו, ככל הידוע. בגיל 33 סיים את הסיפור. אולי נגמרו לו הקפיצים והבטריות? אולי.

באיטליה מדובר ב-152 משחקים וממוצעי הקריירה שלו שם היו 12 נקודות ו-10 ריבאונדים, מלווים באחוזי קליעה גבוהים (66% בקריירה) ואחוזי עונשין בינוניים ומטה (באף אחת מהעונות לא הגיע לממוצע עונתי של 60%).

בספרד אותו סיפור פחות אותו יותר, ובעצם מספרים עדיפים מעט: 13.4 נקודות ו-10.9 ריבאונדים, עם 61% מקו העונשין ו-64% מהשדה.

זה היה וורן קיד. גם אתלטי מאוד, גם גדול וחזק ושרירי. 2.05 בערך, משהו כזה. אולי סנטימטר יותר. החודש היה בן 40. ודאי חי לו בנחת במקום בו נולד, אזור הארפרסוויל, אלאבמה. אבל הנה הוא בימיו הגדולים במילאנו-הכרך יחד עם ננדו ג'נטילה ואנתוני בואי על רקע הקתדרלה המפורסמת שם.

ומה אתכם? הפעם לא היו רמזים. לא שם ספונסר על הגופייה, לא מספר כלשהו על המכנסיים, לא שחקנים אחרים ברקע או צילום של מגרש או יציע או שלט פרסום שיכול להעיד משהו. יחד עם החגים והעובדה שהמוני בני ובנות כדורסלע עסקו בענייני החופשה, יצא שהגיעו מעט פתרונות הפעם.

מי ומי בין שועי העולם שזיהו את וורן קיד? הנה הם: חגי זינגר, רמי ניר, אבנר דובדבן, איתמר רייצס, דודי ללא שם משפחה, שי מ., צורקה, רמי כהן.

זהו, זה מה יש. משובחים אחד-אחד אבל מעטים.

אנ-דנ-דינו ראדג'ה אמר לי פעם שבמקרים של חידות שיש להן רק עשרה פותרים ומטה, שאגריל בעצמו ואניח לו לנפשו. בכל זאת, דינו ראדג'ה, כן? לא צריך להטריח בקטנות אלא בגדולות בלבד.

כך שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

דודי בלי שם משפחה!

לא שאני מעודד אנשים להישאר עלומי שם, אבל רצונו של אדם כבודו. ביטוי שגם בכדורסלע-האתר מוכנים לקבל אותו ולפעול לאורו.

שלח לי את כתובתך חבר, ותקבל מחשבון כדורסלע + מדבקת האתר. לא פחות ולא יותר. זה היה וורן קיד, נעים להיזכר.

וממנו לחידה החדשה שמונחת זה מכבר וממתינה רק לכם ולכם בלבד, המוני מאמיני כדורסלע בארץ ובתפוצות.

בהצלחה ושלומות ונצורות בשלב זה.