"אתה יכול למסור תגובה רשמית לעם בשמי: אחרי שנים שהוא כאן, ממרר את חיי כל מושך במקלדת ובמיוחד אחד סוקולוב –בורוכוב-עצבנוב-דיסלקטוב, האיש עושה טובה לעצמו ומחליט שהוא בלו, כנראה בכדי להשלים את גרין, ווייט וכל הבראון שעברו כאן.
וזאת עוד לאחר שבכל כוחי ניסיתי לעזור ולהושיע על ידי כינוי חביב שננטש, נעמי, והאיש יורק בפרצוף. אילו היה איזה חביב סיפרה או משהו, ניחא. ברם, למה מי הוא חושב שהוא? לוליו? השריף? ארז חתולים? על כל זאת אומר אנוכי - זיבי. בלומאטנטטטללל היה ובלוצמנהנטטטטטלללל יישאר".
זה היה, כאמור, רן בורוכוב-בלומנטאלוב, בתגובה ראשונה ואחרונה קרוב לוודאי בעניין דייויד בלו. אודה ולא אבוש, ואף אבוש ואודה גם יחד, כי אישית טרם התרגלתי לכינוי.
בכל פעם שאני מוצא את האותיות ב, ל, ו מחוברות זו לזו ברצף מבלי אף אחות כלשהי בהמשכן, השאלה הראשונה שאני שואל את עצמי לפני ההתעשתות היא איך ביפר העבר מיקו בלו לסגל של מכבי ת"א כדורסל 2010/11.
והנה עוד כמה אמירות של בני העם, מתוך מיילים שנותרו בתיבה ולא נמחקו באותה התקפת השמדה עצמית שבעקבותיה נעלמו מספר מיילים של נתינים מסורים. הריני להודיע שוב על צערי בעניין זה.
כותב החבר ישראל: שלומות, בסוגיית הבלו כבר דנו רבים, ועם זאת טרם ראיתי התייחסות לשאלה האמיתית: מה יעשה ניב רסקין עם הבלו הזה שנתקע לך באמצע? לא נשמע יותר את ה-"דייויד בלות'נטל ווינר שוט" עם הדגש על הד'? איך ככה עושים, איך? לא יפה.
ואני אומר: ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, אם נחיה גם נראה. שיינית, אם לקחת את הדיון צעד אחד קדימה: אין לי ספק וספק אין לי שרסקין יתקשה בהתחלה, אבל בסופו של דבר יגלה כמו כולם שהד' של הדייויד לא הלכה לשום מקום, בעצם, וזה רק הבלותנצטצטטל שהתקצר.
כותב החבר אביגדור: אני חדש בכדורסלע-האתר ונהנה מאוד כחובב כדורסל מילדות. אמנם ראיתי שהעירו כבר משהו בעניין שינוי שמו של דייויד בלומנצוייג (או בלוטנשטיין) והעובדה שמשחקים כעת גם יניב הענק הירוק והמסופסל, וגם דוד הכחול יחד. אחד הכותבים תהה מתי ישוב רודני הלבן (כדי לשחק שלושה משחקים ולעוף שוב בבושת פנים לביתו).
רק ארצה להוסיף שבמכבי שלפני שנתיים של אפי (והגרשוני הוסיף שיפורים) שיחקו הענק הירוק, שיחק עומרי המלך שצבעו הוא כסף, שניים או שלושה בראוניז (מרקוס, די וגם אלטון קצת בא), ביקר רודני
הלבן, ורק דייויד בכלל לא היה באותה קבוצה. חבל - אם היה, בטח היה משנה כבר אז את שמו לדייויד הכחול, ובא לציון גואל.
ורוצה החבר דביר להקדיש שיר מתאים, לאחר שלושה אחרים שהוקדשו עוד קודם באייטמון קודם לכבוד השחקן עם השם המקוצר. הנה הבחירה הנאה שלו.
יפה, העם אכן חג סביב הסיפור הזה, ואולי אפילו חגג אותו. תגובות רבות הגיעו בעניינו של בלות'נטל מקוצר-השם ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאין אלא להתרגל לרעיון בהדרגה וזהו זה ולא אחרת.
עניין אחר שיש לסגור סופית, וגם הוא נמתח כאן בשבועות האחרונים על פני שניים-שלוש-ארבעה-חמישה אייטמונים הוא עניין ההגייה וההקפדה על שמות, ובמיוחד באזור האדריאטי.
שימו לב לדברים שהעביר למערכת האתר הנתין המכובד קובי: במסגרת הדיונים הלשוניים שנצפו באתר עלו לי שתי הערות קטנות: 1. האם הכלל של LJ אומר ששמה האמיתי של לובליאנה הוא לובלאנה? אם כן, כדאי להתחיל להתמיד בזה. 2. איך אפשר לדון בצירוף LJ במשך אייטמון שלם בלי להתייחס ללברון ג'יימס?
ואני אומר: קובי, אתה פטיש ופטיש הינך.
Ljubljana
כן, ככה כותבים. ויש פה פעמיים LJ. תיפח נפשי, אתה צודק. זה לובלאנה ולא לובליאנה. עשרות שנים של טעות מתמשכת בהגייה העברית של העניין, אה? ואתה יודע, גם בטענה הקטנה לגבי לברון ג'יימס תפסת פוזיציה נאה בהחלט.
בהקשר הזה, אגב, הנה אייטמון ישן-נושן של סר ש. הרמלין מהתקופה בה עסקנו בענייני אחרים סביב הגיית שמו של ירז'י וולש הצ'כי.
מה עוד צנח לתיבת המייל הנשיאותית באחרונה?
הנה התייחסות של המתכנה הדו טורקוגלו, הוא ולא אחר, לגבי הערך של קלווין רוברטס ב'זה א-ב של כדורסלע'. וכה כותב הכותב: שלום כבוד הנשיא, ישנן מספר תמונות יפות של קלווין רוברטס בלינק הזה. ואני אומר - הממזרים פרצו לך לאתר, אתה יכול "לקחת בהשאלה" תמונה מהאתר שלהם. תגיד שאני צילמתי.
הדו טורקוגלו
נו, זה יפה. פנה אלינו באחרונה נתין המכנה עצמו ג'ק באוור, עכשיו טורקוגלו (טורקאולו, אם לבטא נכון) מדבר איתנו. ומי יודע, אולי אחד הם. ועל הדרך גם הרווחנו צילום נאה של רוברטס מאי-אז בימים (תלבושת לבנה, מגני ברכיים לבנים), לא נכחיש זאת.
ואחרון, כותב צוד בדיחי, נתין נאמן ואוהד הפועל גלבוע/גליל: ג"ג שלנו תחת הנהגתו של ל"ל שלנו, תרמה לצהובים אחד מהפ"פ שלהם. אם ככה, גם לנו יש צמד רכזים שינהיגונו בשנת התשע"א (תהא שנת עוד אליפות). גל מקל הפלאי עם ג'ק מקלינטון חסר התקדים (שאף חולק את שמו הפרטי עם גיבור הסדרה 24 החביבה למדי על נשיאנו). מקל ומקלינטון, או בקצרה מק-מק. היידה מק-מק שלנו. היידה היידה היידה!
ואני אומר: וואלאק, קשה שלא לחייך ולחוש שיש כאן משהו ממשי, אבל טיפל'ה מוקדם, האין זאת? נמתין עוד מעט קט, כמו שאומרים, ואם אשכרה ייווצר צמד של ממש בין שני המקים האלה, הרי שזכות הראשונים לכינוי מק-מק הילדותי בשמיעה ראשונה, אבל מופלא למדי במבט שני, היא שלנו (ושל בדיחי). רק שלא ישימו מקלות בגלגלים של הקבוצה שני המקל-מקל האלה ויהפכו סיפור מצליח למתקלקל, שלא לדבר על זה שידפקו לנו את הכינוי.
ועד כאן להפעם כאילו מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.