נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זהירות, 1.6 קילו טקסט לפניכם
רצף פניות, הערות, שאלות, רעיונות ומחשבות של העם, שהתעכבו יותר מדי זמן בתיבת המייל הנשיאותית. וכידוע, מה שלא נכנס הפעם, ייכנס בפעם הבאה.
11/10/2010    
 

שלומות,

על אף שהינני נתין נאמן ומסור לסיפרה ולכדורסלע-האתר, עליי להביע את התנגדותי לכל הקטע של שמות, התנגדות שבסיסה במוטו של הנשיא - נוחות נינוחות ונוחיות.

מה לעשות, להגיד ורשאץ' זה כואב ולהגיד טורקאולו פשוט לא נוח לי. וכל הספרדים האלה, שיגעו את המוח עם ההגייה המעצבנת שלהם. הרבה יותר נוח להיצמד לשם כפי שהוא בא לידי ביטוי במבטא ישראלי מאשר במבטא המקומי של השחקן. נראה אותך אומר יוי הרבה פעמים ברצף. מרגיש כמו אמבולנס, נכון?

כמובן שאם ההבדל הוא בין אינגראם לאנקראם, למשל, אשנה את צורת הביטוי שהיא שגויה מיסודה ולא קרובה לאמת, אבל אם ההבדל הוא בין ז'לימיר לז'למיר אתפלל שהוא יישאר לנצח כמאמננו, אבל לא אתאמץ לשנות ואומר מה שנוח באותו רגע.

עניין אחר, בהפועל ת"א מאוד גאים בכך שיש להם כדורסל כחול-לבן שנראה כמו אלטרנטיבה רעיונית לזרים של מכבי, אבל נראה אותם בליגת קזינו א', שם לכל אחד יש כמות זרים בלתי מוגבלת ושלושה וחצי ישראלים בגלל החוק הרוסי. עד שלא ישתנה החוק לגבי כמות זרים, שהפועל יפסיקו לקשקש בשכל, הם לא שונים מאף אחד ואם יעלו ישכחו מהישראלים וילכו לחפש זרים ברחבי העולם.

דביר

בעניין השמות, סיכמנו פחות או יותר שאיש הישר בעיניו יעשה. החיטוט המאסיבי בעניין בשבועות האחרונים וגם לפני כן נבע בעיקר מתוך רון להאיר את עיני העם וגם לעשות צדק עם כמה וכמה (וכמה!) אנשים שהשמות שלהם מעוותים לחלוטין. כנראה שלעולם לא נוכל נוכל להגיד יוי במבטא הקטאלוני ההוא ונסתפק ביול, אבל שחורציאניטיס, למשל, הוא לגמרי עיוות של חוסר תשומת לב ותופעת עדר וזו לא אמורה להיות בעיה גדולה מדי לקרוא לו סחורצאניטיס כיאה וכראוי.

בעניין הפועל ת"א – כבר עכשיו הם הולכים עם שני זרים בליגה השנייה, בדיוק כמו קבוצות אחרות. אני מניח שיגיעו, אם יגיעו, לליגת קזינו ויהיו להם 5-4 זרים כמו כולם. אם יהיו רק שלושה, נניח, אני אופתע.

אהלן,


לפני כמה שבועות שלחתי מייל שלא התפרסם בסוף ושם "ירדתי" על אבי סגל מהעיתון שרוצה שתהיה לו מדינה. בזמנו דיברתי על ה"סקופ" שרץ על מתיחות בין המאמנים בנבחרת, כולנו רואים עד כמה חמור הנושא ומה קורה איתו היום. הפעם, אני מעוניין דווקא להחמיא לו. כפי הנראה אבי סגל הינו קורא אדוק של כדורסלע-האתר - בכתבה על המשחק של מכבי מול קאזרטה הקפיד אבי סגל על שמו המדויק של סחור-סחור, הלא הוא *ס*חורצאניטיס, כפי שהיטיב להסביר לנו בעבר כבוד הנשיא ויו"ר הדירקטוריון.


גל (ששואל את עצמו איך אמור להיות זמן ל'כדורסלע' עם כל הלימודים והעבודה האלה).


שלומות גל,


בוא רק נעשה סדר למען העם: המייל הראשון לא התפרסם מסיבות טכניות בלבד (עבר המון זמן וכאלה, ובסוף החלטנו שנינו שקצת הלך לאיבוד המומנטום). בעניין סחורצאניטיס, אני לא יודע אם זה סגל עצמו או העורכים שלו, אבל העיתון שרוצה שתהיה לו מדינה דבק בסחורצאניטיס בין אם אנשיו מקוראי כדורסלע-האתר הינם ובין אם לאו. נאמץ את ידיהם ונאחל להם בריאות, כבוד ויקר. ולשאלתך אשר בסוגריים התשובה מאוד פשוטה: קודם כל שמים בראש מעייניך את כדורסלע, ורק אחר כך את העבודה והלימודים, ואז אין שום בעיה).

ערב טוב,

הנה משהו שקצת קשה לי להבין. בכלי התקשורת השונים מדווח שמכבי יוצאת למחנות אימונים של טרום עונה וכאלה עם סגל עמוס (ספרתי עכשיו 14 שחקנים במכבי על פי אתר היורוליג, 13 אם מחסירים את טורנס). מצד שני אנו מדווחים ללא הרף על שחקנים חדשים שמועמדים לקבוצה, כשמדי פעם מעלים גם את שאלת ג'ף פוט - יישאר בקבוצה? יושאל? יש לו מקום בסגל הרחב ממילא? (מסכן הבחור, עוד לא פתח מפה לראות איפה הוא חתם וכבר לא רוצים אותו בקבוצה).

מה הולך פה? הרי בשנה הבאה ישברו שם את הראש איך מסתדרים עם חוזים ארוכים מדי של החתמות כושלות, אז למה לכל הרוחות להמשיך ולהחתים?

ביורוליג גם ככה לא עוברים את ההצלבה ובארץ בקושי לוקחים אליפות, אם בכלל, אז כדאי להרגיע עם ההחתמות ולהתחיל לחשוב פרטיזן בלגרד. והם עוד מדברים איתנו על החזרת הצביון הישראלי. כן, בטח.

דביר

על כך ענה מאמננו העולה (הגולה לשעבר) באחת ההזדמנויות האחרונות: "אני לא חושב ש-13 או 14 שחקנים בקבוצה בעלת יומרות זה הרבה, יש קבוצות עם 15 ו-16 שחקנים בסגל". למען האמת, הוא צודק. עברו הימים של 10 שחקנים בסגל, שניים מהם מהנוער ושמונה משחקים. לא בקבוצות הגדולות, בכל אופן.

פוט, אם הוא אכן לגמרי לא מתאים (וברוב המקרים אם שחקן לגמרי לא מתאים עכשיו, קשה לצפות שיתאים בעונה הבאה), זו בהחלט פאשלה-פאשלה. לא נכחיש זאת.

גם אני חשבתי פעם, ממש לא מזמן, שמכבי צריכה ללכת בדרכי פרטיזן בלגרד, אבל הבעיה המרכזית היא שיהיה לה מאוד קשה ליצור המשכיות. אתה יכול לנסות ולבסס את עצמך על ישראלים למשך שנה-שנתיים, נניח. ומה הלאה? מאיפה יבוא הזרם הבלתי פוסק של שחקנים חדשים שממנו נהנים הסרבים כמעט מדי שנה-שנתיים? שפע פורוורדים וסנטרים מקומיים כמו שעוברים שם בחמש שנים, מכבי ת"א יכולה לאחל לעצמה בחצי יובל וגם אז ספק אם תגיע לזה.

היי ערן,

איך זה שלכל קבוצה מפולין ומהאזור שם חייב להיות שחקן לבן, קירח, שבדרך-כלל משחק סנטר? למה הוא לא יכול להיות עם שיער?

דרור

אחת השאלות הנאות כרפאל שהגיעו לכאן באחרונה. בהנחה שאתה מכוון בעיקר למאצ'יי לאמפה ומרצ'ין גורטאט, אין לי להפנות אליהם את השאלה. שלחתי שתי יוני דואר עם פתק במקורה, אחת לארצות הברית אל גורטאט המרוחק ואחת ללאמפה אשר בערבות רוסיה. מקווה לתשובה מהירה.

שלום,

ככה, בכותרת קטנה, "מכבי אשדוד החתימה את יאן מרטין". כותרת ניוזית שגרתית לחלוטין, שסביר להניח שלא הייתי טורח להמשיך ולקרוא. אבל הסקרנות העיקה וכך גם השעמום, אז נכנסתי לקישור באתר הניוז המדובר, ופתאום אני מגלה שמדובר בבנו של פרננדו מרטין (!) ששיחק בנוער של ריאל מדריד והגיע משם כל הדרך ליבנה בישראל. אה, כן, הוא גם נושא תעודת זהות כחולה.

נראה לי מאוד מוזר שאחרי שנה שלמה בארץ פתאום מתגלה שהבן של פרננדו מרטין משחק בישראל. באמת, לא לעניין.

גילעד

בהנחה שדבריך פשוטם כמשמעם הינם, ואין כאן איזו ציניות או אירוניה או לך-דע-מה, אז הסיפור של יאן מרטין מוכר וידוע יחסית אצל אוהדי הכדורסל האדוקים. אינדיד, ייתכן שלא מוכר מספיק, אבל עדיין לא בגדר של חתיכת ניוז שנופלת מהמאדים על ראשו של ההולך ברחוב לתומו על פני כדור הארץ. בלי קשר, לא יצא לי לראות אותו משחק. אני מקווה שיתנו לו צ'אנס ממשי באשדוד.

ערן,

משהו בעניין "שלנו". קשה היה לי לקרוא את ההספדים של "שלנו" אחרי הניצחון של נדאל בניו יורק. אולי הדבר הכי קשה היה לשמוע שמאטס וילאנדר, הפרשן ושחקן עבר, אמר בשידור שהוא לא יודע למה אומרים על פדרר שהוא הגדול מכולם.

אז בשביל מאטס החצוף (למרות שהוא השחקן שאני הכי מעריץ אחרי לנדל, כן?) אני יכול להגיד רק דבר אחד: השנה היא 1988, מאטס וילאנדר השבדי הגדול לקח זה עתה תואר גרנד סלאם שביעי בקריירה ושלישי באותה שנה. המקום , כמו נדאל, ניו יורק. הגיל, כמו נדאל, 24. וילאנדר היה אמור אחרי אותה שנה מדהימה להפוך להיות הגדול מכולם למשך שנים ואולי אפילו לשבור את שיא הגרנד סלאמים שהחזיק בו אז רוי אמרסון עם 12 זכיות.

הוא היה צריך לקחת שישה גרנד סלאמים והיו לו חמש שנים בערך לעשות את זה, אבל אז קרה משהו. אולי פציעה, אולי סתם נשבר לבחור הזובון כמו לביורן בורג בזמנו, שאחרי ההפסד לג'ון מקנרו ב-1981 אמר בשבדית איני יכול עוד ונסע לעבר השקיעה.

בכל מקרה, מאז 1988 הוא לא זכה בגראנד סלאם ומאז 1991 לא עבר אפילו פעם אחת את הסיבוב הרביעי בטורניר כזה. זה סיפור שיכול ללמד, שההצלחה הנוכחית של נדאל היא לא בהכרח רמז לשלטון אבסולוטי בשנים הקרובות בטניס העולמי.

ייתכן מאוד שנדאל, כמו וילאנדר בזמנו, פשוט התפוצץ בשנה האחרונה ויכול מאוד להיות שמכאן תתחיל נפילה הדרגתית. לא בטוח שהבחור מסוגל לשמר את העוצמה המנטאלית שהוא נהנה ממנה השנה.

חגי

וואלאק, קצת טניס, איזה כיף. בקיאותך מרשימה, אציין זאת בתעודת השליש. לא חייתי לעומק את הטניס בסוף השמונים ותחילת התשעים, אבל בהנחה שכל הפרטים שהרביצות כאן הרבץ היטב הם נכונים ומדויקים, אז כנראה שוילאנדר היה צריך לקחת צעד קטן אחורה בפרשנות שלו, במיוחד כשהוא עצמו הוכחה מהלכת לכך שדברים עשויים להתפתח לכיוונים אחרים מהצפוי.

ראיתי את נדאל המנוול במשחקי ההכרעה של ארצות הברית הפתוחה. ראיתי גם את רוז'ה-שלנו. אני מקווה שאתה צודק, אבל לפחות על מה שראו עיני – כל הארבע – יש בי ספק גדול לגבי מהפך נוסף. הדברים, צר לי לומר או יותר נכון להעריך, כבר לא תלויים בפדרר.

שלום,

אשמח לכמה מילים של עידוד לגבי הגבוהים הישראלים בעבר, שהמשיכו את רצף ההצלחות מול זרי ארצנו: קובי בלול מחולון שעשה דאבל דאבל מול קווין מגי מראשל"צ, מור נעמן שהוריד 17 ריבאונדים במדי ר"ג מול הפועל ת"א עם פליישר ושטיינהאור, הפועל עמק יזרעאל שניצחה את ראשון לציון (שוב בימי מגי) כאשר אורי כהן-מינץ מפליא עם הטבעה עצומה לסל של ראשון. ואחרון חביב – אבי קטן שנתן פייט עצום לראדיסב צ'ורצ'יץ' במשחק בין עמק יזרעאל למכבי ת"א.

היום רוצים לדחוק את רגליו של אלישי כדיר לטובתו של מיסטר ביג פוט הנכרי, שבא לדפוק קופה על חשבון שימון בדרך לתחנה הבאה.

יניב

נעים להיזכר בשמות שהעלית. אגב, לא פחות חשוב משום דבר – הושגה תמונה סוף-סוף של אבי קטן בלינק המשובח 'סוסוני יאור' לאחר זמן רב של חיפושים.

מה אומר ומה אוסיף? לא הרבה. ספק אם יש לי מלות עידוד.

נדמה לי, על אף שאינני, שכדיר וגם פוט לא ממש פקטורים כרגע במכבי ת"א, ואין אחד בא על חשבון השני ולהיפך. מעבר לזה, בכל הדוגמאות שהבאת לא היה גבוה ישראלי אחד שעשה את דברי הגבורה שלו כשהוא מתשייך למכבי ת"א, אלא תמיד מהצד השני. לפיכך, המסקנה ברורה: אם כדיר לא אמור לקבל יותר מדי דקות במכבי העונה – ואולי במשחקים מסוימים בליגה דווקא כן – שפשוט יזוז למקום אחר ויעשה את ה-18 ו-8 שלו בקבוצה אחרת. זה עד כדי כך פשוט ולגמרי תלוי בו.

שבוע טוב ערן,

איך היו החגים? האם תשתתף בערוץ ONE? ושוב נשמע הגיגים. מה עם שידורי הספורט ברדיו, של איינשטיין ושלך, האם תחזרו באודיו ונשמע אותו ואותך.

בשורות טובות,

אבנר

החגים היו נאים כרפאל לפחות אם לא יותר, אבל במידה מסוימת טוב שהם עברו. חגים בחמישה וחגים באחד או שניים, אלה שני עולמות שונים לטוב ולפחות טוב.

הרדיו ירד, נפל, צנח, למרבה הצער. 99 החליטו להתמקד בצד החזק שלהם, מוסיקה, וזנחו את התוכנית היומית. הייתכן כי תמו ימיי ברדיו? אכן כי כן, לא נכחיש זאת, ומעתה והלאה אפשר יהיה לשמוע את קולי הערב כמרואיין בלבד פה ושם ושם ופה. לגבי הערוץ של ONE, אם נחיה גם נראה. הוא אמור לעלות ב-18 בחודש ומבחינת שידורים חיים בכדורסל יהיו בו, בשלב זה, בעיקר משחקים מליגת קזינו לנשים. לשאלתך – לא אמור להיות לי חלק בזה.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.

 
 
שוטה הנבואה
 
ארועים לתאריך: 24/11/2024
 
  נרימה כוסית לחיי 
לדל איקלס
 
  נרימה כוסית לזכר 
פרדי מרקיורי
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up