קבלו המלצה לבילוי משעשע של ערב (או בוקר. כאילו משנה לי באיזה חלק של היום בא לכם לבלות): אחת לכמה זמן, חפשו בארכיון משהו שכתבתם לפני שנה, שנתיים, חמש, עשרים וחמש, ובדקו מה נהיה איתו. לפעמים זה יהיה פתטי (גם החיפוש וגם התוצאות), לפעמים עצוב, או מצחיק, אולי מתסכל, ויכול להיות בכלל משהו אחר.

ולפעמים, רק לפעמים, זה ייראה כאילו נכתב לפני מקסימום חמש דקות. כשהתיישבתי בסוף השבוע ותהיתי מה לאחל לעצמנו לקראת פתיחתה של ליגת העל, נזכרתי שכבר לפני ארבע שנים תמימות עשיתי בדיוק את אותו הדבר. אצתי-רצתי לארכיון לחפש מה היה שם, ומצאתי את המקור, בתוספת "בדיקת נוכחות" שנכתבה שנה מאוחר יותר, כלומר ב-2007.

הרבה דברים קרו מאז בכדורסל הישראלי, ובאמת שאין טעם למנות את כולם, או אפילו את חלקם. אבל דומה, שרוב השורות התחתונות נותרו בשלהן, ובחלק הארי של המקרים, זו לא בהכרח תעודת הצטיינות וכבוד לענף. נכון, דברים זזים ומשתפרים (במיוחד הפרומואים של ערוץ הספורט. גדול, גדול הפרומו הקיבוצניקי עם טל ברודי כמנחה ומעגלי ההורה סביב ערימות החציר. ואלה לא רק השורשים הקיבוצניקיים שלי שמדברים כאן, כן?), אבל יש עדיין המון מה לעשות.

הנה, שפטו בעצמכם כאן למטה. בשחור, הטקסט המקורי מ-2006. באדום, הטקסט מ-2007 שמתייחס לעונה שהיתה, ומאחר שאי אפשר בלי התייחסות עכשווית, היא מופיעה בכחול.

שלראשונה מזה עשור וחצי נראה מאבק אמיתי בצמרת - לא מאבק בצמרת ולא נעליים, אבל גביע לירושלים ודרמת גמר פיינל-פור בהחלט כן. סביר, ואולי אף סביר פלוס. מאז, הוכתרו שתי אלופות חדשות, חולון וג"ג, ולמרות שזה קרה בעיקר בזכות הפיינל-פור המאוס, אי אפשר להתלונן על חוסר גיוון ומתח.

* שכל שחקן יקבל את כל מה שמגיע לו, ממי שאמור לתת לו את כל מה שמגיע לו, בדיוק בזמן שמגיע לו -
ברור. ומפולות שלגים פתאומיות הרעידו אמש את הרי אילת. ומרבצי נפט אינסופיים התגלו בבאר שבע.

* שיעברו לפחות עשרה מחזורים לפני שהנהלות יתחילו "לתת אמון מוחלט וגיבוי מלא למאמן, שעושה עבודה מצוינת ובכלל לא אשם במצב הקבוצה (אבל עדיף שיילך לחפש במקום אחר, לפני שניכנס באמ-אמא שלו)" -
לא זוכר. לא חושב. עברו עשרה? אולי, אבל גם אם כן, זה בטח קרה במחזור ה-11. קחו שבעה מחזורים פור לעונה הנוכחית.

* שהצופים שיבואו באמת ייהנו מכדורסל - ממש. דווקא כאן אני חווה פרץ מפתיע של אופטימיות: עם הסגלים שהתגבשו במהלך הקיץ ברוב הקבוצות - בהחלט יש מצב להנאה, או לפחות לעניין.

* שהצופים בכלל יבואו... - נו. מלחה, עפולה, פה ושם נוקיה, קצת גליל, מדי פעם נהריה ואשקלון. מזל שחולון עלתה. בינתיים עפולה ונהריה כבר פאסה, אבל עם החיזוק מאשדוד, נתניה וחיפה ועם הפועל ת"א שבדרך - גם כאן שורה האפטימיות, לפחות עד שיוכח אחרת.

* שהמנהלים ינהלו, המאמנים יאמנו, השחקנים ישחקו והשופטים ישפטו - חחחחחחח ואף פחחחחחחחחחחחח.

* למרות שיהיה די מצחיק גם אם תישמר המסורת, לפיה המנהלים מאמנים, המאמנים שופטים, השופטים מנהלים והשחקנים, כרגיל, משתלבים איכשהו באמצע, או שלא - נאו ווי אר טוקינג. אינדיד.

* שכל מי שלוקח על עצמו להיות כרוז באולמות ילמד, לכל הפחות, איך הוגים נכון את שמות השחקנים - נקסט. עוד עונה ועוד עונה, ועדיין יש מקומות בהם כלום לא השתנה.