אף פעם לא עקבתי אחר הנימוקים הרשמיים, אם ישנם כאלה, על פיהם בוחרים במשחק מסוים להיות זה שפותח את העונה. אתמול שיחקו ביוון אולימפיאקוס פיראוס וריאל מדריד בפתיחת משחקי היורוליג.

אולי כי מבין כל משחקי המחזור הראשון הוא נחשב למסקרן ביותר על הנייר? אולי.

אולי אחרי הגרלת הבתים קובעים מראש משחק פתיחה לעונה? אולי.

כך או אחרת, אחרת או כך, לא קיבלנו שידור, חצי שידור, רבע שידור או שמץ שידור. ועל כך, רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים) הרשו לי לנצל את הבמה העומדת לרשותי ולזעוק מלוא גרון: בחו"כ!

שהרי עם מלוא הכבוד לליגת קזינו, ייתכן כי אם היה רץ במקביל באחד מערוצי הספורט הרבים מספור גם אולימפיאקוס – ריאל בשידור חי, הייתי מזפזפ לשם בכיף ואולי אפילו בוחר להתיישב שם רבע שעה רצופה, מה אתם יודעים.

הבוז למקבלי ההחלטות. כולם, ללא יוצא מהכלל.

הלאה.

אתמול, בשידור חי, שלף לפתע מאמננו האדמוני לשעבר היושב כעת על כס הפרשן משהו בנוסח: "אני לא יודע אם נאמר, אבל דיון דאוול מזכיר לי בסגנון את קלי מקארתי".

נאמר, מאמננו. נאמר. כל שני וחמישי נאמר כאן בכדורסלע-האתר. לא מן הנמנע כי גם עינך שזפה זאת באחד הביקורים. נודה לתשלום מעשר משכרך בהזדמנות הראשונה. רוצה מספר חשבון בנק?

בכלל, היות שהמעורבות של כדורסלע בנעשה בליגת קזינו היא רבה מאוד לאורך היום-יום, שבוע-שבוע,חודש-חודש ואפילו שנה-שנה (ישמור אותי האל הטוב, עוד מעט גם נדבר במונחים של עשורים) – נאה בעיני לראות איך כלי תקשורת מסוימים מגלים באיחור דברים שהרביצונו כאן בעם הרבץ היטב כבר לפני שנה ושנתיים ויותר.

פתאום כל אחד נדלק על שון ג'יימס. פתאום כל אחד מאוהב בבריאן רנדל. עניינים שעלינו עליהם לפני זמן רב מאוד, בין השאר כתוצאה מהלינק המשובח והתחרות האיכותית 'חביב נולד', אשר חוזרת לעונה חמישית בכדורסלע היום הזה ממש.

ועוד.

היידה דן גרונפלד, פילברט 'פילסברי' ריברה וכל החבר'ה שם בבני השרון, יו נואו. שנים שאני נהנה לראות את הקבוצה הזו. גם כשקשה לה, גם כשלא הולך, גם כשהכל תקוע. יש בהם את המשהו הזה שגורם לך להיות מרותק למשחק. הם יכולים לאבד יתרון גדול, הם יכולים לסגור פער פתאום, הם יכולים להיאחז בציפורניים, המשחקים שלהם כמעט אף פעם לא משעממים. ויש להם אף למציאות.

בן רייס הפתיע אותי מאוד לטובה. מאוד. דן גרונפלד, ואת זה ידענו מראש, הוא ישראלי של דאבל-פיגרס בנקודות ברמת העיקרון. יש מלחמה, יש רצון. יש מאמן על הקו. יש מנג'ר שמגזים בהתנהגות שלו בזמן משחק, אבל יש לו טאץ'. מה אפשר עוד לבקש? ונאמר רק היידה לקבוצה שתצליח לחבר מתישהו בקרוב את תיישון ג'יימס עם בריאן רנדל ולצוות אותם באותה קבוצה. אמור להיות תענוג.

היידה.

לא זוכר אם כתבתי את זה רשמית וחד משמעית, אז הנה ההזדמנות: אבי בן שימול הוא הישראלי להביט בו בעונה הזו. אם הוא עולה מהספסל במכבי חיפה, זה רק בגלל שסילבן לנדסברג משחק כישראלי. כזכור או שלא, עלינו כאן על בן שימול עוד במהלך העונה שעברה כששיחק במכבי ראשל"צ לצד מאירק'ה גיבור קשוח. פתאום הוא התחיל לסיים משחקים עם מספרים טפירואים ואף עבר אותו. המון נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות.

יצא לי לראות אותו בליגת הקיץ העונה. לא שזה מייצג, אבל הבן אדם עבר תהליך, עשה קפיצה. פוינט גארד גבוה, גישה לריבאונד. אני אוהב מה שאני רואה, לא נכחיש זאת. הייתי מחפש אצלו יותר יציבות בכדרור, בהובלת כדור. הוא עדיין קצת מועד לפורענות וצריך עוד ליטוש אחרון של אמינות בתפקיד שלו. האיש שחקן, הריני להודיע על כך רשמית. בעוד חצי שנה או שנה כשאנשים מסביב יגלו אותו פתאום, ייתכן שנאמר גם להם לשלוח מעשר לחשבון הנשיאותי.

מה עוד? "חמישיות". לצערי שכחתי מהמועד החדש של התוכנית (שני ב-19.30, למעוניינים) ונזכרתי באיחור ניכר. במעט שהספקתי לראות – כולל הכתבה על לי ניילון – היה נחמד מאוד כמו בדרך כלל. גילי מוסינזון על כסאו של אביב "נדמה לי" לביא היוצא, היה בסדר גמור. שימי ריגר גידל פוני. עפר שלח, במפתיע, דווקא לא. יהיה נחמד.

ולסיום, אם יורשה לי להעיר הערה לעיתון המכובד שהיתה לו מדינה: מתחת לצילום שמראה את דרור חג'ג' עם ג'וש קרטר מאשדוד, כתוב: "חג'ג' (מימין) מול ג'ייקס". ואני חשבתי לתומי שג'ייקס משחק יחד עם חג'ג' באותה קבוצה, ושניהם לבשו כחול אתמול וימשיכו ללבוש בגדים זהים גם בעתיד הקרוב.

נו, נאה. נייחס את הטעות הזו להתרגשות הרבה שאפפה את מסדרונות המערכות השונות אתמול ברחבי הארץ, ולו רק כדי לא להיחשב קטנוניים.

שלומות ונצורות בשלב זה.