שלומות,

קופל. בתשובה לשאלה "מה דעתך על משחקי רבע הגמר בגביע הליגה?" אמר "נצנץ" קופל: "כן, אלו משחקי אימון נהדרים". וכוונתו בעצם לומר: אולי אם אוריד את ה'נפח' של הערב ממשחקי פתיחת העונה למשחקי אימון, לא ישימו לב לפנצ'ר שאין קהל. מסתבר שלא כל הנצנץ זהב.

נשבר לי הזובון. אני חייב לומר שדי נשבר לי הזובון מדיויד פדרמן ומשמעון מזרחי, אנשי שיווק בריאי חושים אך פחות מזה אנשי מקצוע בכדורסל, שיודעים מה לעשות כדי לסקרן את ציבור הצרכנים שלהם. עם האוהדים האמיתיים (3500 בערך) אין להם תעסוקה. אין מה לסקרן אוהדים בנוסח 'בואו תראו מה יש לי בכיס', בשעה שהם כבר בכיס שלך. העניין הוא מה עושים עם שני המיליון האחרים, שבעצם מהם באה פרנסה.

פעם פוסטר קבוצתי היה מספיק לארבע שנים ומדי פעם היינו משנים בקצוות דרור ברדיצ'ב בציון קובה והראל גדות על הספסלים של בית הלוחם.

להבדיל מאוהדים האמיתיים שמחפשים זהות, שני המיליון האחרים מחפשים עלילה, סקרנות. מי יבוא, מי ילך, נחליף את ההוא בהוא. לא, רגע, נהפוך. נביא שחקן שחי מתנועה על המגרש, עם שחקן שימות אם ינוע כך. לא הולך? נחליף! נמנה מאמן שיודע מה הוא עושה, אבל לא יודע מה אנחנו נעשה לו. איך מוכרים קרח לאסקימוסים? אומרים להם שזה ללא התחייבות.

די! (צעקה והד). מזרחי ופדרמן הביתה! מצידי שיבוא איזה איש כדורסל כמו סאבוניס, ראדג'ה או דיבאץ', ויקנה מהם את הקבוצה. מתחתיו יהיה ג'נרל מנג'ר נחש כדורסל כמו אלדד אקוניס, בלי אג'נדות אימון להבדיל ממאמננו הבלתי מתכלה צבי שרף שישב על כס המנכ"ל והפך למאמן. והיידה! סדר ושקט שיהיה פה! בלי שאראס, בלי חאראס!

בנועם,

משה שוורדי

ועוד אחת ממשה:

ער''ז (ערב זך),

האייטמון שכתבת על המגזין "סופר באסקט" ווי ווי עשה לי כזו צמרמורת. איך לא הזכרת את תמונת השער המפורסמת של המגזין עם קטש, כשהיו דיבורים שיגיע לבולוניה. יש לי את אותו מגזין ספציפי
באיזה חור בבית, ואני מחפש אותו בגפרורים.

התחיל היורוליג בשעה טובה. תאודושיץ' וספאנוליס ביחד, שני משוגעים לא מגולחים ומוכשרים שכמותם. אחלה של קבוצה יש לאולימפיאקוס השנה. וצסק''א? יותר מגובש מזה זה שוקולד השחר ששכחת במקרר - למה לעזוב כשיש משכורת נהדרת ביד, ואין לחץ מהקהל (יען כי אין קהל)? אולי זו הסיבה שמשאירה שם את הולדן, סמודיש, שישקאוסקאס ולאנגדון, ואולי זה המתכון להצלחה.

מי אחראי עכשיו לשנות את הסימונים במגרשים בשכונות? רב רבאק, מה הולך פה? גדלנו שמשחקים אחד על אחד במגרש צריכים לצאת מהבקבוק. עכשיו לצאת מהטרפז? עזוב, אין משחק. אני הולך . . .

משה, אייכה? איפה היית? מוחך הקודח שוב עשה זאת. לא נכחיש, אף לא נכחד. אגב אקוניס שאתה כל כך מכבד לאורך המיילים שלך, איך אתה מסביר את מה שהתקבץ שם השנה? כל מיני ניסיונות לעשות נסים עם סם הוסקין, שלא שיחק כדורסל די הרבה זמן בגלל פציעות. שרון שששששון – ושמחה, שמצוי בקו ירידה, בסופו של יום. לי ניילון האלילי (כמה קבוצות אתה מכיר שמחתימות זרים בני 35 וחצי?). גם רון סטיל הגיע בקיץ הקודם אחרי שבמכללה שיחק מעט יחסית בגלל פציעה ממושכת. מה, הוא אוהב ללכת על הקצה, אקוניס? מה הסיפור שם, משה? תסביר לי.

ולגבי עניינים אחרים שהזכרת: היה שווה האייטמון ולו רק בשל שמות נשכחים שהזכרת כמו דרור ברדיצ'ב, הראל גדות וציון קובה.

פדרמן ומזרחי? לפחות השני הוא מסוג האנשים שמתים על המגרש, יו נואו. כמו רלף ורוזין ז"ל, יבדל"א כמובן המזרחי. פדרמן? לא יודע. עד היום אני לא ממש מבין מה יש לו לחפש במכבי. כנראה שהסיפור שם הוא פרופר ריגושים שיגוונו את היומיום האפרפר של העולם העסקי, כי חובב תקשורת וחשיפה גדול הוא לא.

לגבי ראדג'ה, דיבאץ' או סאבוניס שירכשו את מכבי, מדובר ברעיון טיפוסי לך. על פניו אין סיבה שזה יקרה, אבל למה לא, בעצם? לדמיין תמיד מותר. אם בניו ג'רזי נטס יש בעלים רוסי, למה שסאבוניס לא ינהל את המועדון וניקולה וויצ'יץ' יאמן? מתאים לי, האמת.

קופל? כן, ראיתי את הראיון הקצר הזה במהלך גביע הליגה במלחה. כן, נו, בסדר, עזוב, יאללה, היידה, שיהיה, טוב.

"סופר באסקט" אכן מעורר צמרמורת קלה, כולל לי בשעת כתיבת השורות. לא יודע עד כמה העם הבין זאת. זה קצת כמו להיכנס למדיסון סקוור גארדן, להבדיל. כשאתה אוחז שבועון כדורסל כזה שיוצא לאור כמו שעון יותר מ-30 שנה, ורואה מה יש לנו פה בתחום הזה (כלומר, כלום), אתה מצטמרר קלות למשמע הסוויש של העברת דפי הכרומו בין אם אתה מבין מה שכתוב שם ובין אם לא.

ובאשר לצסק"א ואולימפיאקוס נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמדובר באבחנות דקות למדי. בכלל, לראות את איבקוביץ' חוזר לאמן את נבחרת סרביה ואת אולימפיאקוס בגיל 67, זורק אותך מיד 15-10 שנים לאחור. שמע, זה סטארט אפ: להרגיש צעיר מחדש בסיוע הזקנים. לא רעיון רע.

אם כבר זקנים, או מה שנשאר מהם (לנון והריסון כבר לא איתנו למרבה הצער), קח פה איזה לינק נאה שיעשה מצב רוח טוב. הרי קיבלת רמזים לכל אורך האייטמון שמשהו כזה הולך לקרות, אל תגיד לי שאתה מופתע.

איזה שיר, איזו להקה. אין מלים. ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.