רוב ברכות,
אבקש להעלות פה נושא אשר אמנם נדון ונדוש כבר בשנה שעברה, אך האמת, כידוע, אינה מצטמצמת במגבלות של זמן ומרחב: התרגום המדויק של שם משפחתו של שחקן המופת מרקו קילינגסוורת' הוא "ערך ההריגה" ולא אחר.
ואפרט: התרגום המדויק של המלה האנגלית worth הוא "שווי", בדרך-כלל במובן ממוני. התרגום המדויק ל-"ערך" הוא value, איך לנסח זאת? קשה שלא להשתמש במילה מאותו השורש - יותר במובן הערכי.
אולם בתרבות האמריקאית (הקלוקלת, אם יורשה לי), בה כסף הוא ערך, מושגים נערכים על-פי שווים הממוני. וכזה הוא בדיוק ה-killings - המושג המופשט של ההריגה.
אל לנו להתבלבל מהאות-S שבסוף המלה, היא לא באה להפוך פעולה יחידה לפעולות רבות, היא באה להפוך פעולה יחידה למושג המופשט של הפעולה, עוד בטרם יכולה היא להימנות.
וכך גם בתרגום העברי של שמו: "ערך ההריגה" לא כפעולה יחידה, אלא כמושג מופשט, עוד בטרם התלבש על מאן-דהוא (אשר לא ידע מהיכן זה נפל עליו, יש להניח ואף להניח יש).
מייקי
שלומות מייקי, נתין מכובד, מסור ונאמן ויקר שכמותך. למיטב זיכרוני ממוצא אנגלוסקסי הינך, האין זאת? לפיכך נוכל לסמוך עליך הסתמכות גדולה ואף כבירה ולהכריז על כל מלה ממילותיך כעל זהב טהור. מדובר באחד המיילים הנאים שהגיעו לכאן באחרונה, תוספת ראויה לשלל הדיונים שהיו כאן בחודשים האחרונים סביב הגייה נכונה של שמות, משמעותם ועוד. רוב תודות ונצורות לך. הופה, רגע, הנה אתה במייל נוסף.
ערב זך,
מסכים עם כל מלה בהתייחסות הנשיאותית שהופיעה בשורה הרצה, לגבי האירוע בהשתתפות מכבי ת"א והפועל ירושלים בנוקיה-ההיכל בריישית השבוע (כך ודאי היתה אומרת סבתך מרים עליה השלום).
אך ישנו עניין חשוב בשולי המשחק. לאחר אייטמון המופת שיצא מתחת ידך, בעניינו של סחור-סחור אשר ניפק 48 נקודות ב-38 דקות בשני המשחקים הקודמים, הנה שב לאפס נקודות במשחק זה. ומה תובנה מלומדת יש בעניין זה?
(בא לי לשאול גם על ענייני משפחות נעימי-קליין, אך אתר מכובד זה אינו יורד לרכילות זולה, ולכן אני כאן).
מייקי
ריישית כל, היתה אומרת ודאי סבתי עליה השלום מרים, צדקת לגבי ענייני הרכילות אם כי סיר להניח שבשנות קיומנו ודאי חטאנו פה ושם בקטנטנה גם בעניינים אלה. שקלתי וחשבתי אם יש מה לומר בעניין נעימי, קליין, ירושלים וכו', בתוך שלל סיפורי הכיריים החשמליים, והחלטתי שלא להיכנס לזה כלל. ניתן לאזובי הניוז לעסוק בעניין. לא כל דבר מוכרחים ללוות, ולא כל דבר מוכרחים ללוות כאן בכדורסלע-האתר.
באשר לסחור-סחור, הופתעתי מאוד שסיים משחק שני מול הפועל ירושלים בלי נקודות. עוד יותר הופתעתי שזה הגיע אחרי שני משחקים מצוינים. ברם אולם, יו נואו, לא נרביץ אייטמון נפרד אחרי כל צמד משחקים של סוסון היאור הזה, כן?
אשר נאמר באייטמון המשובח (אייטמון המופת, כהגדרתך, רוב תודות בעניין זה) הוא שנאמר. הקבוצה כולה עוברת כעת חבלי לידה בעניין הפעלת הסוסון וניהול המשחק העומד בהיותו על הפרקט. יהיו ימים שזה ייגמר ב-20 נקודות, יהיו ימים שב-5 בלבד. בעוד חודשיים-שלושה נהיה כולנו חכמים יותר לגבי סחור-סחור ונדע: בלוף הינו, או שמא שחקן-שחקן שיכול סוף-סוף לשחרר אנחת רווחה יען כי מצא את מקומו.
הי ערן,
האם גם אתה רואה את הדמיון בתנועות ובזריקות בין ריצ'רד הנדריקס לבין ג'ימי ארנולד? אם כן הרי שיוצא לנו כאן ג'ימי הנדריקס.
נצר
בהחלט רואה. רואה זה מכבר, אפילו. ברם אולם, חבוב, אל נא תשחק עם נתוני האמת: לאיש קוראים ג'יימי, כן? אל תעשה ממנו ג'ימי, הוא לא אוהב את זה.
שלום לכולם,
בהמשך לכל האייטמונים על שידורי ליגת העל, גם לי מפריע פיזור המשחקים בליגה. מפריע מאוד. אני גם מרגיש שמה שקורה כאן הוא בדיוק "זליגת תכנים". נכון, נראה שאין מה לעשות, אבל המעט שכן הצלחתי לעשות הוא להתלונן למועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין. אם זה מפריע לכם, תעשו את זה גם אתם.
זה קל. לכו ל-http://www.moc.gov.il/26-he/MOC.aspx
ותתלוננו שם. אולי זה יזיז משהו.
עומר ה.
טוב לדעת. העם יוכל לעשות שימוש בלינק ככל אשר יחפוץ חינם אין כסף, באדיבותו הרבה של עומר ה., איש צדק ולוחם בדרכים. נעריכו על כך ונכבדו כבוד רב.
שלום,
בעודי הוגה לי בעניינים אשר ברומו של עולם צצה בי המחשבה, כי חביבי הסיפרה יכולים להיקרא בקצרה "חסמב"ה", לאמור: חביב סיפרה מכהן בכדורסלע-האתר.
(או "בעונות הקודמות", או "בעברו המפואר" או "באמאשלי הנכבדה", כמעט כל צירוף יכול לבוא פה טוב). משפט כמו "דנילו 'היי' פינוק לא נכלל בתחרות יען כי הוא חסמב"ה", מנציח היטב את אליל הסיפרה והעם, הלא הוא יגאל מוסינזון. האיש שחתום על כל טקסט פלאי וחסר תקדים שנכתב בשפה העברית, מלבד "תענוגי אקסטרה דלאקס", אבל הכל נשאר במשפחה, יו נואו.
צוד
אהדתי לחסמב"ה ידועה. את אפאטוס ניקולאי, מוסטפה ג'מילי, גק סמית', האלמוני במסיכה השחורה, האחים יאז"ז (ירוחם, אלימלך, זרח זורקין), הקיקלופים וציפורניהם, אנריקו ממרוקו (כתבו את שמו ב-א' עד כמה שאני זוכר), רפאל כדורי ז"ל, דני הנרדם, שלומית החובשת, עוזי הרזה, אהוד השמן, הומר אוברין ורבים אחרים לא אשכח עד יומי האחרון. סדרת מופת היא זו.
מה התאכזבתי באחרונה כאשר הצעתי לאיתי סלע הפלאי לרכוש עבורו את חמישה הספרים הראשונים הנמכרים בימים אלה בחנויות הספרים במהדורה מחודשת, והילד הגיב באדישות וטען שאין צורך. אעשה ניסיון נוסף בעוד מספר ימים. ואם לא – תיפח נפשי אם אני משקר, אקנה אותם לעצמי ואקרא שוב בפעם החמש מאות, אם כי ממרחק שנים רבות.
לעצם העניין, במבט ראשון חשבתי שאפסול את הצעתך על הסף. במחשבה נוספת, החלטתי לא לפסול זאת, אם כי לא לאשר. ולסיכום – אם תינתן ההזדמנות ותנוח עלי הבריזה, המוזה והקריזה, קיים בהחלט סיכוי שאשתמש בהצעה שלך. רוב תודות ונצורות לך.
שלום מר סלע,
הריני להודיעך בזאת, קבל עם ועדה וללא כחל וסרק, כי אלופת היורוליג לעונה זו תהא לא אחרת מאשר: אוניקאחה מלאגה.
החל מעונת האליפות של אולימפיאקוס ב-1997 התחלתי במסורת של ניחושי אלופת היורוליג, והמסורת נמשכת. אחוזי הפגיעה לא רעים בכלל: 6 מ-13.
אציין כי אנוכי מקפיד לנחש עד המחזור השני של המפעל, ולא מחכה לשלבים מאוחרים יותר. בין ניחושיי הבולטים היו: זכייתה של אולימפיאקוס, זכייתה של ברצלונה עם בודירוגה, נבארו ושאראס, זכייתה של צסק"א עם מסינה, זכייתה של מכבי ת"א עם שאראס, זכייתה של ברצלונה בעונה שעברה, זכייתה של פנאתינאייקוס בגמר הנפלא מול קינדר.
והנה, תם לו המחזור השני, ואמנם מלאגה הפסידה 68-56 לריאל מדריד, אך בעודי צופה בקבוצה זו, ניחוח של בשלות ומצוינות אפף את אפי, למרות ההפסד המאכזב מבחינתם.
התקבצה לה חבורה מגובשת ובשלה מאוד-מאוד (ברני רודריגז היעיל, קרלוס חימנז האלמותי, החכם והמנוסה, פרידזיס שהשתדרג מאוד, טריפקוביץ' הנפלא, פרילנד וארצ'יבלד המנוסים ובעלי המסה, אוגוסטו לימה שעוד ידובר בו רבות, ומעל כולם הרכז הנפלא טרל מקינטייר שהגיע מסיינה). אם אכן אפגע בניחושי לעונה זו, אעלה את מאזני ל-50% (7 מ-14).
הגם אתה, ערן היקר, סבור כמוני?
יוסף
כלל וכלל לא סבור כמוך, אם כי נהניתי מהמייל שלך הטבול כולו באהבת כדורסל אירופי טהורה, עושה רושם. שלא לדבר על התבוסה שלהם במחזור השלישי ב-27 הפרש נגד אולימפיאקוס ביוון.
מכל השמות שכחת אחד: המאמן. אאיטו.
אאיטו? בגביע האלופות/יורוליג? לא נראה לי, חבוב. וחבוב, לי זה לא נראה.
שלום רב,
תודה על האייטמון של סר ש. הרמלין עם מקבץ הציטוטים של הדיזל. לבן אדם יש ווואחד פה. כיף לקרוא שכדורסל זה לא רק סיסמאות (כמו אלה שמוציא סחור-סחור לכל עיתונאי בדרכו).
ואם כבר בסחור-סחור מדברים. היה פה איזה אייטמון על כך שהוא אולי בלוף-בלוף. אז אחרי המשחק בנוקיה נגד ירושלים הרוחות הנושבות לשם בטח קצת התלהטו. והיה ת'כלס מוזר שהוא יצא בלי נקודות, כי הוא עשה הכול חוץ מזה די בסדר.
ראיתי שם ריבאונדים, הגנה טובה (יחסית לסחור-סחור, כן?), אסיסטים ונדמה לי שאפילו חסימונת. מוזר לי הקטע. כן כן, ירושלים סגרו אותו נכון וטוב (נו, חוץ מהוצאת כדור לקלעים) אבל עדיין מוזר ששחקן כמוהו לא יעשה נקודות.
הוא נראה כמו פצצה מתקתקת שם על הפרקט. והוא יתפוצץ עליהם מתישהו. אני לא רוצה להיות ירושלים כשזה יקרה. וזה יקרה. ירושלים חושבים שהם למדו אותו ואין זו בעיה לעצור אותו. זה מחלחל לשחקנים לראש ("בואנ'ה, החזקנו את בייבי-שאק פעמיים על האפס").
נראה שאצלו זה משחקים של הכל או כלום, ובינתיים זה כלום. העצבים שם בתוך ה-160 קילו, לא רוצה לדעת מה גודלם וכובדם. רואים שהוא לומד ומתבגר ומה זה בא לו להיכנס ב%&*^ שלהם אבל נדמה לי (על אף שאינני) שהוא למד או לומד לנתב את זה למקומות הנכונים. נתנו לו הרבה אחריות השנה במכבי והוא מאוד משתדל לקחת.
ניקולאי
פנייה מעניינת לנשיאות, ניקולאי. נדמה לי, על אף שגם אני אינני, שעירבת כאן בעצמך המון אמוציות וגם ווישפול ת'ינקינג לגבי המשחקים הבאים של סחור-סחור בכלל, ונגד ירושלים בפרט. אני ממשיך לנסות וללמוד את האיש הזה, כולל ציון העבירה הטכנית הראשונה שלו בארץ הקודש שנרשמה במשחק בנוקיה-ההיכל (הצמדת כפות הידיים בתנועת תחנונים לשופט, ואחר כך משלא באה ההנחה ולא הגיע ויתור תנועת ביטול מזלזלת לעברו). ובקיצור, הכל פתוח, עוד לא מאוחר. ואם נחיה גם נראה.
שלום,
תמהני כיצד הגיעה קבוצת הפועל ירושלים, קבוצה מפוארת בימים כתקנם והקבוצה מספר 2 במדינתנו הקטנטונת, מאיגרא רמה לבירה עמיקתא.
עת נם לו נעימי בביתו את מנוחת הצהרים לפני המשחק במצוות מאמנו מר קטש, כאשר לפתע הפרה את שנת הישרים בה שקע דפיקות הולכות וגוברות. לתדהמתו, עת פתח את הדלת, נתקל במספר בריונים של חברת הובלות שהבהירו לו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הם מעקלים את הציוד החשמלי, כולל הטוסטר והכיריים וזאת בעקבות עזות מצחו שהלין על מקום עבודתו במדיה.
אני, אוהד מכבי, המום ומזועזע עד עמקי נשמתי. מאיפה התעוזה לבצע מעשה נבלה שכזה בשחקן שנתן להם במלחה משחקים עצומים אשתקד, עם מספר סלי ניצחון שהרימו אותו על כתפיים. הפעם ציודו החשמלי הורם על כתפי הסבלים.
בשורה התחתונה אני בטוח, שאין לו כל בעיה להשלים את החוסרים ולקנות ציוד חדש, אך זוהי באמת חרפה ובושה והתנהגות שלא נתקלתי בה ולא דמיינתי שקיימת. מנוי וגמור עמי כי אלפים מזועזעים עד אימה לנוכח ההתנהגות בריונית מצד הנהלת הפועל ירושלים המפוארת. בחו"כ, בחו"כ, בחו"כ להם ושכמותם!
יניב
מייל אמוציונאלי כזה לא נחת כאן זמן רב. כאמור, החלטתי שלא להיכנס לסיפור הזה לעומק, יען כי גדולה עלי הטלנובלה הזו של סבלים, הובלות, כיריים, ציוד חשמלי, ואני לא באמת יודע מי אומר אמת, מי פחות ומי בכלל לא. קולו של נעימי, אגב, נכון לשעה זו, כלל לא נשמע. לך תדע, לך תבין. מזועזע או לא, בוא נעזוב את זה. לא מוסיף כבוד לאף אחד הסיפור הזה, ובטוח שלא להפועל ירושלים.
שלום,
התרגשתי עד מאוד על שהחבר שון מיי זכה לכבוד וקיבל מקום של קבע בביצת סוסוני היאור. מיי הוא שחקן שעקבתי אחריו במכללות ולמען האמת התאהבתי במשחקו וציפיתי לגדולות ממנו. הייתי מוכן לחתום שיהיה צ'ארלס בארקלי הבא ועקבתי באדיקות אחר מעלליו המאכזבים, יש לומר. לדעתי, הוא עדיין לא אמר את המלה האחרונה. אולי איזו עונה אירופית עם עומס מופחת וציפיות מפוחתות יעשו טוב לגופו ונפשו. רק שלא יגיע למכבי, כי אז זה אומר שממש אאלץ לחבב מישהו מהקבוצה הזו, וזה כבר בגדר משימה בלתי אפשרית.
דדי
יפה, אנחנו חזקים היום בתגובות אמוציונאליות, אה? דדי מאוהב, יניב זועם, ניקולאי כולו תזזית לנוכח אירועי הסחור-סחור.
ובנימה אמוציונאלית זו נסיים.
עד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד. |
