ושיר שנקרא "השדים הירוקים" מתוך האלבום השני, ששר הפעם הגיטריסט אסף שריג.

עוד שיר נהדר מאותו אלבום, ששר אותו הפעם הגיטריסט השני אופיר בר-עמי, ונקרא "אהובה הקטנה", שיר קודר ויפה, עם קליפ ממש יפה.

קליפ ושיר נהדר שנקרא "זוהי סדום" מתוך האלבום השלישי שלהם.

יש עוד כמה, אבל אלו הכי אהובים עליי.

עומר

תודה על הקליפים. חלק מהשירים נכללו גם בהופעה במוצאי שבת. כך או אחרת, אחרת או כך, הסיבה שלא הצגתי קליפים היא כי לא זו היתה מטרת האייטמון. כלומר, להציג שירים אהובים של "איפה הילד", או לספר מיהם ומה עשו עד היום, לא היתה סיבת הכתיבה. מה היתה המטרה? דיווח מהשטח, הרהורים נלווים ושאלות ברומו של עולם סביב הלהקה הזו והרוק’נרול בארץ בכלל. על הדרך גם זרקתי שיר פצצתי אחד פנימה, שיהיה.

שלום נשיאנו,

מתוכי בוקעת הזעקה - מה עם יותם הלפרין? האם הוא הולך להעביר עונה שלמה ביציע, ככה סתם באמצע הקריירה שלו? אפילו דקה אחת לא נתנו לו העונה. ולמה לא מדברים על זה בשום מקום?

ירון

ועוד בעניין הלפרין:

שלום,

בתור אחד שבדרך כלל הגן על הלפרין (זכורות לי כמה כתבות מהעונה שעברה), מעניין לשמוע את דעתך על כך שיותם לא ראה פרקט העונה אפילו לרגע קטנטן (נגד מלאגה אפילו לא הכניסו אותו ב-30 הפרש) וספק גדול אם יראה בהמשך.

היוונים הבהירו לו כבר בשלב מוקדם שכדאי לו לחפש קבוצה אחרת. חזרה לארץ לא הייתה אופציה בגלל המס, אלא אם כן הוא מוכן לעשות ויתור כואב.

חשבתי שכדאי לו למצוא קבוצה אירופית אחרת לעונה הזאת שהייתה לפחות מתחלקת עם אולימפיאקוס בכסף, אבל הייתה מן הרגשה שנוח לו עם המצב הקיים: התקשורת ביוון לא מתעניינת בו ולא לוחצת, המשכורת נכנסת כל חודש ודברים קטנים כמו העובדה שהוא אפילו לא רשום לליגה היוונית ונער פוסטר בקבוצה פחות מעניינים אותו.

מה גם שבסוף העונה הזאת מכבי כנראה תחכה לו עם חוזה של משהו כמו 400-500 אלף שיותר תפור למידותיו מאשר מה שהוא מרוויח היום.

יכול להיות שאני קצת מקצין, וברור שהוא כמו כל שחקן מקצועני רוצה לשחק אבל לא רוצה מדי, בטח לא תמורת פשרה כלכלית כלשהי.

פאולו מלדיני

אנחנו רואים וחווים שבוע אחר שבוע מה קורה איתו. נכון לעכשיו הוא לא משחק. מתלבש למשחקי היורוליג ולא מקבל צ'אנס גם ב-30 הפרש לטובת אולימפיאקוס, ולמשחקי הליגה ביוון יושב מחוץ לסגל בגלל מכסת זרים עודפת. לא יודע אם ומתי יהיה שינוי במצבו, למעט העובדה שהוא מסיים את החוזה שם בתום העונה ואז יעבור למקום אחר.

למה לא מדברים על זה? מדברים בקטנטנונת, אבל בגדול העניין די ברור: כולם התרגלו וכנראה שגם יותם עצמו, כי המצב היה דומה למדי גם בחלק מהעונה שעברה. ובנוסף, כמה אתה יכול לדבר על מישהו שלא משחק בכלל?

ובאשר לדבריך, פאולו, בחר לך שם אחר כשאתה מגיע להתארח בין כתלינו. מדוע להתגרות בנו עם שם של שחקן ביפ? מה רע בקינטל וודס, זוראן פלאניניץ' או חורחה גרבאחוסה?

אני באמת לא יודע מה הסיפור עם יותם. ההערכות שלך על כך שיותר נוח לו, כביכול, הן הערכות בלבד. אנחנו לא באמת יודעים אילו הצעות קיבלה אולימפיאקוס ממועדונים אחרים לגביו. לא תמיד שחקנים ששים לשחק בכל מקום ובכל רמה. יכול להיות שהוא מאמין בכל לבו שיקבל הזדמנות ויפרוץ, כמו שקרה, אגב, בחלקים של העונה שעברה הן ביוון והן ביורוליג. מזכיר לך שהלפרין חווה סיטואציה דומה בעונה שעברה ובסופו של דבר קיבל במה וגם הצליח במשחקים רבים.

השוני הפעם הוא, שאז המאמן היה פנאיוטיס ינאקיס, האיש שקיבל אותו לידיו מהרגע הראשון. עכשיו יש מאמן אחר, איבקוביץ', שלא יזם את החתמתו באולימפיאקוס, ולכן לא בטוח שהשינוי יגיע.

גם אלישי כדיר ויניב גרין לא הולכים למכבי חיפה, נניח, אף שיוכלו לקבל שם את מלוא שכרם ולקבל דקות משחק רבות. בקיצור, לא מן הנמנע שרב הנסתר על הגלוי. ובכל מקרה, זוהי חרטאבונה מדכדכת במיוחד, לא נכחיש זאת.

שלום,

אודה ולא אבוש - אני דווקא אוהב את קבוצת הבושידו הלא-מאורגנת של מכבי ת"א לפחות בחלק של הלחימה והרצון. אז יש בלאגן בהתקפה והם לא יקחו את גביע אירופה, אז מה?

ובנימה הזו - ליאור אליהו אולי חלק מה"צביון הישראלי", אבל לא יזיק לו עוד קצת זמן על הספסל כדי שילמד מבחוץ איך עושים הגנה.

גילעד

בסופו של דבר, מאמננו העולה צדק. קשה שלא לאהוב קבוצה שנלחמת ומשתטחת על הרצפה. באחד המשחקים האחרונים, כבר לא זוכר מי מה מו, ראינו פתאום שניים (הנדריקס ופרקינס נדמה לי, על אף שאינני) מזנקים יחד על הרצפה.

ההגנה לא מפתיעה ואפילו לא הקושי במשחק העומד. מי שראה את נבחרת רוסיה באליפות אירופה 2009 ובאליפות העולם 2010 קיבל סימנים מקדימים למה שמכבי ת"א מראה היום. אייטמון או שניים שפורסמו כאן בזמנו עסקו בכך.

ערן,

המון זמן לא כתבתי בגלל אירועים משפחתיים מצערים שקרו. רק שתדע שאני עדיין איתך ומחזק את ידך בכל אשר תלך.

רציתי להתייחס ידיעה שהופיעה באתר NRG לאחר ניצחונה של צסק"א בשבת האחרונה. וכה נכתב: "יש חיים אחרי תבוסות ביורוליג. תשאלו את צסק"א מוסקבה, שאמנם טרם ניצחה ביורוליג, אך בליגה הרוסית היא עדיין בלתי מנוצחת (מאזן 0:3), לאחר שגברה היום בחוץ 61:76 על טריומף. דייויד אנדרסן (!!!!!) בלט בצסק"א עם 18 נקודות".

לכל הסיפור הזה מצורפת תמונה של אנדרסן שנמצא היום איפשהו באמריקה הצפונית. חובבנות לשמה.

אלישע

מאחל לך רק טוב, זה קודם כל. שיינית, קפצתי לחפש אחר הידיעה אליה התייחסת ואכן כי כן, שחור על גבי מסך, דייויד אנדרסן קלע 18 נקודות לזכות צסק"א.

בדקתי בבוקסה הסטטיסטית של המשחק והכל התברר: מי שקלע 18 נקודות הוא ג'רמיין אנדרסון שמשחק בטריומף. אבל בזה הסיפור לא נגמר והוא יושב מצוין על כל סיפורי ההגייה הנכונה, דיוק באיות, בשמות וכך הלאה.

כשאתה מתרגם דף מרוסית לאנגלית, כל מי ששמו מתחיל במקור ב-J מופיע פתאום ב-D. אמת היא ולא בדיה. במקום jamont gordon תראה dzhamont, למשל, וכך גם במקרים של ג'רמיין אנדרסון או ג'יי. אר הולדן.

בקיצור, בבוקסה הופיע החבר D. ANDERSON במקום ג'רמיין אנדרסון. הוא באמת קלע 18, כאמור, אבל לזכות היריבה. ובאתר חיפפו ואכלו קש. אכן חובבנות, אבל קורה לכולם. מסקנה? כולנו פחות מקצוענים ממה שהיינו רוצים לחשוב.

שלומות ונצורות,

שאלה בעניין "חביב נולד". אמנם באיחור, אבל סחור-סחור קיבל את נקודתו היחידה עד כה בזכות 24 נקודות (שנקלעו ב-17 דקות) במשחק נגד ג"ג הפקות ואירועים בע"מ. האם אין מקום לשנות את ההגדרה של לפחות 20 דקות ב"מר נקודה לדקה" ל"לפחות 20 נקודות"? שהרי אם היה קולע 23 נקודות ב-16 דקות, לא היה מקבל נקודה למרות שהישג זה הוא נאה יותר מאשר 21 נקודות ב-21 דקות למשל, שעליהן היה מקבל נקודה אוטומטית.

דביר