לאחר פרק זמן לא מבוטל, במהלכו לא כתבתי לנשיאות, חשבתי לאחרונה על מספר סוגיות, אותן ארצה להציג בפני העומד בראש הנשיאות.

לפני כשבוע וחצי יצא לי לראות משחק בין שני בתי ספר. ובכן, מה אגיד ומה אומר, זה לא היה מחזה נעים לצפייה. מדובר בחבורה של נגרים-גמדים, אתלטים רק לכאורה, שפשוט לא מסוגלים לקלוע מבחוץ.

מרוב שהמשחק היה מזעזע, המצאתי במהלכו משחק חדש, במסגרתו אני סופר כמה התקפות עוברות בלי סל מבחוץ. לאחר שהבנתי שהשיא כל הזמן נשבר (וגם הסל), נשברתי בעצמי והעברתי ערוץ.

אני לא מבין מדוע לא עובדים עם הילדים האלה על יכולת אישית, אך ורק על יכולת אישית, וזאת בלי לתכנת אותם לביצוע תרגילים כמו רובוטים. מה החשיבות הרבה בביצוע תרגילים במסגרת ליגת בתי הספר? שישחקו כדורסל פשוט ובגיל מאוחר יותר שילמדו לבצע תרגילים.

כמו כן, נראה לי שהילדים המוכשרים שביניהם קורסים תחת הנטל: ליגת בתי ספר, נערים/נוער, נבחרות ועוד. לדעתי, זה רק מתיש ומבלבל. נראה לי, לשם ההשוואה, כי בארה"ב הגדולה יש חלוקה למסגרות ברורות - בתי ספר, נבחרות צעירות, מכללות - כך שהנער עובד ומתפתח בצורה מסודרת.

יש צורך לקבוע את הדרך הטובה ביותר לפיתוח השחקנים. בתחילה חשבתי להציע לבטל את אחת המסגרות, כנראה את ליגת בתי הספר, אבל לאחר מכן חשבתי על הקהל והעניין הרב (הכל יחסי, כן? כאילו שמישהו זוכר מי היתה האלופה לפני שנתיים) שיש למסגרת הזו.

הצעתי היא כזו: לאפשר לליגת בתי הספר להיות חצי-מקצוענית, כך שישחקו בה רק שחקנים שאינם מתאמנים ומשחקים בקבוצות ליגה. במצב כזה, תהיה הזדמנות גם לשחקנים לא מקצוענים לשחק ואולי גם לגלות כישרון חדש, כאשר לדעתי הסיכוי הגובר לשחק בנבחרת בית הספר ייצור הזדהות עמה ואולי גם יגרום לשחרור המתח המיותר שקיים במשחקים האלה כיום ואף להנאה מרובה יותר.

האם הנשיא הנכבד צופה בליגת בתי הספר?מה דעתו בעניין?

שי פישר

שלומות לנתין המכובד שי. יען כי ליגת בתי הספר אינה בראש סדר העדיפויות שלי משלל סיבות ועניינים ותירוצים, החלטתי למנות באופן ראשוני וחסר תקדים את רן בורוכוב-סוקולוב, שצופה בליגה הזו לעיתים מזומנות ובכל מקרה יותר ממני. קבל נא אותו ואת דבריו ואת פרשנויותיו.

הנה הוא בא, קבל.

הוסמכתי לתת תשובה במהדורה? יאאא אולוהייים! אני גמורה מתה. אני, סוקולוב הקטן, הפכתי אושיית מהדורה, מינימום אילן לוקאץ' פינת דני רופ. אייי, כבוד.

אמנם אני מתאים, יען כי רוב הזמן מוחי שואל עצמו שאלות וגם עונה תשובות, לא משהו שנהוג לחשוף בפני העולם הרחב, אבל אני חייב להעלות חשד שהנשיא העביר אלי את המטלה בכדי למנוע ממני להפגיז אותו בשלל תובנות-שאלות-הזיות הסרק שלי יום ביומו. שנאמר, אם אתה לא יכול להיפטר מהסוקולוב, תן לו מטל(י)ות, לנודניק.

לא חשוב, נתין שאל שאלה, נענה כמיטב יכולתי.

יש כאן שתי סוגיות שקשורות כמובן זו לזו: אחת היא הרמה של ליגת התיכונים. שנייה היא עניין כפל הליגות.

גם אני בעצמי נתתי כאן פעם, באייטמון השני שלי בכדורסלע-האתר, יחס לעניין. לפני 4 שנים נכתב ועודו רלבנטי. חפשו ב-3 בדצמבר 2006. בעצם, יהיה נא הנשיא נחמד וישים לינק לשם וזהו זה.

מסכים כמעט לכל אשר כתב ידידנו המכובד שי. הרמה בליגת התיכונים מזעזעת. נגרים ברובם, ממש קשה לצפייה. לא פלא שבחור כמו כרמל בוכמן שלט בליגה בלי בושה בכלל, ובבוגרים, נו אתם יודעים, או שלא, כי הוא לא כאן כבר, משקם את הקריירה בגלות.

אין שום קשר בין הליגה שהיתה כאן בשנות ה-90', ימי טפירו-חיימוביץ'-חג'ג'-בורשטיין-שעשוע.

לא רק שנינו שמנו לב לכך, ע"ע כשלון הנבחרות הצעירות והקמת האקדמיה במכון ווינגייט. יש ניסיונות, לא נכחיש כלל.

אבל כמה נקודות בכל זאת. אם כבר המצב קיים כפי שקיים, משמע אתה מאמן, בקבוצה, עם 12 בני תשחורת חביבים, אתה רוצה לנצח כל משחק. גם הילדים רוצים. צריך להיות אדם ממש מיוחד בכדי שיגיד לעצמו ולחניכיו – חבר'ה, אולי נפסיד את העונה, אבל שניים מכם עשויים להיות בעתיד שחקנים בלאומית, אז הם רק זורקים משלוש כדי לעבוד על הקליעה, אפילו נפסיד 20 הפרש.

גם כחבר נבחרת, לא חושב שהייתי מוכן להפסיד כל משחק בשביל לארגן קריירת בוגרים למישהו אחר.

הגנה אזורית מתוחכמת עובדת? היידה. תרגילים מהספר של פרינסטון עובדים? היידה. אנשים רוצים לנצח, חד וחלק.

בל נשכח שמדובר גם בעבודה של המאמנים, ובשכר מביש למדי. מי מהם שמצליח עשוי לקפוץ דרגה, למשל דני פרנקו. לא בטוח שמנהל בית הספר שלך יבין שנורא רצית לקדם את הליאור אליהו הבא, אבל קיבלת בראש מבליך, קריית שרת ונתניה.

לגבי עומס, מאמננו הלאומי לשעבר אמר פעם ואני מסכים עד מאוד: שום עומס, חרטא ברטא.

על גיא גודס בזמנו או קורן אמישה היה עומס, כי שיחקו מגיל 12 גם בבוגרים ודקות משמעותיות, לא נערי פוסטר. אבל היום? למה מה קרה? אם יש עומס, אם, הוא נפשי מנהלתי. אכן לא קל לשחק בשלוש נבחרות שונות, מאמנים שונים, אוטובוסים שונים, תרגילים שונים. אכן לא ממש נשאר לך זמן לעבוד על הקליעה או ההגנה שלך, בטח בעידן הפייסבוק למישהו.

אגב, בגיל 17 הבסיס שלך כבר צריך להיות טוב, אם להיות שחקן בתכנון שלך. זה הזמן לעבוד על אתלטיות והשלמות, לא ללמוד להקפיץ או להזיז רגליים בהגנה.

ספרו למאמן סרבי-ליטאי כמה שעות אימון + משחק יש היום לכוכב נבחרת תיכון בארץ, הוא יחשוב שאתם מדברים על החימום. ספורטאי מקצוען (לעתיד) צריך לפחות 20 שעות עבודה בשבוע. זה מה יש, זה מה מתאמנים בעולם, לפחות, והם גם גבוהים וקופצים. אנחנו לא.