ההגעה של קטש לירושלים והיחסים הטובים שלו עם נעימי (דיברו על זה בתחילת העונה, נראה קצת רחוק) גרמו לי לחשוב שעם ריץ', סולומון ונעימי בסביבה, יוגב יאבד את מקומו. ואז עבר חתול שחור בין ירושלים לנעימי ובהרכב הנוכחי (אפילו הזרים של ירושלים דיברו על זה) ירושלים מתאימה יותר ליוגב כרכז.

מה דעתך? האם יוגב ישתלט באופן סופי על עמדת הרכז בירושלים, והאם יש לו בכלל את היכולת להוביל קבוצה כזו? האם באליפות אירופה הקרובה יוכל יוגב לכדרר בביטחון, כאשר שלוש טעויות בחמש הדקות הראשונות לא יגרמו לשבת בצד עד סיום המשחק? יוגב לאן?

זאת ועוד מאלישע:

שלום,

מה המצב? שמחתי לראות שלקחת לעצמך חופש, מגיע לך. שבוע מלא בתהיות כדורסל עבר עלי ואשלח אותן (לפחות את חלקן) אליך אט-אט.

המחשבה הראשונה היתה אודות בית חדש לשחקני הכדורסל באתר הכדורסלע, לצד חביבי, אלילי וכו' וכמובן לצד חיל התותחנים וסוסוני היאור הנפלאים והמוערכים.

חשבתי על אייטם שייקרא 'שולחן השבת' ויכלול משפחות של כדורסלנים. כולנו רוצים שילדינו/אחינו הצעירים יהיו בעלי כישורי כדורסל מרשימים. גם אתה ערן, עוקב אחרי התפתחותו של איתי סלע הפלאי בתור הגארד הבא של הנבחרת. ישנם הורים ואחים שהדבר הצליח בידם.

הדוגמאות הן רבות (משפחת בארי מליגת מנש היא דוגמא מדהימה). ותמיד נחמד להיזכר באיזה אבא של שחקן בינוני (אורי כהן-מינץ). ניתן גם לארגן משחקי כדורסל בין הדורות (מיקי ברקוביץ', תני כהן-מינץ ומוטי דניאל מפרקים את הדור הצעיר והממוחשב. נחמד, לא?).

בעיניי זה רעיון מצוין ואם צריך אשמח לעזור בכל דרך שניתן. כולל להיות אחראי על האייטמון במידה מסוימת (דבר שכמובן לא יעלה על הדעת, כי זה האתר שלך ואנשים רוצים לקרוא את הגיגיך שלך).

שיהיה שבוע נפלא מאוד,

אלישע פודרבייטל

סלח לי על שחיברתי שתי פניות שלך, שאינן דומות או קשורות זו לזו. ותודות ונצורות על הבנתך באשר לחופשה, כן? אגב, יש קשר בין השניים. בגלל החופשה ברומא, בין השאר, התמלאה התיבה הנשיאותית ומאז אני קצת חסר אנרגיות לגבי המהדורות. פשוט לקום, לעדור, לנכש ולהכין מזה גינה נאה.

כך או אחרת, אחרת או כך, ראיתי שני מיילים שונים ממך בתאריכים שונים והחלטתי לחבר. אתחיל דווקא מהשני, כי הוא יותר פשוט וקצר: הרעיון שלך טוב, גם השם שהצעת ללינק מאוד מתאים וקולע ברם אולם ואף על פי כן ברוב המכריע של המקרים אני מחפש רעיונות מקוריים שלא קיימים במקומות אחרים.

ענייני משפחה בכדורסל מרמת האב והבן ועד לגיסים והגיסות, מופיעים בפירוט רב ברשימה שיצר האתר המכובד 'ספסל'. אולי לא במיקום בולט כראוי לו, אולי לא בלינק נפרד, אבל קיימת שם רשימה ארוכה ומפורטת מאוד. ובקיצור, אם אני משקיע במשהו חדש (כסף, כסף, הדברים האלה באמת עולים כסף ולא נעשים בחינם) הייתי רוצה שיהיו מיוחדים במינם.

באשר לאוחיון. אני מכיר באיכויות שלו אבל בשום שלב לא הייתי מהמתפעלים הגדולים. נכון שישנן דקות שבהן הוא מרחף, קופץ, מטיס מתפרצות במסירה במקום בכדרור, מוצא שחקנים פנויים באופן משובח במיוחד והולך עד לסל בלי חשש ומול יריב גבוה בזכות הקפיצים שיש לו ברגליים ואז אתה אומר לעצמך: וואלה.

אבל.

אבל מה, בעצם? מאוד חסרה אצלו הקליעה מבחוץ. ובנוסף, ואולי אני טועה במבט שלי מהצד, אני מתקשה להתרשם שאוחיון מצליח ליצור יציבות הן בניהול המשחק והן באחוזי הקליעה האישיים שלו מכל הטווחים. אגב, מאז המייל הנלהב שלך בעניינו עברו שני משחקים נוספים, חלשים שלו יחסית, ואולי אני מושפע במשהו בתשובה שלי.

ובכל זאת, אני משתדל לדבר על אוחיון באופן כללי וגם לא לוקח בחשבון את המקרה עם מונטנגרו, שהיה נקודתי ולא בהכרח מעיד על משהו (כמה נבחרות יציבו מולו סנטר בגובה כזה בפתיחת משחק מעתה ועד תום הקריירה שלו?).

נכון לעכשיו ועל אף הדיבורים מסביב, אני לא מזהה בהכרח התקדמות מאוד גדולה בין אוחיון של העונה הזו לאוחיון מהעונה שעברה. הציוות סביבו (ריץ', סולומון, נעימי) אמור דווקא לפנות לו יותר דקות משחק לאורך זמן, וזה מה שקורה גם בלי תקרית נעימי בהכרח, כי הוא מחזיק בתכונות מסוימות שלאחרים אין.

מצד שני, במסגרת החיפושים אחר הקו האחורי הכי מוצלח שהפועל ירושלים יכולה להפיק מעצמה, יש סיכוי שיגיעו שם לכיוונים שונים. במקרה כזה לא מן הנמנע שאוחיון
יהיה זה שיידחק הצידה לטובת המוחצנות והנטייה לאינדיבידואליות של שלושת האחרים, שיכולה לפרקים להתברר כיתרון גדול גם יחד ולא רק לחוד.

אני לא רואה מספיק סימנים לכך שאוחיון הוא המבוגר האחראי (כל רכז חייב להיות מבוגר אחראי במידה כזו או אחרת, רצוי גדולה יותר מאשר קטנה) שהייתי רוצה לראות. פה ושם זה בא, אבל כמו שזה בא זה גם הולך.

שלומות ונצורות בשלב זה.