לכבוד הנשיא בוקר טוב,
ברצוני להסב את תשומת לב הקוראים לכישלון של מיאמי היט עד כה, כאשר לעניות דעתי הכל נסב סביב הרכז. אם מר ג'יימס היה בוחר בדאלאס עם ג'ייסון קיד במקום במיאמי עם קרלוס ארויו, היה לו שחקן דומיננטי ששולט בקצב המשחק וצוות מסייע הרבה יותר טוב. הבחירה שעשה תמוהה וכיום נראית איום ונורא.
שחקן גדול ככל שיהיה לא יכול לקחת אליפות לבד, אלא אם הוא ג'ורדן וגם אז הוא צריך איזה פיפן וגרנט/רודמן וכמובן מאמן בכיר כמו ג'קסון.
האם בחירתו של ג'יימס היתה צפויה לכישלון והאם כבוד הנשיא ממרום יושבו ראה את הנולד?
יניב
בוא ניידע את העם שהמייל שלך נחת לפני כשלושה שבועות, ובינתיים מיאמי יושבים על ששה ניצחונות רצופים. מאמן בכיר אמנם אין לו במיאמי, אבל יש לו את ווייד ובוש ועוד כמה חבובים והם כוח עזר מכובד ביותר, כידוע.
הם מועמדים רציניים מאוד לאליפות ונהניתי לראות את המיקוד של לברון במשחק נגד קליבלנד (38 נקודות שיא עונה), ואת הניצחון הגדול שלהם לפני כמה וכמה (וכמה!) שבועות בפער גדול על אורלנדו.
חוץ מזה, נכון שג'ייסון קיד ודאלאס מנצחים בלי הפסקה כרגע, אבל החבוב בן 38 כמעט ואני מניח שלברון חשב כמה וכמה (וכמה!) עונות קדימה ולא רק על העונה הזו כאשר קיבל את ההחלטה שלו. לכן הגיוני יותר להתחבר לאנשים בגילאים של ווייד ובוש מאשר לקיד.
לא ראיתי את הנולד ולא צפיתי דבר, אני פשוט חושב שמוקדם עדיין לחרוץ חריצים ונחרצות. תן להם זמן. הם יגיעו רחוק.
לילה טוב נשיאנו,
לילה ספורטיבי למדי מסתיים לו ברגעים אלו בביתנו. חזרתי לא מזמן עם הבן הגדול מיד אליהו שם ניצחה מכבי את נתניה, ראיתי את סוף המשחק בין פדרר לפרר וכמה מילים על משחק הכדורסל ולמיטה.
הילד היה אחוז התרגשות, בכל זאת פעם ראשונה בהיכל, נהנה מאוד, ונלך שוב בעתיד הלא רחוק מן הסתם.
מספר אבחנות שלי מהמשחק.
שארפ - אם אני שמעון מזרחי אני מחתים אותו היום לעוד חמש שנים. הסתכלתי עליו כל החימום. לא היה שחקן על המגרש שעשה מתיחות כמוהו, רץ מהסל לחצי בלי לזייף סנטימטר, ראה שני ילדים בצד עבר לידם והחליק להם כיף, מחלק כדורים לחבר'ה. כשיש אחד כזה שחקנים לא יכולים לחפף ולעגל פינות באימון או בירידה להגנה. תותח.
גרין והנדריקס - במבט מהצד נראה שבלאט לא מי יודע מה סומך על שניהם. נראה שהם יודעים את זה וכשהם על המגרש מנסים בכוח לעשות פעולות חיוביות כדי להרוויח עוד כמה דקות ואיכשהו יוצא לא לטובה כל העסק הזה.
אחרי כל החטאה, איבוד כדור או טעות כלשהי הם מסתכלים לספסל לראות את התגובה של בלאט. הנדריקס מזכיר לי את ג'יימי ארנולד במבנה, בסגנון, ובהליכה האוטומטית לסל אבל הרבה פחות יעיל.
פארגו - ברגע שמקבל כדור מיד מוריד אותו לכדרור ותוקע את המשחק המהיר, שחקן עם יכולת אישית טובה, נראה לי שהוא מתאים יותר לקבוצות קטנות כמו נתניה.
בורשטיין - איזה כיף לראות את הבחור. שומר יפה, קולע מצוין, מרים ראש במתפרצת, זורק מילה טובה לחבר שאיבד כדור. לפני חצי שנה הייתי בטוח שגמר את הסוס, כיף לראות שטעיתי בגדול.
אידסון - משחק לא טוב במיוחד שלו אבל מה לא הייתי נותן כדי לראות אותו בקבוצה אחת עם הנפלד. שחקן כל כך חכם, מוסר טוב, מבין את המשחק, לא מחזיק את הכדור שנייה מיותרת, לא מנסה בכוח כשלא הולך, רואה מהלך קדימה וחוטף הרבה בזכות זה. כיף חיים לראות אותו.
אולי זה רק מהרהורי ליבי אבל לטעמי יותם הלפרין בקבוצה היה מוסיף המון בקו האחורי, ואם אפשר היה לארגן עוד איזה גבוה רציני גם לא היה מזיק במיוחד.
בשורות טובות נשיאנו ולילה טוב,
יאיר
שמחתי לקרוא את חוויותיך והתרשמויותיך. לא אכנס כאן לעניינים ספציפיים באשר לשחקנים (מלבד אולי קריצה לעניין פארגו, שבינתיים ובניגוד למה שאמרת הולך לו יופי גם כחלק חשוב במערך של אחת הקבוצות המצליחות ביותר נכון להיום ביורוליג).
בעניין אחר, מבין השורות עלתה הנאתו הגדולה של הבן שלך ממשחק הבכורה שהסתיים ב-50 הפרש, וזה מעניין. ילדים נהנים במצב כזה, מבוגרים משועממים. תראה מה שהשנים ועודף צפייה במשחקי כדורסל עושים לבן אדם בסופו של דבר.
אגב, זכור לי שלקחתי בחטאיי את איתי סלע הפלאי לפני מספר שנים למשחק ביפ ראשון בחייו. הסתיים בתיקו בלי שערים. מאוחר יותר הגענו לעוד משחק, וגם הוא הסתיים בתיקו 0:0. רק בשלישי הוא זכה לראות שערים.
כן, הלכנו לראות ביפ, תאר לך. סוד גדול ונורא הוא זה. אבל מעבר לזה, תראה איזה מזל יש לבן שלך במשחק הבכורה שלו, ואיזה מזל יש לפלאי. אני מציע שתאפשר לו לבחור כרטיס חיש גד באחד הדוכנים בהזדמנות קרובה.
שלום,
כנתין נאמן שנים רבות וכאוהד מושבע של מכבי ראשון לציון (בסדר הזה), שמחתי למצוא חידת 'ונשאלת השאלה' שיכולתי לענות עליה בקלות כזו, יען כי זמני המוגבל וזכרוני המוגבל אינם מאפשרים לי לענות על שאלות רבות מדי, אם בכלל.
תודה לאנ-דנ-דינו ראדג'ה על הבחירה המוצלחת בי, ושוב תודה על אתר נפלא ומקוריות אין קץ בכל בליל הביפ שאופף אותנו בלי יכולת להסתתר.
עמית
אני אסיר תודה לך על המלים החמות. אמסור את ברכתך גם לאנ-דנ-דינו, ענק הרוח והקומה.
שלום כבוד הנשיא,
מספר פניות לי אליך בעניינים לא קשורים:
מאוד חסרה לי ומאוד אשמח לקבל התייחסות נשיאותית לנושא שאול איזנברג והכדורסל הישראלי, ובפרט להפועל ת"א נשים. כמובן אשמח לקבל התייחסותו של "התרגיל" לנושא, ובפרט לטענתו של איזנברג כי אין לו ישראליות ברמה הדרושה להחתים בכלל.
השנייה נוגעת למאיר'קה טפ-הירו, שהשיג טריפל דאבל ממרום גילו (על אף שהיה טריפל-דאבל אריק קמפבלי במהותו): במקום לתת לחבוב 2 נקודות שמגיעות לו, מציע אנוכי, נתין חסוד וצנוע, שיפנה לו הנשיא זמן לשקול בשלישית-רביעית-חמישית את הבקשה לחבב את החבוב לחביב, ככה, סתם, כמו פעם, מהלב, והפעם גם עם אמתלה סטטיסטית לא רעה בכלל.
יובל
שמע, אני כותב את הדברים בשעת לילה מאוחרת מאוד. "התרגיל" ודאי ישן, ולי אין סבלנות לדחות את השאלה או את המהדורה כולה עד שאתפוס אותו ואתשאל אותו ואתחקר אותו ושאר מלים מהסוג הזה. חוץ מזה, עזוב, הוא מצוברח מההפסד ברבע גמר גביע האיגוד. ובכלל, איננו אנשי ריב ומדון.
ובכל זאת: אני לא כל כך עוקב אחרי מה שקורה שם, אבל באמת שלא מופתע מענייני איזנברג והפועל ת"א נשים. לרוע המזל, לאיש נדבקות כל הצרות שבעולם בניהול כדורסל, וזה קרה לו גם בעבר, כידוע. לא רוצה להתלהם ולהישמע בומבסטי. פשוט חושב, בצניעות, ועל סמך יותר מדי ברדקים בעבר, שכדאי שיהיה מחוץ לעניין, אולי אפילו במחיר שלא תהיה הפועל ת"א – נשים (אם ככה היא נראית כשהיא קיימת).
בעניין מאירק'ה, ברור לי לגמרי שיש לדון אחת ולתמיד בהפיכתו לחביב לפנים משורת הסטטל'ה והחביב הנולד וברוח של סיפרה בסלע של פעם. הופ – והוא חביב ולא רק בזכות רוח המשובה וקריצת העווית.
אני חושב שבסופו של דבר זה יקרה. לא רוצה להבטיח דבר ולא רוצה להקדים את המאוחר, אבל יש לי תחושה שבתוך תוכי אני יודע גם מתי זה יגיע. בוא נמתין עם זה, אוקיי?
שלום ערן,
כאחד מראשי מועדון מעריצי טפירו, אי אפשר להתעלם מהטריפל דאבל המופלא שלו מול בני השרון. אבל מן הסתם שמת לב שבעצם זה לא היה רק טריפל דאבל, אלא גם קוואדרופל סמי-דאבל (יש לזה שם יותר מוצלח) כי טפירו סיים גם עם חמש חטיפות, כל אחת יותר יפה מרעותה. האם גם לזה יש רישומים סטטיסטיים של מי עשה ומתי?
תודה,
ראובן
אבקש סליחתך, אין לי תשובה לשאלה הזו. נסה אולי לפנות לחבר שלומי פרי, שעובד בצמידות יש להניח, ואף להניח יש, עם אנשי הסטטל'ה של ליגת קזינו.
ערן,
במהלך חיפושי באינטרנט בניסיון לפתור את חידת יועד בית יוסף ב'ונשאלת השאלה', נתקלתי בשחקן הפנטסטי הזה, ואפשר בהחלט לשאול מדוע החבוב לא משחק בליגת העל.
שהרי כבר היה דורי אסף, והיה דרור חג'ג', ומורן רוט, ורועי ברקוביץ'. אז מדוע לא בית יוסף? איזה ג'אמפ שוט א-לה עדי גורדון, איזו מהירות.
ערן, כבעל מהלכים בליגת קזינו, אנא, פעל בחדרים הנכונים למען ישחק יועד בית יוסף בליגת העל.
חגי
יודע מה? פנה גם אתה לשלומי פרי, הוא בטח עובד בצמידות עם האנשים הנכונים בחדרים הנכונים.
האמת היא, וכתבתי את הדברים במסגרת אייטמון הפיתרון, ראיתי את יועד משחק מספר פעמים בליגת הקיץ ולא יותר מזה. מאוד הרשים אותי בחלקים מסוימים של המשחק. התחושה לגביו היא של סקורר שמחפש את הסל בכל הזדמנות, מהיר, קופץ גבוה, רגליים חזקות, סגנון קליעה מעניין שבאמת מזכיר גדולי תורה.
זרקת כאן כמה וכמה (וכמה!) שמות של שחקנים נמוכים ואני חושב שההבדל בינו לבינם הוא אחד, לפחות על סמך מה שראיתי: כל הארבעה שהזכרת משחקים או שיחקו בעמדה מספר אחת בליגת קזינו. לפחות ממה שראיתי בליגת הקיץ, בית יוסף הוא שוטינג גארד לגמרי.
שוב, לא רוצה להטעות ולא עוקב מספיק אחרי הנעשה בלאומית כדי להגדי לך מי מה מו ולמה. אבל בגובה 1.82, כשאתה ישראלי שמגיע מהליגה השנייה, לשחק כ-2 בליגת קזינו? נראה לי קצת קשה לביצוע, וגם קשה למצוא מאמן שילך איתך. בקיצור, אם וכאשר, הוא צריך להגיע כרכז. יש לו את זה או אין לו? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אדע לומר.
שלום לנשיא,
לאחר שקראתי את חוויותיך מרומא-הכרך, נדהמתי איך וכיצד אושיה כה נעלה כנשיא לא ההינה לנצל את מעמדה בתבל לטובת העם היושב בציון. נדמה לי (למרות שאינני) כי פספוס מצער שכזה, לא רואים בכל יום (גם לא בכל יומיים).
הנשיא ודאי למד, כי כל הדרכים מובילות לרומא והמפורסם במונומנטים, המייצג המובהק של העיר, הוא לאו דווקא מעשה ידיהם של גאוני "התחייה מחדש" מיכלאנג'לו או ליאונרדו (רפאל ודונטלו. אגב, צבי הנינג'ה המופלאים חזרו למסכים), אלא הקולוסיאום מעשה ידיהם של אבות אבותינו - עבדי יהודה הכבושה.
לא רק זאת, בנייתו מומנה על-ידי השלל מירושלים השרופה וההצגות הכי טובות בו היו, מן הסתם, של לוחמינו הגיבורים שסיפקו את השעשוע במוטו הרומאי של "לחם ושעשועים".
באחרונה פורסם כי פוטין, נשיא רוסיה (לשעבר) וראש ממשלתה בהווה, דרש ואף קיבל מישראל את שטחי מגרש הרוסים (שנבנו על-ידי הצאר הרוסי לפני כ-150 שנה) שבירושלים-הבירה.
ושאלתי היא - היאך שכח כבודו את מעמדו הייצוגי כנשיא הישויות העצמאיות כדורסלע-האתר וסיפרה בסלע ולא דרש, בשם העם, צדק היסטורי בהבאת הקולוסיאום לירושלים-הבירה לשימוש למטרות צודקות, היסטוריות ממש, כאולם כדורסל?
ולמה לא, בעצם? הרי יש בו מספר מספק, ללא ספק, של מקומות ישיבה לשעשוע ההמונים ובמיוחד לשם ריצוי היורוליג ואולם אחר לא יגיע לירושלים לפני חבלי הלידה של חמורו של המשיח.
פספוס דיפלומטי קולוסאלי, אין לי ספק בכלל.
חבל.
ללא שם
חבל מאוד שאין הזדהות. אם היתה, הייתי שולח שי צנוע: מחשבון כדורסלע ומדבקת כדורסלע בזכות אחת הפניות המעניינות, המחכימות והמשעשעות גם יחד שהגיעו לכאן בזמן האחרון. אמנם פספסתי באופן קולוסאלי, אבל לפחות נהניתי מהדברים, לא נכחיש זאת.
שלום,
ראיתי את המשחק אתמול ועוד לפני שהתיישבתי ידעתי שמכבי יפסידו לבני השרון (כן, גם אחרי רבע ראשון). למה?
שמתם לב שההפסד הזה בא לכולם טוב מדי? ירידת מתח היתה צריכה לבוא והיא אכן באה, אבל עדיף שתבוא במשחק ליגה. צריך להזכיר לחברה מה זה הפסד לפעמים. זוכרים מה אחד כזה בויטוריה עשה להם?
ההפסד בא טוב גם לליגה, כי חלאס, לפעמים עדיף לך לקום ולהגיד שאפו לחברה שכרגע ניקנקו אתכם מאשר לראות קבוצות מתפרקות בנוקיה (נו באמת, עם כל האהדה, גם לנו זה די משעמם).
ההפסד הזה בהחלט בא טוב לבני השרון שהיתה צריכה ניצחונות. אגב, קטשים, גודסים בירנבוימים, בשקט-בשקט הרו"ח מזמן נמצא, אצלי אישית לפחות, בטופ של הסולם הזה. הרבה כבוד.
שתי הערות לסיום. שמתם לב שדייויד בלאט לא ממש התנהג כמו דייויד באותו משחק? (חילופים מוזרים, הגנות לא טובות וכו'). אז ברור שכולם טועים. וכן, הוא נראה לרגע כמו אותו דייויד צעיר יותר שלא ממש ידע מה לעשות. רק שקצת קשה לי לקנות שפרפקציוניסט ופדנט כמו דייויד ככה מאבד את זה פתאום.
להערה השנייה, אחלוק פה על הנבואה של הפסד בקובנה. ייקחו את זה בשיניים אלה. אם היו מנצחים את השרונים, אז כן, אבל לא ניצחו.
ניקולאי
וואלאק, כמעט אמרת משהו בנוסח: 'נראה לי שדייויד נתן את המשחק לרו"ח ד. שמיר', אבל לא יצא לך. הסתובבת, הסתובבת, ולא נגעת.
והתחזית שלך? נאה כרפאל. הרחתי הפסד אחד לפחות למכבי בשבוע של בני השרון וז'לגיריס קובנה. איכשהו, אחרי בני השרון המשכתי הלאה בתחזית להפסד שני למרות ספקות שהחלו לצוץ. טעיתי, צדקת.
והאמת? אם מאמן ז'לגיריס לא שולח פנימה את דוואן קולינס ההפוך בדקה-שתיים האחרונות כדי לעשות טעות ועוד טעות ועוד אחת, אני חושב שסיפור קובנה היה מסתיים גם הוא בהפסד.
שלומות ונצורות,
ברכות לפאו-שלנו על ניצחון החוץ במוסקבה-הכרך נגד צסק"א. ראיתי את המשחק בעזרת קישור שעלה כאן לפני אי-אלו מהדורות שאלותשובות ועל כך תודה למי שהעלה את הקישור לאתר "פרום ספורט".
היה מוזר לראות משחק ביוונית, עם שדר מנומנם שגם במאני טיים העביר את המשחק בקולו המונוטוני שלא עלה ולא ירד ולו במילימטר. איזה הבדל בינו לבין רסקין, איזה.
והבמאי הרוסי הצליח פעמיים ברבע הראשון למקד את הפוקוס על רומיין סאטו למרות שמייק באטיסט קלע ושמו מופיע על המסך. כל הכבוד לו.
הייתי מספר קצת על המשחק, אבל לא הייתי מספיק מרוכז עם השדר והנמנום.
כל הדיבורים על מכות ורן בורוכוב-קראטה קידוב, הזכירו לי את מיסטר מיאגי וגם את מיקיאגי, שפעם קראו לו מיכאל הירשמן והיום הוא מאפר. הנה שיר ידוע של הלהקה שלו לשעבר.
ונא לא לשכוח שרן בורוכוב-סוקולוב הוא קפטן נבחרת ישראל בקראטה (סתם ככה, למקרה שייתקל בי ויהיה עצבני, אולי זה יעזור).
דביר
היידה פנתינאייקוס, גנבים, לקחו ללובליאנה משחק אתמול מהידיים. דיאמנטידיס היה אליל בסוף לפני ההארכה. ומיכאל הירשמן? תן כבוד וקבל סקופון מרעיש: היינו באותה כתה ביסודי. אני מכיר אותו כמייקל, לא כמיכאל. כולם קראו לו מייקל.
אולי יום אחד אספר כאן בכדורסלע-האתר סיפור נאה כרפאל על מיקיאגי הצעיר והמוכשר עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, ועלי כמובן, בעודנו בכתה ה'-ו' או משהו כזה בבית הספר קפלן בפתח-תקווה עיר האורות.
וכאן, קטנה ואחרונה, תוכלו לקרוא בלוג כדורסל מעניין ומומלץ.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות, שני קילוגרמים משקלה, כובדה, עומקה, נפחה ושטחה.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
