בוא נראה מה רוב החברים פה עשו עד גיל 21. ובכן, רובנו סיימנו 12 שנות, הסתובבנו עם בגדים ירוקים, וקיווינו לחזור הביתה בשלוש. שנים.

חלקנו חתמנו קצת קבע, ונתנו לאלה שנהיו ירוקים קצת אחרינו, לחשוב שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. שיחשבו. אפילו המפקד המ"מ, שבטירונות נראה שהוא פשוט מלך העולם, הוא בעצם ילד. אבל לא רק זה. היום אני יודע, שגם הוא יודע שהוא ילד. ילד.

מה עוד עושים בישראל עד גיל 21? יש כאלה שהולכים לשנת שירות. ילדים למען ילדים, וזה יפה. נוער נוער נוער. יש כאלה שעושים ועושות שירות לאומי, וגם זה יפה. וגם זה ילדים למען ילדים. יפה. זה יפה.

ומילאן? בניגוד לכל מה שהוזכר בפיסקה למעלה, מצ'באן בא לארץ לשחק, אבל בין הדברים שהוא כן יכול להרשות לעצמו להיות, לא נמצאת האפשרות – להיות ילד. מצ'באן, חברים וחברות, לא יכול להרשות לעצמו להיות ילד, בגיל 21. מילובאן מצ'באן, בגיל 21, עזב את המשפחה שלו, נסע לארץ אחרת, להיות החלק האחרון בפאזל שמביא גביע אירופה לתל אביב. אנחנו יודעים את זה. הוא יודע את זה. נכון. ספורט זה ספורט זה ספורט. אבל מצ'באן נמצא עכשיו בסיטואציה שבה מיליון איש, גיב אור טייק, נושאים אליו עיניים, בודקים, ומחכים.

לא מעניין אותם שהוא לא מבין מילה ממה שאומרים מסביבו. לא מעניין אותם שהוא רק הגיע. לא מעניין אותם שקשה לו בלי החברים שלו. לא מעניין אותם שאולי בפעם הראשונה בחיים שלו, הוא גר במרחק שאיננו מרחק נסיעה מאמא שלו. זה לא מעניין אף אחד מהאוהדים. הם רוצים תוצאות.

תוצאות. ומה זה התוצאות הזה? מה זה בדיוק? ובכן, כאן העייסק מסתבך עוד יותר. בצבא, ברור מאוד מה התוצאות. לרוץ עם האלונקה, להיות ער בשמירה, ולשפר תוצאות בבר אור. בהיי טק גם די ברור מה רוצים. שורות קוד, באגים בQA, או פיתוח שלב נוסף במעגל חשמלי. כדורסל שייך למקצועות שבהם לא תמיד לגמרי ברור איך להיות טוב. אמנם, גם בכדורסל מודדים המון, אבל זה הרי רחוק מלשקף את המשחק בשלמותו.

לא ברור לגמרי מה זה להיות טוב, והרבה יותר מזה, איך להגיע לזה. נגיד שהתאמצת, נתת את הלב, אבל בכל זאת איבדת כמה כדורים. עשית מה שרוצים ממך? אתה טוב?

נגיד שזרקת רק ממצבים נוחים, אבל החטאת המון. אתה טוב? מה אתה צריך לעשות כדי להיות בטוח יותר טוב?

כדורסל איננו ייחודי בכך לגמרי. גם במחול, אתה יכול מאוד להתאמץ, לתת הכל, ולהיות גרוע. גם בפסיכולוגיה. בכדורסל זה נעשה בשידור חי ומול חצי מליון אנשים, בערך. ובכל אי הוודאות הזו, מצ'באן לא יכול להרשות לעצמו להיות ילד. בכל המסלול האמורפי והלא בטוח הזה, מילאניניו לא יכול לוותר לעצמו. לא יכול להרפות. ברגע שהוא ירפה, יבוא גוי גדול אחר, ייקח לו את הכדור, ולא תהיה לו שום גננת אליה יוכל לרוץ.

אני יודע שיגידו לי, מה החידוש, רוקי'ס ב-NBA, שחקני כדורגל צעירים באירופה, מה חדש פה? אז קודם כל, יאללה, לא חדש. אבל מצ'באן כאן, במכבי, מול העיניים שלנו. אחר כך כל, מכבי היא באמת לא כל קבוצה. אני לא מכיר הרבה קבוצות בעולם, שיש עליהן סרט תחקיר כמו על מכבי. קטע וידאו שחושף (או "חושף"), קונספירציה בה השלטון העניק לקבוצה מימון נרחב בסתר, על מנת להרים את המורל של העם.

לא משנה אם זה נכון או לא. משנה שזה בכלל עולה לדיון לגבי מכבי. מכבי היא סוג של חלון ראווה בישראל. יותר, פחות, נתנגד לזה או נסכים, נלעג לזה או נשמח, היא סוג של חלון ראווה. גם מצ'באן, ירצה או לא ירצה, בגיל 21, רחוק מאמא, רחוק מההכנות המסודרות לעונה וקרוב לתקופת הלחץ של הקבוצה, לא יכול להרשות לעצמו להיות ילד.

קראתי בכמה פורומים כבר שאלה, האם מצ'באן היה השקעה כושלת של מכבי. תגובתי: ????. אני מבטיח לכם שבכל מקום עבודה נורמלי בו תעבדו, בחצי השנה הראשונה עוד יתייחסו אליכם כ"החדשים". אבל אוהדים הם אוהדים הם אוהדים. לבשת צהוב?תן טריפל דאבל.

אני דווקא ראיתי את מצ'באן משתלב במהירות הרבה יותר גבוהה מהצפוי. ריד מיי ליפס. הוא יהיה מגדולי השחקנים במכבי. לא יודע אם ברמת הוויצ'יץ', אבל האיזור המנטאלי של באסטון, במוח שלנו, עומד לקבל דייר נוסף.

תיכף מתחיל הטופ סיקסטין. חלוקת תעודות מחצית ראשונה של היורוליג. גם בבתי ספר מחלקים עכשיו תעודות. אבל, להבדיל מקורבנות מערכת החינוך, מצ'באן גם קפץ כיתה, גם צריך להשלים חומר של מחצית שלמה, בחודש, וגם עושה את זה כמעט ישר לבגרויות.

אמנם, צפוי שיהיה לו שילוב איטי יותר מאשר עד היום. בטח מול ברצלונה דייויד ישלב אותו במתינות, ויוסיף עלייה איטית במספר הדקות. בכל זאת, הטופ 16 זה לא פולניה ולא אשקלוניה. יש גם מצב למשחק אחד של הברקה. אתם יודעים, ככה זה עם הנוער. אבל בכל מקרה, בהצלחה ילד, קח סוודר, קר, אל תשכח את הסנדוויץ', ותטביע להם על הראש.

(החבר יעקבסון אוחז בבלוג כדורסל, כן? זכו אותו במבט וקליק בכבוד ורב).