סר ש. שלום,

אני נתין חדש יחסית, משהו כמו חצי שנה בכדורסלע-האתר (אבל להגנתי אומר, כי מרגע שגונבה השמועה לאוזניי על עצם קיומו, אני מקפיד להיכנס מדי יום ואף מספר פעמים ביום), ולכן ייתכן מאוד שכבר עסקת בנושא הזה בעבר ופשוט לא הייתי כאן כדי לקרוא.

גם אם כן, ובוודאי שאם לא, אודה לך אם תוכל להקדיש מספר מלים לנושא המטריד מאוד את מנוחתי בכל פעם שאני צופה בכדורסל: חוסר האחידות המדהים בשיפוט בין משחקים באותה ליגה, בין שופט לשופט באותו משחק ולפעמים אף בין אותו שופט לעצמו במשחקים שונים.

כיצד ייתכן, אני שואל את עצמי ועכשיו גם אותך, שבמשחק מסוים שורקים על כל נגיעה הכי קטנה, בעוד משחק אחר באותה מסגרת נראה כמו היאבקות חופשית. כאן, לוח העבירות נראה כמו עץ חג המולד, בעוד שם מגיעים לראשונה לקו העונשין רק אחרי שבע-שמונה דקות. האם אין מדובר באותו ענף ספורט? האם לא כל השופטים מקבלים לידיהם את אותה חוקה ואת אותן הנחיות?

הבדלים בין הליגה בארץ לבין המשחקים באירופה? נגיד. בכל זאת, שם חלק מהשופטים באים ממעצמות כדורסל כמו דנמרק ואלבניה. שוני בין ישראל ואירופה לליגת מנש? מקובל. בין מנש למכללות? גם בסדר. אבל שמשחקים בליגת קזינו יתנהלו תוך הבדלים כאלה מבחינת השיפוט? אתמהה ארוכות וממושכות ואסרב להבין זאת.

אנא האר את עיניי ואת עיני הנתינים כולם.

גלי

ראשית, לו הייתי יו"ר הדירקטוריון, הייתי מן הסתם מקדיש את השורות הראשונות לנזיפה פומבית על כך שלקח לך יותר מארבע שנים להצטרף לשורותינו, אולם מאחר שהתנצלת כבר בראשית דבריך, אפטור אותך הפעם באזהרה בלבד.

במקביל, אבדוק מול היו"ר עד כמה תלויה האשמה בנושא זה גם בחברי הדירקטוריון, ואם באמת לא הגיע הזמן לפטר את אנשי יחסי הציבור של כדורסלע-האתר, שעושה רושם כי אינם מבצעים מלאכתם נאמנה מספיק, ואינם מביאים את בשורתו אל כל קצווי תבל בכלל והארץ בפרט.

לעצם שאלתך, התשובה לעניין ההבדלים בשיפוט בין משחק למשחק הינה פשוטה: בניגוד לענפי ספורט אחרים, משאירה חוקת הכדורסל מקום לפרשנות סובייקטיבית של כל שופט ושופט, לפחות בנוגע לחלק מהאירועים המתרחשים לנגד עיניו. ברגע שנושא מסוים פתוח לפרשנות, גדלים עד מאוד הסיכויים לחוסר אחידות.

בריצה, למשל, אין שום מקום לפרשנות. מי שמגיע ראשון, מנצח. גם עם הקפיצות למיניהן אין שום בעיה - מי שקופץ הכי רחוק, או מי שמצליח לחלוף על פני הגובה הרב ביותר מבלי להפיל את הרף, זוכה לאלתר וללא עוררין, ויכולתי כמובן להביא עוד עשרות דוגמאות מענפים אחרים.

כדורסל, כמו שכולנו יודעים, הוא סיפור אחר, במיוחד ככל שהדברים אמורים לעבירות. שים לב, למשל, מה קובע סעיף 33.10 לחוקה, 'נגיעה בשחקן יריב בידיים', ואני מצטט: "נגיעה בשחקן יריב ביד(יים), כשלעצמה, אינה בהכרח עבירה. השופטים יחליטו (ההדגשה לא במקור) אם השחקן שגרם למגע רכש יתרון בלתי הוגן. אם המגע שגרם השחקן מגביל בכל צורה שהיא את חופש התנועה של שחקן יריב, המגע ייחשב לעבירה".

במלים אחרות, אין כאן אמת אבסולוטית שכולם מתיישרים לפיה, אלא כל שופט יכול וחייב להחליט על פי מה שהוא רואה האם מגע מסוים הינו בגדר עבירה או לא. מאחר שכולנו יודעים כי בין שופטי הכדורסל, כמו בין אנשים שונים בכל תחום אחר, קיימים הבדלים, הפועל היוצא המיידי הינו שוני גם בפרשנות הניתנת על ידי כל שופט למצבים של מגע בין שחקנים.

אמנם כבר קרוב לעשור חלף מאז שנכחתי בהשתלמות מקצועית של איגוד השופטים, אולם לעניות דעתי הלא קובעת גם כיום לא מסתיימת אחת שכזו, מבלי שמישהו מבין המרצים הבכירים ישנן באוזני השופטים משהו בסגנון: "תנו למשחק לזרום כמה שרק אפשר. אם מגע מסוים בין שחקנים לא מקפח את הקבוצה השולטת בכדור ולא פוגם בשטף המשחק - אל תשרקו". אז אומרים להם, אז מה? זה מבטיח שכולם יקיימו את ההוראה? ודאי שלא, כי כל אחד מהם מפרש אחרת את המלים "לא מקפח את הקבוצה ולא פוגם בשטף המשחק".

לעולם יהיו שופטים, שיעדיפו לחכות עוד חלקיק שנייה עם השריקה כדי לראות אם ניתן לוותר עליה ולתת למשחק לרוץ, ובמקרים רבים בצדק. מנגד, לעולם יהיו כאלה, שכל מגע יתפרש אצלם כמחייב שריקה. לו הייתי מקבל חצי שקל על כל פעם שראיתי שופט שורק לעבירה, ובכך מקפח דווקא את השחקן עליו בוצעה העבירה - משום שזה כבר עבר את המגן והיה בעמדה טובה יותר - לא הייתי צריך לבסס את פרנסתי על משכורת העתק שאני מקבל בכדורסלע-האתר.

בנוסף, ישנם שופטים שסבורים כי הגישה הליברלית יותר עלולה להיות מקור לצרות עבורם, וכי שריקה על כל מגע הינה הדרך הטובה ביותר למנוע מהמשחק לצאת משליטה. אפשר לדבר עם אותם שופטים מעכשיו ועד שהפועל יקנעם/מגידו תוכתר לאלופת ליגת קזינו (במהרה בימינו, אמן!), אבל שום דבר לא יעזור. הם בשלהם ודי, ולוחות העבירות במשחקיהם ימשיכו כמעט תמיד להיראות, כפי שהיטבת להגדיר בעצמך, כעצי חג המולד.

אגב, אותה הוראה ממש בחוקה גורמת לא פעם לבעיה הפוכה: שופטים המתעלמים מעבירות ברורות ביותר - ולא רק מעבירות, אלא גם משלל הפרות כמו צעדים, שלוש שניות וכד' - בין אם עקב רצון-יתר לתת למשחק לרוץ הלאה, ובין אם עקב עובדה אחרת, שהיא נחלתם של יותר מדי שופטים בארץ ובאירופה: הם פשוט לא מספיק טובים.

בקיצור, מצער ככל שזה יהיה - אין כרגע מה לעשות בנושא, אלא לקבלו כעובדה קיימת, ולייחל ליום בו יגיעו לפחות רוב השופטים למצב בו הם אמנם מפרשים בעצמם את החוקה, אבל באופן אליו התכוונו משוררי פיב"א.

shaharhermelin@gmail.com