"זה יותר טוב מכלום", כך היו מנסים לנחם אותנו כילדים, בעת שהיינו מקבלים רק דוגמית, או איזושהי טעימה קטנה ממשהו, מבלי אפשרות ליהנות מהעסק במלואו. לא חשוב מה זה היה אוכל, סיפור, טלוויזיה, זמן שמוקצב למשחק או כל דבר אחר. "נכון, זה לא הכל, אבל לפחות זה משהו", היו ממשיכים ומנסים לשכנע אותנו, בדרך כלל ללא הצלחה.

במדורי הספורט, לפחות בחלקם, יושבים כנראה לא מעט חסידים של העיקרון הזה, ואולי מדובר סתם בסדר עדיפויות לקוי ושגוי מיסודו, או אני לא יודע מה. השורה התחתונה היא, שגם בשנת 2011 עדיין אי אפשר לקבל בחלק מאותם מדורים את המינימום המתבקש מהם, כאשר הם מועילים לדווח על משחקי כדורסל בליגות המקצועניות ובמפעלים האירופאים - את הטבלה המלאה של הנתונים הסטטיסטיים, בוקס סקור בלעז.

לא יודע מה איתכם, אבל אותי זה מרגיז ברמות שקשה לתאר, ולפעמים אף מעליב. עשרות ואולי אף מאות משחקים ראויים מתקיימים כאן מדי שנה, מבלי שנוכל לדלות לגביהם שום פרט סטטיסטי, למעט רשימת הקלעים, אם בכלל. לא בכל שבוע יוצא לי לקרוא את כל העיתונים, אבל אני מספיק לא מעט ומקבל דיווחים מקוראי עיתונים אחרים, כדי לדעת בדיוק מה המצב.

את הנתונים המלאים ממשחקי ליגת קזינו, וגם ממשחקיהן באירופה של מכבי תל אביב והפועל ירושלים - אין בעיה בדרך כלל לקבל בעיתונים המובילים, אלא אם אתם קוראים "ישראל היום". שם, מסתפקים רק בנקודות, ופה ושם בנתון סטטיסטי יוצא דופן במיוחד מתחומי הריבאונד, האסיסטים או האיבודים. זהו. אחוזי קליעה? מאיזה טווחים נצברו הנקודות? נתונים אישיים וקבוצתיים אחרים? הצחקתם אותם. דיווחים לגבי המוני משחקים בליגות ובמפעלים אחרים מסתכמים ב"ישראל היום" ב'הרבו לקלוע', אז אחוזים אתם רוצים? זה לא רק הם, אבל אצלם זה בולט ואף שערורייתי במיוחד.

אבל עזבו אתכם מהמשחקים האלה. נגיד שאתם אוהדים של אחת מקבוצות ליגת העל לנשים, או הליגה הלאומית לגברים. ישנם רבים כאלה ברחבי הארץ, המסתכמים בכמה וכמה אלפים טובים. מתי היתה הפעם האחרונה בה זכו אותם אלפים לראות באיזשהו מקום בוקס-סקור של אחד ממשחקי הליגה של קבוצתם האהודה, או לפחות משהו מעבר לרשימת הקולעים? אין להם ולכם יותר מדי מה לאמץ את הזיכרון. זה לא קרה.

למה זה לא קרה? שאלה מצוינת. יש להניח, שהתשובה היא שקיים מחסור תמידי וחמור באינצ'ים, שמטרתם עוד אי אלה סודות מסעירים מחדרי ההלבשה של הענף-שאין-לנקוב-בשמו, או סתם החלטה של מי שאמור להחליט שזה לא מספיק מעניין. גם אם לכם חשוב מאוד לדעת מה היתה השורה הסטטיסטית המלאה של בראיין אוסברי, או של מירב דורי, אף אחד לא רואה אתכם ואותנו ממטר.

נכון, אנחנו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, מרובת התרחשויות ומעוטת הישגים בספורט. גם אי אפשר לצפות מכל עיתון למוסף ספורט יומי של עשרות עמודים, כמו שקורה בכל מיני מדינות נאורות בחו"ל. אבל שדיווח על מחזור שלם של אחת הליגות המקצועניות בכדורסל יסתכם באוסף תוצאות ותו לא? שמשחק רשמי של קבוצה ישראלית באירופה יסוקר, בלי לטרוח אפילו להביא את רשימת הקלעים המלאה של שתי הקבוצות? זה כבר הרבה מעבר לבושה, חרפה וכלימה.

לא שיש לי אשליות בנושא, כן? אין סכנה שמחר בבוקר תתחילו לראות בעיתון שפעם היתה לו מדינה, או בשאר העיתונים לצורך העניין, מדור סטטיסטי מורחב ומעודכן ממשחקי ליגת העל לנשים או לאומית גברים. גם לא קיים חשש שתוכלו ללמוד מ"ישראל היום" מה ממוצע הריבאונדים עד עכשיו של שון ג'יימס. הרוב המוחלט של הסיכויים שזה לא יקרה, אבל לפחות שיידעו החברים הנכבדים שתמונת המצב נהירה לנו, ושלא כולנו חושבים שהטיפות הרטובות, המושפרצות לכיווננו ממערכות העיתונים - הן גשם. יותר טוב מכלום? לא יותר טוב. סתם כלום.

shaharhermelin@gmail.com