ראיתי תקציר של פחות מדקה, יו נואו, הקטעים האלה שבהם מראים את הסלים של עומרי כספי נגד היריבה התורנית של סקרמנטו. זה היה משחק נגד יוטה, שבו כספי לקח את הכדור האחרון והחטיא. בין לבין ובתוך כך התגלגל לו מול עיניי סוסון יאור בפוטנציה במדי בג'אז. היה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמדובר בסנטר אל ג'פרסון. חבוב שלמדתי ליהנות ממנו בימיו במינסוטה ובסלטיקס.

אבל רגע, מה זה, הוא ממש תפס כמה וכמה (וכמה!) קילוגרמים, האין זאת?

מבט נוסף חיזק את ההשערה. הלכתי לכתובים. מתברר שהאיש הרגיש שבעונה שעברה, 2009/10, היה קל מדי להזיז אותו ולדחוף אותו בצבע, מבלי שיהיו לו תשובות ראויות. זה קרה מסיבה פשוטה: בפברואר 2009 הוא נותח בברך (רצועה צולבת, קרע מלא), וכששב לפעילות נוצר צורך לרדת במשקל כדי לא להעמיס על הברך המנותחת והרצועה המשוחזרת.

אלא שבזמן אמת על המגרש הוא חש שהוא צריך להוסיף בשר. ג'פרסון סבר שהירידה במשקל, ולא הניתוח שעבר, היא הסיבה לכך שאחרי שנתיים של דאבל-דאבל כממוצעים עונתיים במינסוטה (סדר גודל של 22 ו-11 למשחק) המספרים צנחו לכיוון 17 ו-9.

בשיחה שהיתה לו לפני המעבר ליוטה בקיץ 2010 סוכם עם מי שסוכם, שהוא יעלה את משקלו לאורך הקיץ מ-265 פאונד ל-275, שזה אומר עלייה של כ-5 קילו לכיוון 125 בסך הכל. בפועל, יצא שהוא הגיע ל-280. זה כבר היה יותר מדי, וג'פרסון הבטיח להוריד ולהתייצב על המשקל שסוכם.

אם הצליח או לא, זאת לא אדע. ברם אולם ואף על פי כן, דבר אחד אני יכול לומר: נכון לאותו משחק בין סקרמנטו ליוטה, ובעקבות אותו מבט רגעי אחרי שלא ראיתי אותו תקופה ארוכה, ג'פרסון נראה לי כמו מועמד טבעי לבית סוסוני היאור של כדורסלע-האתר. והנה הוא כאן.

ג'פרסון הגיע לליגה ב-2004 והצטרף לבוסטון. בעונה הראשונה שלו הגיע לפלייאוף ומאז ועד לכתיבת האייטמון בפברואר 2011 לא עשה זאת שוב.

במינסוטה, אליה הגיע מהסלטיקס במסגרת טרייד ששלח את קווין גארנט למזרח, לא היה סיכוי ממשי להגיע לפלייאוף. בתוך התקופה שלו שם נמשכו השינויים, בוצעה הצערת סגל ובנוסף ג'פרסון נפצע. דברים נראו רחוקים מלהיות ססגוניים מבחינתו. באיזשהו שלב שם, באותה עונה בה נפצע, הוא הגיע ל-293 פאונד (133 קילו). דווקא אז הציב את המספרים הטובים ביותר שלו מבחינה אישית, אם כי הקבוצה, יו נואו, לא הגיעה לשום מקום.

קצת סדר ורזומה: בתיכון שלו במיסיסיפי הוא שיחק ארבע עונות ובאחרונה שבהן היו הממוצעים שלו 42 נקודות, 18 ריבאונדים ו-7 חסימות. כן, כן. אלה המספרים.

הוא ויתר על אפשרות שהיתה לו להעביר את תקופת המכללות שלו בארקנסו ויצא ישירות לדראפט. הסלטיקס אספו אותו בבחירה ה-15 ב-2004, כאמור, והפכו אותו לראשון בתולדות המועדון שנבחר בדראפט ישירות מבית ספר תיכון.

לאורך כך התקופה שלו בבוסטון הוא סבל מפציעות שונות. העונה הראשונה היתה לא משהו, השנייה אפילו פחות, ולקראת השלישית, 2006/07, הוא שכר שף פרטי והפחית משקל. היתה לו תקופה טובה אז והמספרים השתפרו משמעותית: 16 ו-11 כממוצע עונתי וגם שיא עונה של 32 נקודות עם 18 ריבאונדים במשחק נגד ניו ג'רזי.

העונה היא התבררה כאחרונה שלו בבוסטון. הגיע זמן הטרייד וג'פרסון נשלח למינסוטה יחד עם ארבעה אחרים, תמורת המעבר של גארנט.

היה שם לא רע בכלל, היה. השתפר, קלע, קבע שיא מועדון של 26 ריבאונדים במשחק שהלך לשלוש הארכות והסתיים בהפסד ליוסטון. שיא שנמחק בינתיים על ידי קווין לאב. ואז באה הפציעה. הטימברוולבס עמדו של 17 ניצחונות ו-33 הפסדים באותו רגע, ובלעדיו סיימו את יתרת המשחקים עם 7 ניצחונות ו-25 הפסדים. לא יאה.

נסכם: מאחורי הסוסון (2.08 גובהו, עומקו ושטחו) שלוש עונות בסלטיקס, שלוש עונות במינסוטה ועונה ראשונה עם הג'אז אליה הגיע תמורת שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות והסנטר היווני קוסטה קופוס. יליד ינואר 1985, האיש. יש לו עוד הרבה עונות לעבור אם הברך ושאר חלקי הגוף הפגועים תדירות יחזיקו מעמד.

ואם לא – תמיד יש לו לאן לבוא ולנפוש, או אפילו לקבוע את מגוריו – כאן אצלנו, בביצת כדורסלע-האתר, מקום בו יושבים ואליו מגיעים מיטב סוסוני המשחק.