שלום,
השמועה אומרת ש-17 בפברואר הגיע, מה שאומר שזה יום הולדת לשועה יבשת אחד, שועה עולם אחד וילדה חסרת תקדים אחת, אם אינני טועה (מזל טוב).
העניין הוא, שמכל השלושה רק שמו של מ-י-ק-י יופיע בפינה השמאלית למעלה ושוב ייפקד שמו של מייקל ג'ורדן ולא נרים כוסית לחייו למרות שממש מגיע לו.
מה שאני בא להגיד זה: בחייך, תרים כוסית גם לכבוד ג'ורדן, למרות שאינו מוזכר בשום צורה שהיא באתר.
הנה שני סרטונים שאפשר לצרף כדי שלא יהיה שומם. אחד זה פרסומת של נייק, והשני צריך להיות משודר 24/7 בחדר ההלבשה של מכבי ת"א.
פרסומת של נייק - "כישלון".
מייקל ג'ורדן מסביר איך לזרוק עונשין.
דביר
שמע, משהו בפנייה הנרגשת הזו כמעט קנה אותי, עד שהחלטתי להפעיל שיקול הגיוני ולא רגשי ולומר לך את זה: ג'ורדן הוא מעל 'נרימה כוסית לחייו'. אין פינה שמתאימה לו, הוא פשוט גדול מהכל. לכן, אגב, במקרה שלא שמת לב, הוא מופיע יומיום בכדורסלע-האתר, בגדול, בחלק הגראפי העליון מצד ימין, כשהוא מנשק את הרצפה עליה הוא דורך
במלוא הצניעות, יותר מזה לא צריך. הצילום הזה ונוכחותו הקבועה אומרים הכל.
שלום,
יש לכבודו מושג מדוע ירושלים לא מחתימים שני שחקנים למרות הסגל המדולדל והיללות של מאמנם שחסרים לו שחקנים? נראה כאילו הם ויתרו על העונה הנוכחית, משהוא כמו "ביכולת של מכבי השנה , חבל על הזמן שלנו".
תודה,
יונה
למיטב ידיעתי והבנתי, לשורה האחרונה שלך אין קשר למציאות מבחינת ההיערכות של הפועל ירושלים.
אחד מבין ג'אוואד וויליאמס ומרקוס קאזין, אומרים לי האומרים, יוחתם. ואולי שניהם. קודם לכן היו כל מיני סיפורים וכל סיפור לגופו. אחד כמעט בא והתחרט, אחד רצו אותו ולא שוחרר. בקיצור, אם אני מבין נכון, ממש תיכף הם מתחזקים.
שלום,
עיינתי ברוב הנאה (גם אם בחיפזון-מה) בתוספת החדשה לזה הפלאי שבאתרים - הלוא היא פינתו של איש הזאב, ונדמה לי, על אף שאינני, שזו הזדמנות מצוינת להוסיף מבט מזווית אחרת על אחד הכינויים המופיעים שם - לא לעניין מקורו, שכן בכך קטונתי, אבל משהו קצת אחר.
אי שם בתוככי האות "א" מופיע אולאג'ואן האקים The Dream, ובגרונית השגורה בפי קרובינו למוצא השמי ולאזור המזרח-תיכוני: חכים יא-דרים.
מצלצל?
נפתח נא את מקורותינו הישנים והטובים, ונמצא בתלמוד (הן הבבלי והן הירושלמי) את העצה שנתנו חז"ל למי שחפצה נפשו בחוכמה יותר מכל דבר אחר, ולאן בדיוק כדאי לו להטות את עצמו בשעת התפילה, והביטוי האלמותי והנפלא (לצרכינו, כן?) שבלשונם הוא: "הרוצה להחכים - ידרים".
ניד איי סיי מור?
צורי
חזק ביותר. ולעניין החיפזון-מה, הנה עצה בחינם: הלינק אינו בורח, הוא שם באופן קבוע. מצא לך זמן אחר ובוא לבקר בנוחות, נינוחות ונוחיות.
היי ערן,
אהבתי את הפינה של איש הזאב. הנה כמה עניינים.
אייג'נט זירו (גילברט ארינאס) - הסיפור דווקא לא קשור לדמות קומיקס, אלא לבחירה שלו באריזונה. כשהוא בחר ללכת לאריזונה, מאמנים יריבים תמהו על ההחלטה ואמרו לו שהוא לא ישחק דקה אחת אפילו באריזונה. זה נתן המון מוטיבציה לארינאס, והוא שינה את מספר הגופיה מ-25 שהוא לבש בתיכון ל-0.
טרייג'אן לנגדון - The Alaskan Assassin - הצלף מאלסקה.
פול פירס – האמת.
נייט רובינסון – קריפטונייט, בעקבות הזכייה שלו בתחרות ההטבעות תוך כדי דאנק על הראש של סופרמן (דווייט הווארד) עם כדור ירוק.
שון מריון – מטריקס, בגלל שהוא עושה הכל.
טיילר הנסברו - Psycho T, השתרש בזמן הקולג'.
דוויין וייד – Flash, מי אם לא שאקיל אוניל הדביק את הכינוי.
דיוויד רובינסון – האדמירל, זכר לימים בהם דחה את קריירת ה-NBA שלו לטובת משחק ב-navy.
אנדריי קירילנקו - AK47, בניגוד לשאר הקיצורים למיניהם, קירילנקו בחר את המספר שלו בגלל שהקיצור הזה הוא שם קוד לקלצ'ניקוב.
אמארה סטודמאייר -
STAT - Standing tall and talented, כינוי מימי התיכון.
ג'ייסון ויליאמס - השוקולד הלבן.
וינס קרטר - Air Canada, Vincanity, הראשון הוא על המהלכים המטריפים שנהג לעשות בשנותיו הראשונות בליגה. השני הוא זכר לימיו בטורונטו.
קירק היינריך - קפטן קירק, היינריך היה הקפטן בשיקגו, וכמובן זה משתלב בדמותו של קפטן קירק ממסע בין כוכבים.
קרל מאלון – הדוור, because he always delivers (חוץ מימי ראשון).
ועד כאן להפעם.
עמי ט.
מודה לך ההשקעה והטרחה, אני משוכנע שתראה את כל הכינויים ועוד הרבה אחרים כאשר נגיע לאותיות הרלוונטיות. כרגע מאחורינו האותיות א-ב-ג-ד ואם יש לך, או לכל אחד אחר, כינויים שלא מופיעים באותיות האלה, יבורך אם ישלח למערכת כדורסלע-האתר ונוסיף. בימים אלה עובד איש הזאב על האותיות ה-ו ואולי ירוץ קדימה גם עם ז-ח במכה אחת. אם נחיה גם נראה.
ערן שלומות,
מצורף לינק לכתבה העוסקת בשחקנים בליגת הפיתוח של ה-NBA. שחקן בליגה ההיא מרוויח בין 12 ל24 אלף דולר בעונה. מעניין שהם מעדיפים לשחק בארה"ב בשביל פרוטות, כשהאופציה לשחק בשאר העולם קוסמת כלכלית הרבה יותר. אתמהה ממושכות ולא אבין זאת. והנה הלינק.
עמי פ.
אהה, בחייך, אתה לא רוצה. שלושה קילו טקסט פרסמתי בכתבה לבלייזר, שהופיעה גם כאן אמשהו כמו יומיים-שלושה בעמוד הראשי, ועדיין אתה לא מבין? כנראה שאין לי ברירה אלא להתחיל לכתוב 5 קילו, או סתם להיות ברור יותר להבא. שלחת לי לינק, תרשה לי להחזיר לך בלינק משלי.
שלום,
לא לחינם הניח כבודו את תמונת היונה ההנפלדית ב"רואים עולם". הלוא רק באחרונה ממש הרמנו כוסית לחיי בריאן רנדל, הזר הכי הנפלדי שהיה כאן, לדברי הנשיא. מן הראוי שהנתינים שהציצו בערך על שמו של רנדל, ייזכרו במקור שאליו הושווה החביב.
ועוד בעניין הנפלד, באחד מימי הספורט שנערך בבה"ד 13, הוזמן הנפלד לשפוט במשחק הכדורסל. לאחר ששרק לי החבוב עבירה בצבע סיננתי לעברו: "השופט בן יונה".
הנפלד חייך, אבל הרס"ר שלא הבין את ההלצה (בכל זאת, רס"ר) זעם על כך שפגעתי בסלב שהוזמן במיוחד והרחיק אותי מהמשחק. פלא שהפסדנו 15 הפרש?
צוד
סיפור נאה כרפאל, כולל תגובתו של היונה המחויך.
שלום נשיאנו,
ראיתי הבוקר את תמונתו של מיקי ברקוביץ' ממשחק הפרידה שלו מתנוססת בגאון בפינתו של אתרנו למעלה משמאל, "רואים עולם".
עובדה זו הובילה במישרין לצפייה במ.י.ק.י. במקבץ סרטונים ביוטיוב עם האוכל בצהריים. סרטון הוביל לסרטון ושחקן הוביל לשחקן עד שהגעתי (לשמחתי), לסרטון על ימיו של נדב הנפלד בקונטיקט. אומנם הדמעות לא הציפו את עיניי (להבדיל מברקוביץ') אבל התרגשות - היתה גם היתה.
נדב היה אחד משני השחקנים האהובים עלי (לארי בירד מנצח בפוטו פיניש קטן במיוחד). קליעה אומנם לא היתה שם, אבל כל כך הרבה שכל, כל כך הרבה מחשבה - לראות וללמוד. כמובן שנזכרתי מיידית בסיפורו של נשיאנו על עלילותיו המשותפות עם נדב כששניהם היו צעירים אף יותר מכפי שהם כעת.
וכאן צצה לי שאלה, הרי נדבנו לא היה מפורסם בשל הקליעה שלו, או היותו משאבת ריבאונדים מפלצתית, אלא בשל הגנה, מסירה, חוכמת משחק וכו' וכו'. האם דברים אלו בלטו אצל היונה כבר בהיותו עול ימים?
אודה ולא אבוש, כי בשנותיו הראשונות במכבי כלל לא הבנתי מה עושה הבחור על המגרש, ורק לאחר מספר עונות הפכה התמיהה להערצה כבדה. אולם בגילאים צעירים, מטבע הדברים המשחק הקבוצתי פחות משופשף, ופחות ניתן לראות הגנה מתואמת ושאר דברים שבזכותם הפך הנפלד להיות מה שהוא. אודה לנשיא על הבהרה מה היה בו בנדב באותם ימים.
ולסיום, אבקש לספר סיפור קצר (שאומנם לא משתווה לאבו-יו-יו של נשיאנו כפי שמתואר בספר שכתב, ובכל זאת). לפני 18 שנה בדיוק נערך במגרש חביב בגבול יפו-בת ים טורניר קטן וחביב. הח"מ השתתף בו עם מקבץ חברים ובמשחק הפתיחה התייצבה מולנו קבוצה חביבה למראה. יריבינו נראו דומים לנו למדי (גובה ממוצע +, מאותגרים פיסית ומלאי מוטיבציה).
בחור אחד שם היה שונה. שרירי למדי, גבוה מ א ו ד, ואתלט באופן שלא ראיתי עד אז. הבחור ענה לשם יואב ספר (שלא אמר לנו כלום אז).
להפתעתנו במקום לקחת אותנו לסל שוב ושוב, הבחור זרק אך ורק (ורק!) שלשות, אומנם באחוזים לא רעים בכלל, אבל בלי שום כניסה לסל, בלי פוסט אפ על הגמדים שמסביבו - רק שלשות. היה ברור שמהבחור הזה ייצא משהו, אבל כנראה שההמשך דמה לאותו משחק, שלשות, שלשות ושלשות. מזכיר לי קצת את שרון ששון וחבל.
בשורות טובות,
יאיר
תמיד נעים לסיים מהדורת שאלותשובות בענייני היונה ההנפלדית, או כל עניין אחר, שאינו קשר במישרין לסיפורי דיומא ודלילא. שהרי העבר והנוסטלגיה וההנצחה והתיעוד הם נרות לרגלינו אחד-אחד, לא פחות מענייני ההווה.
נדב, כילד צעיר וכנער, נחשב לטוב בארץ בתפקידו ובכלל. היתה לו הילה מיוחדת מגיל צעיר מאוד. מעל לכל, אני חושב ומנסה להיזכר גם יחד, בזכות האינטליגנציה שלו. כל דבר בו הראה אינטליגנציה. מהדרך בה מסר, עבור בדרך ה שמר ועד להתנהגות שלו במגרש. הוא היה אהוב ואהוד מאוד על חבריו ברמת השרון ואחר כך בהפועל רמת גן (נוער) ומוערך מאוד על ידי כל האחרים.
אני זוכר אותו כבעל קליעה טובה מאוד, כולל מטווחים רחוקים, ועם שימוש טוב ויעיל בלוח. היה קשה מאוד להסתדר מולו הגנתית כבר אז, אבל היה לו גם הרבה מאוד מה למכור בהתקפה. לא יודע מה קרה בזמן העונה שלו בקונטיקט, אבל אני מוכן להישבע שמשהו בסגנון הזריקה שלו לסל השתנה לעומת ימי הילדים, נערים ונוער, כאילו מישהו לקח אותו הצידה והחלט לשנות לו את הזריקה. פשוט ככה. ושאר סיפורים ספציפיים יותר אפשר למצוא בפרק שכתבתי, ואני מאוד אוהב אותו וגאה בו עד היום, בספר "דאנק בפרצוף".
ולעניין הסיפור על יואב ספר, נראה שהעם בכושר. אחד מספר על היונה בתקופת המילואים, אחר בא ומחזיר לו מיד בקטע על יואב ספר מתקופת התיכון או משהו כזה.
לחיי העם הזה.
ועד כאן מהדורת שאלותשובות הפעם.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
