סנסאי (?) רן בורוכוב-סוקולוב הוא אדם קירח. אין מה לעשות. לטוב ולרע, אין מה לעשות. בעצם יש. אולי השתלות, אולי פאות, אולי עוד פתרונות. בשלב הזה, כל עוד הוא קראטיסט פעיל, אולי מוטב שידבק בקרחתו מחשש שתעוף הפאה על המזרן תוך כדי פעולה בשעה שעוד אחד מהכוכבים בני ה-18 עושים בית לרב"ס ההולך ומקשיש.

כך או אחרת, אחרת או כך, מאחר שעלה במהדורת שאלותשובות הקודמת נושא ההקרחה אצל מאמני הכדורסל, לא קירח גאה כרב"ס, שהקרחת באה לו מהצד הבוכרי-טורקי ומי יודע עוד כמה, ישב בצד מבלי להגיב.

הנה דבריו לרווחת העם.

"רוב הגברים מקריחין בשלב כזה או אחר. מפרצים, וגם קודקוד. יש כאלה שבגיל 30-20, השאר איפשהו עד ימיהם האחרונים ידלדלו. בכל אופן - בגילאי 40 פלוס כבר אין שם הרבה, להוציא כל מיני חריגים: בני משפחת סלע שכאלה או פאט ריילי. ואפילו האחרון כבר יש לו איזה מפרץ.

עברתי כמעט על כל השמות שהוזכרו בשאלת הקרחות ההיא מתוך המהדורה
האחרונה, וכמעט כל מי שצוין כשעיר - בפועל הינו בעל מפרצים עמוקים כהלכי מחשבתו של דורון שפר לפחות. הקודקוד גם לא משהו בכלל.

בקיצור, רובם פשוט מסתירים והיות ובאירופה תרבות הסקין הד היא חזקה (בארץ באופן הזוי, היא לא) אנשים נוטים לגדל כל מיני שערות ארוכות וללפף אותן סביב עצמם. פה ושם יש איזה גבר כמו ספאחיה או פרנקו-שלנו ששם על כל זה זובון, והיידה מוריד הכל.

אוברדוביץ', מסינה וכו' - לרובם אין יותר מאשר 4 שערות על המצח שמטופחות היטב, והשזירה מורכבת מאיזור העורף. ככה זה. גם מאמננו העולה, אגב, דייויד בלאט, לא רחוק מהאיזור הזה, לא רחוק כלל. מבט אווירי יגלה, כי קרחת היער שלו במרכז פדחתו החלה להתרחב. קטש גם, ברור.

השחקנים, אגב, נחלקים לאלו שמורידים ממש מוקדם, ג'ורדן למשל, ולאלו שמתעקשים להדחיק למרות שמראה היונה, למשל, הקודקוד כבר יכול להצית אש מרוב היתו חלק ומלוטש. ע"ע גור שלף, מאירק'ה טפירו, או מאנו ג'ינובילי. גם עומרי כספי, אגב.

יש גם שפנים שנעזרים בסרטי מצח שכאלה, מר לברון, למשל. פפפפ. אני קורא בזאת לכל הפחדנים לעשות מעשה ג'ורדני, ולקחת סכין ליד. נגיד, בריאן טולברט כזה.

דווקא באירופה, נגיד, יש הגיון בעקרונות החיסכון והלוואה. לך תסתובב בערבות סרביה הקפואות בלי קצת פרווה על הראש.

עכשיו, לגבי ראסטות, אין לי משהו מקובע. אבל לגבי רעמות סטייל לואיס סקולה, תהיו בטוחים שעסקינן בכחש רציני ביותר.

כמו כן- כל שביל בצד, ג'ף הורנסק, ג'רי סלואן , אפילו היונה! מנסה לעשות לעצמו דין פמלה אנדרסון, משמע, משמר המפרץ. אני לא מדבר כבר על ימי סטיב קפלן, זה כבר באמת סיפור לקשישים.

אז השאלה האמיתית-המחקרית אינה מדוע אין מאמנים קרחים בצמרת (יען כי הם כן קרחים, רק בהדחקה, הכחשה ואפילו רמיית הציבור), אלא מדוע למאמנים מצליחים יש בעיות תדמית עצמית בנוגע לפרוות קודקודם. על זה יש לי כמה תשובות אפשריות, אבל לא חשוב בינתיים. המבין יבין.

מצד שני, כמה מאמנים בכירים שמאלים?

כמה מהם גרושים?

כמה מהם חובבי אירוויזיון?

בקיצור, יאללה, נתקדם".