הנה קטעי ראיון שאני גאה להעתיק מלה במלה (נו, אל תתפסו אותי במלה), מהאתר של פיב"א-אירופה עם דירק נוביצקי על קצת מכל דבר. ולמה עם נוביצקי? ומה מיוחד בנוביצקי? ומה חדש בעניין נוביצקי? תתביישו: שום דבר לא צריך להיות חדש או מיוחד סביבו כדי להביא כאן מדבריו. האיש הוא נוביצקי. זה לא ברור? נ-ו-ב-י-צ-ק-י כמה כאלה אתם מכירים, כמה כאלה יש בכלל בכדורסל?

רק אחד.

אז הנה הוא במונולוג על כל מיני נושאים. וקודם, הליגה הגרמנית דווקא.

"הילדים בגרמניה לא זוכים להזדמנות אמיתית בליגה הגרמנית, כי יש יותר מדי זרים שחוסמים את דרכם. מצד שני, חלק מהם מאוד מפונקים. בגיל 16 כבר יש לה סוכן והם יעדיפו עוד 5,000 יורו כדי לשבת על הספסל, במקום ללכת לליגה השנייה או השלישית ולסלול לעצמם דרך כלפי מעלה".

נתון מדהים אומר שרק 10% משחקני הליגה הגרמנית הם גרמנים. "זה הכרחי שנבחרת גרמניה תזכה לקלוט בזמן הקרוב כישרונות גדולים, במיוחד בהשוואה למה שקורה במדינות אחרות", אומר נ-ו-ב-י-צ-ק-י שמתכוון לפרוש אחרי אולימפיאדת בייג'ין 2008 מהנבחרת. "לאיטליה וספרד יש הרבה כישרונות צעירים שישבו ולמדו מהכוכבים של הנבחרות שלהם באליפות העולם ביפן, אבל אצלנו שום דבר לא נראה באופק. צריך כוח רצון יוצא דופן כדי להצליח. כישרון הוא אלמנט שמספיק לך בתחילת הדרך, אבל בשביל כל השאר צריך לעבוד מאוד קשה. שום דבר לא בא בחינם בעסק הזה".

רגע אחרי שהוא מתקנא בשירו של בן ארצי 'אני אפס', ומנסה להציג אותו בפנטומימה, הוא אומר על אליפות העולם ביפן: "צריך להיות כנים עם עצמנו. סיימנו במקום השמיני, יכולנו אולי לסיים חמישי, אבל להשתלב בין ארבע האחרונות היה גדול עלינו הפעם. הקבוצות היו פשוט טובות מאוד, טובות מאיתנו. יהיה קשה לעלות לאולימפיאדה, רק שתיים עולות ישירות מאליפות אירופה ואחר כך ישנו עוד סיבוב בהשתתפות 12 נבחרות מהן יעלו שלוש נוספות. המשחקים ביפן רק הוכיחו עד כמה קשה זה עומד להיות".

באחרונה הוא האריך את חוזהו בדאלאס מאבריקס בשלוש עונות נוספות, עד לשנת 2011. "כשאסיים את החוזה אהיה בן 33. אני מרגיש מאוד נוח בדאלאס, מצאתי לי שם חברים טובים. המועדון יוצא מהכלל והאוהדים קיבלו אותי נהדר, גם בשנתיים הראשונות הפחות טובות שלי".

ועל משחק מספר 3 בסדרת הגמר נגד מיאמי היט בעונה שעברה, אחרי שדאלאס כבר הובילה 0-2, הוא אומר: "אף פעם לא אשכח את ההפסד הקשה הזה, שהוביל להפסד 4-2 בסופו של דבר. אתה אף פעם לא יודע אם הזדמנות כזו תחזור שוב ואם תהיה בריא כדי לנצל אותה".

מוזר שאת אחת השאלות היותר מסקרנות בעניין נ-ו-ב-י-צ-ק-י, הנוגעת למידת הצורך בזקנו התיישי המטופח אך המטופש בו זמנית, המראיין שכח לשאול. לא נורא, נסלח לו.