לא חידה קלה היתה היא זו, הריני להודות. החבר דאיניוס אדומייטיס, שלא ברור עד היום איך לא שיחק בהפועל ת"א, הפועל ירושלים לפחות בג"ג הפקות ושאר אדומי עור למיניהם, לא הותיר רושם עז כל אוהד הכדורסל הישראלי.

וזה שלא היו הזדמנויות לקהל הישראלי להרחיב את הידע. ארבע פעמים שיחק אדומי יטיס עם ורוצאלב בעונת 2000/01 נגד קבוצות ישראליות, פעמיים נגד מכבי רעננה ופעמיים נגד מכבי ת"א. עונת הסופרו-ליג, יו נואו.

היו לו אז ממוצעים של 9.3 נקודות ו-3.1 ריבאונדים ב-27 דקות בממוצע למשחק.

קבלו: 10 נקודות ו-7 ריבאונדים בפולין נגד רעננה, משחק שנגמר ב-27 הפרש לטובת הפולנים וברבע הראשון קלעה רעננה רק 5 נקודות לעומת 31.

7 נקודות ו-3 ריבאונדים היו לו בגומלין בארץ, כשרעננה החזירה מכה וניצחה 82-89 (24 נקודות של יובו סטאנויביץ' הנשכח).

לאחר מכן הגיעה סדרת הצלבה זריזה נגד מכבי ת"א בשיטת הטוב משלושה, שמינית גמר או משהו נדמה לי, על אף שאינני, כי אחר כך הגיעה פזארו וזה היה בטח רבע הגמר.

רק 5 נקודות וריבאונד אחד ב-15 דקות במשחק בת"א, שהסתיים ב-75-81 למכבי.

ו-10 נקודות ו-3 ריבאונדים במשחק השני שהתקיים בפולין ונגמר ב-62-85 קליל לת"א, עם 23 נקודות של REL מקדונלד.

שמות זכורים (לי) שיחקו אז בורוצלאב: מאצ'יי ז'ילינסקי, ג'ו מקנול, הרולד ג'יימיסון, אדם וויצי'ק, ריימונדס מיגליניקס, דומיניק טומצ'יק וגם אלכסנדר אבליאש שלימים עבר נדמה לי, על אף שאינני, במכבי חיפה. או שמא היתה זו מ.כ, אבל לא נתברבר על קוצו של עניין.

אחר כך הוא פגש עוד קבוצות ישראליות עם גראבלין, הקבוצה שבמדיה הוא מופיע כאן בצילום. גליל עליון, למשל, עם 16 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בניצחון 74-80 בצרפת (גליל עם בראטיץ', אוחיון, אליהו, ג'יי סטרייט ואוצ'ה אנסונבו או איך שכותבים את זה).

עונה אחר כך שוב שיחק עם גראבלין ופגש באותה מסגרת את מכבי ראשל"צ. 74-91 בצרפת, עם 19 נקודות של אדום-העור הליטאי ו-22 של בריאן טולברט מצד שני. ואחר כך 8 ו-5 ריבאונדים ב-62-90 של ראשל"צ, בטח אחד הניצחונות בפער הגדול ביותר שהשיגה ראשל"צ במסגרת אירופית מאז ומעולם, אולי הגדול שבהם. מי יודע, מי זוכר.

ולסיום, גם פעמיים בתחילת העונה נגד עירוני נהריה כשחקן ריגה. קלע 7 וניצח בלטביה 77-81 (אוטיס היל, סוסון היאור שלנו, 17 ו-11), ואחר כך התארח בארץ, קלע 8 נקודות והפסיד 83-80, אבל נהריה הודחה והלטבים המשיכו הלאה.

בקיצור, היו כל כך הרבה הזדמנויות לאוהד הישראלי לזהות את אדומייטיס. ושוב הוא פישל.

איי איי איי. בשביל מה אני מנהל אתר אם אני נכשל בדרבון העם למצוינות? ומי יחזיר לי את אלפי השעות האבודות? שאלות שאין עליהן תשובות.

גיחה לאחור, אולי כי העצבים גואים והחלטתי לייסר את העם באינפורמציה אין סוף.

הרבה קודם לכן נתקלתי באדומייטיס באותה אליפות אירופה לנבחרות צעירות עד גיל 22, שהתקיימה ב-1996 באיסטנבול (גרשון, קנטי, עמית גל, קטש, מאירק'ה, יואב ספר, דרור כהן, גור שלף, אלון שטיין, יוסי דדון, אסף דותן, ויקי רווח ושאר שועים מקומיים הרכיבו את נבחרת ישראל).

ליטא זכתה אז במדליית הזהב ובדרך פגשה את מכרינו המקומיים. חטפנו שם 93-70, חטפנו. האדום שאראס הרביץ בנו 19 נקודות, 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, ומינדאוגאס טימינסקאס האכיל 18 לוקשים. אדומייטיס, בצניעות האופיינית, סיים עם 13. מי ידע אז לנחש, שרבי פנחס הגרשוני המובס ואותו רכז אליל ליטאי מלהטט יובילו יחד את מכבי ת"א לזכייה בשתי אליפויות יורוליג רצופות כעבור 8 ו-9 שנים.

את האליפות ההיא אדומייטיס הוא סיים עם 13.4 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-2 אסיסטים בממוצע ב-35 דקות במשחק. היה חלק משמעותי מאוד בפאזל, לא נכחיש זאת, אף לא נכחד. בלט מאוד במקום בו צריך לבלוט, נגד הנבחרת החזקה של ספרד שהגיעה לגמר. ליטא שיחקה פעמיים נגד הספרדים ואדומייטיס קלע 19 בראשון (79-90) ו-20 בגמר (81-85). רק לסגור את הקטע הנוסטלגי יש לדווח לעם, כי בספרד שיחקו בין השאר פראן ואסקס, רוברטו דואניאס, רודריגו דה לה פואנטה וריקי פראל המלוטש שלימים נדמה לי, על אף שאינני, ששיחק אצל מאמננו הלאומי-נצחי בפאוק סלוניקי.

איפה עוד שיחק אדום העור הליטאי? אי-שם בתחילת דרכו עשה בריטאס וילנה ואחר כך בז'לגיריס קובנה (עם אניס ווטלי, וירג'יניוס פראשקביצ'וס ופראניו אראפוביץ', שכל אחד מהם הגיע בהמשך לשחק בקבוצה ישראלית).

אגב, יכול להיות שאדומייטיס וקובנה זכו בגביע ספורטה באותה עונה בזכות משחק ענק של חבר חיל התותחנים, שטומברגאס בעל הידית, אחרי ניצחון נגד מילאנו בגמר ובה וורן קיד, ננדו ג'נטילה ות'רל ביילי המיתולוגיים? נתקשה להכחיש זאת, לא נטרח לאשר. את אליפות היורוליג בהשתתפותו ב-1999, עם זאת, לא נשכח.

פרש ב-2009. החל לשמש כעוזר מאמן בפולין ובפעם האחרונה ששמעתי עליו הוא היה מאמן ראשי באחת הקבוצות שם. יליד 1974 אם לא כתבתי עד עכשיו. 2.02, סמול פוורוורד עם ידית.

עכשיו, אחרי כמה וכמה (וכמה!) מאות גרם טקסט לא מאוד חיוניים בהם נענש העם, אפשר לגלות ששלושה בלבד זיהו את האיש: איתמר רייצס, אור ציפרוט.ונעם בלי-שם-משפחה.

תשובות שגויות שהגיעו: ולדמארס חומיצ'וס, זוראן סאביץ', ג'ורג'י אדאמס, תומאס פצ'סאס, פיוטר איגנטוביץ' (בואו לא נגזים כן?) וגם כמה וכמה (וכמה!) תשובות מתחכמות ומצחיקות כאלה ואחרות.

אם לקצר (סוף-סוף הוא מקצר, הבן אדם) אני לא מטריח את אנ-דנ-דינו, ענק הקומה והרוח מקרואטיה, עבור זוטות. שלושה זו בושה, חרפה וכלימה.

לכן הריני להכריז בעצמי כי הזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

איתמר רייצס!

יאאא אולוהייים, איתמר! זכית במחשבון כדורסלע ובמדבקה ריחנית של האתר.

שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל עד לשם מחשבון ומדבקה לא פחות ולא יותר.

חידה חדשה ממתינה לכם. ושליימה ודאי היה אומר על זה: אל תאכזבו את הנשיאות, אל תאכזבו.

שלומות ונצורות ובהצלחה.