סר ש. היקר שלום,

אני פונה אליך עקב מצוקה אמיתית, ומתוך תחושת בטן חזקה שאתה תקוותי האחרונה. מאז שאני זוכר את עצמי, אני אוהד את ברצלונה. מלת המפתח כאן היא "אוהד", כי כדורסל אני אוהב ורואה בלי קשר לכלום, בארץ, באירופה ובארה"ב, אבל הקבוצה היחידה שאת טובתה אני דורש היא בארסה.

האמת היא, שאין לי ממש מושג איך זה התחיל. נדמה לי, על אף שבהחלט אינני, כי כשהייתי בן שש או שבע הלכתי שבי דווקא אחרי צבע התלבושת המאוד לא שגרתי באותם ימים, ומאז זה נדבק. לא סגור על זה לגמרי, אבל בהחלט יכול להיות. בכל מקרה, השורה התחתונה היא הקובעת, ומאז אני עם בארסה ובארסה איתי.

סן אפיפניו, נאצ'ו סולוסבאל, צ'יצ'ו סיביליו, זוראן סאביץ', חוזה אנטוניו מונטרו, הגאסולים, בודירוגה, אנדרס חימנז, שאראס, קרנישובאס, אודי נוריס, איקונומו, דריל מידלטון, פטריק פמרלינג, דניאל סנטיאגו, גרגור פוצ'קה, מרקונאטו, גרג ווילצ'ר, רוני סייקלי ורבים אחרים, וכמובן "לה בומבה", רוביו, ואסקז וכל הדור הנוכחי - כולם היו בניי ולכולם היתה ונתונה אהדתי לנצח נצחים.

למה אני פונה אליך, ועוד בשעה אחת אחר חצות? ראשית, כנראה בגלל שהשעה אחת אחר חצות, כך שאי אפשר לבוא אליי בטענות על כך שאני משתטה, אבל שנית, כפי שפתחתי ואמרתי, משום שאני במצוקה אמיתית. לפני שעה קלה נחלנו הפסד צורב ואף כואב לפנתינאייקוס השנואים ולאוברדוביץ' המאוס במשחק מספר שלוש בסדרה, ואני בחרדה אמיתית כי ביום חמישי יבוא הקץ על סיכויינו להניף גביע נוסף, ועוד בעירנו האהובה.

וכאן אתה נכנס לתמונה, אם רק תסכים. מאז שהפכתי לקורא קבוע של כדורסלע-האתר, אני עוקב בפליאה, שלא לומר בהערצה, אחר יכולות הניחוס שלך. אני מכיר לא מעט אנשים בסביבתי הקרובה והפחות קרובה, אותם אני מחשיב למנחסים לא רעים, אולם אתה עולה על כולם בחמש-שש דרגות לפחות. עצירת רצף הדאבל-דאבל של קווין לאב היתה דוגמה מצוינת ורק אחת מני רבות.

לכן, אנא ממך, אחל ברכה והצלחה לאוברדוביצ'ים במשחקים מספר ארבע וחמש, על מנת שיישאר לברצלונה שלי סיכוי כלשהו להציל את העונה האירופית. תודת אוהדי בארסה כולם נתונה לך מראש.

דוד

שלום רב גם לך,

אחת לכמה זמן, אני נדרש על ידי מי מבני העם לעניין יכולות הניחוס שלי, בין אם לצורך הסברים ובין, כמו במקרה שלך, לצורך מתן שירות כזה או אחר. אי לכך ובהתאם לזאת, אבקש לנצל את ההזדמנות ולהסביר את הנושא, בתקווה שמדובר באחת ולתמיד, אם כי בהחלט לא הייתי חותם על כך.

למעט במקרים חריגים במיוחד, ניחוס אינו מתבצע, וגם לא יכול להתבצע, על פי דרישה. הוא פשוט קורה. זהו ייחודו וזו גדולתו. טיבו של הנאחס, שהוא מחכה לו בפינה לשעת כושר, ואז, כשאתה לא מוכן, מתנפל על מה שכתבת או אמרת ועושה בהם שמות. אתה חי איתו בלי להיות מודע, לפחות לא כל הזמן, שהוא בסביבה, עד שהוא תוקף. אם תרצה: ללכת עם, לנחס בלי.

האם אתה באמת סבור, כי כשהקדשתי מדור שלם לקווין לאב התכוונתי לעצור את רצף הדאבל-דאבל שלו? כמובן שלא. כל מטרתי היתה להצדיע לאיש ולפעלו, ותסכים איתי כי הוא ראוי להצדעה. אבל הנאחס, כנהוג אצלו, פעל על פי העקרונות המנחים אותו, ולא היסס להפגין את נוכחותו פחות מ-48 שעות אחרי פרסום הדברים. כך קרה במקרים רבים נוספים, מאחר שאו שיש לך את זה, או שאין לך, ולי כנראה שיש.

בימים כתיקונם, הייתי מסיים כאן את שיחתנו הסייבר-ספייסית, מתנצל על כך שלא אוכל לעזור וממשיך הלאה. ברם אולם, אני סבור כי המקרה שלך הינו יוצא דופן, ואף חריג ויוצא מן הכלל, יען כי מעורבים בו ישירות מצד אחד ברצלונה - שאמנם אינני אוהד מוצהר שלה אולם מאז ומעולם חיבבתי אותה - ומצד שני, כפי שהיטבת להגדיר, פנתינאייקוס השנואים ואוברדוביץ' המאוס.

אי לכך, לפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשתך, ומאחל בזאת הצלחה מסחררת לפנתינאייקוס במשחק מספר ארבע, עלייה קלה ומשמחת לפיינל פור ואף זכייה בגביע עצמו. אם אכן זה מה שיעזור, אבקש לציין כי אני מכבד את כל כרטיסי האשראי.

ואם כבר אנחנו כאן, ואם כבר בענייני איתגור הנאחס עסקינן, אבקש ליידע את הציבור גם במספר מסרים נוספים.

לאולימפיאקוס פיראוס: שתצליחו לא פחות מהחברים בירוק באתונה.

לטים דאנקן, מאנו ג'ינובילי וסן אנטוניו ספרס באשר הם: רפואה שלמה והצלחה מקצועית עד אין קץ.

ללברון ג'יימס וכריס בוש: אליפות היסטורית מרטיטה ומפעימה.

לדושקו איוונוביץ': עוד שנים ארוכות ומוצלחות בתפקידו הנוכחי.

כן ירבו.

shaharhermelin@gmail.com