מה שמביא אותי לנושא מרגיז עד מאד. מה הסיפור של הכדורסל בבריטניה? איך מדינה עם 58 מיליון תושבים לא מעמידה נבחרת נורמאלית. פתחתי ויקיפדיה. חיפשתי כדורסלנים בריטים. קבלתי 3 שמות. 1.רוברט ארצ'יבלד שזה נאה. קצת מנש. קצת ליגה ספרדית. גם בחור יפה. 2. לואל דנג, מיותר לפרט. 3. ג'ואל פרילנד. משחק במלאגה וכאלה. ו ז ה ו! בחו"כ. בחו"כ. ושוב בחו"כ.

אגב, כל ביפאי מתחיל יוכל לספר לך שגם נבחרת הביפ שלהם לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל בויקיפדיה יש 215 ערכים על כדורגלנים בריטים!

אי לכך ובהתאם לזאת, ולאור כל הדברים האלה, ולמרות הכבוד והערצה שיש לי לסר הקשיש בעל הארומה הבריטית ולו על סמך הגדרתו, אני מכריז בזאת בשמי ובשם כל אוהדי הכדורסל בעולם: בושו והיכלמו. איננו שמחים בשמחתכם. איננו צוחקים ממונטי פייטון. ומיסטר בין לא מעלה חיוך על פניו של כלב מת!

חכו חכו לאולימפיאדה!

בני

מייל מעניין ומקורי הרביצות כאן, בני. ארצה להוסיף לרשימה שהזכרת שחקן רביעי, החבר בן גורדון, איש דטרויט פיסטונס, יליד לונדון ובעל אזרחות בריטית. אני לא יודע מה נסגר, אם נסגר, עם החבוב הזה לגבי אליפות אירופה הקרובה.

ובוא נוסיף גם שחקן חמישי ידוע: פופס מנסה-בונסו, ששיחק בהצטיינות גם בארץ נגד נבחרתנו הגאה, והיום סוגר יחד עם דבון ג'פרסון את הקו הקדמי של וילרבאן. ובוא נוסיף גם את דניאל קלארק מאסטודיאנטס, עוד שחקן פנים מאוד מוכשר.

בקיצור, יש כאן ששה שחקנים, שחלק מהם אמנם יושבים על המשבצת של האחר, אבל יוצרים עומק ובסיס מצוין לנבחרת חזקה. שים פה איזה פוינט גארד אלילי, אחד שיידע להפעיל את כולם עם הרבה מחשבה וניסיון וגם להרביץ 9-8 נקודות במשחק, ובהנחה שכולם מגיעים לשחק – יהיה מאוד קשה לעצור אותם.

אומרים שאנגליה היא ערש הביפ או משהו כזה, האין זאת? כנראה שאחת הבעיות הגדולות של הכדורסל הבריטי כמו בהרבה מקומות אחרים, היא קיומו של הביפ המזורגג והדומיננטיות הגדולה שלו בעיני מרבית עמי תבל.

שלומות,

אמור נא לי: מכבי ת"א רוצה ללכת לליגה האדריאטית, ושם זה לא מוכרע בפיינל פור? ככל הנראה אין סעיף ביול''ב שמחייב את הקבוצות לשחק בליגה המקומית בארצן, דבר שנראה הזוי. הרי כוחה של היורוליג מקבוצות איכות שנטועות טוב בארצן שיווקית ומבחינת כדורסל (ועוד כמה קבוצות כאלה על הדרך - כמו העץ הזה בכל חבילת גרעינים שחורים). אישור לתלישה של מכבי מהליגה הישראלית פוגע דבר ראשון ביול''ב.

הצעה שלי זה לעשות בארץ הטוב מ-3 בסדרות, כאשר המשחק הראשון יהיה בביתה של הקבוצה שאין בידה יתרון הביתיות. בכך נשמרים שני גורמים - גם המתח (האם תצליח הקבוצה ללא יתרון הביתיות "לגנוב'' כמו בפיינל פור) וגם יתרון הביתיות נשמר, כיוון ששני המשחקים הבאים יהיו אצל הקבוצה העדיפה בדירוג כבסדרת פלייאוף.

משה

שלומות ונצורות משה,

ייתכן שהמחשבות המתוקשרות של מכבי ת"א לעזוב את ליגת קזינו יסתיימו בדיוק כפי שהסתיימו איומי ארגון השחקנים להשבית את הליגה. מצד שני, אולי יש בזה משהו. מאמננו העולה זרק כבר מזמן שאולי כדאי לנסות לשחק שנה מחוץ לליגה הישראלית, ולראות כיצד יתפתחו הדברים. הוא חזר על זה שוב באחרונה. גם דייויד פדרמן נסע, ראה, דיבר, אמר. ואם נחיה גם נראה.

נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאין קבוצה שהתנתקה לחלוטין מהליגה שלה. ישנן כאלה שמשחקות בליגה איזורית, וחוזרות לשחק גם בשלב הפלייאוף של הליגה המקומית.

הזכרת בדבריך שגם בליגה האדריאטית יש פיינל פור וכביכול יש בכך משהו מגוחך שמכבי תעזוב ליגה אחת בגלל, בין השאר, שיטת הפיינל פור, כדי לשחק בליגה אחרת שגם בה נהוג פיינל פור. לדעתי, לא זה העניין: לא ממש מעניין את מכבי אם יש באדריאטית פיינל פור או סדרת גמר, היא בלאו אורחת לרגע, אם וכאשר. המטרה שלה היא לאיים בעזיבה ואולי גם לעזוב, כדי שמנהלת הליגה תגיע למסקנה שיש ליהענות לדרישות שלה ולבטל את הפיינל פור בארץ.

בסופו של דבר, מה שחשוב באמת למכבי ת"א הוא לשחק בליגת קזינו ולחיות כאן. מצידה, ברגע שתושג המטרה ויוחלט לבטל את הפיינל פור בארץ – שיכריעו הערלים האדריאטים את הליגה שלהם באמצעות פיינל פור גם ב-50 השנים הבאות.

ערן

אוהד יתום עושה רושם של מאמן מוכשר ויותר מזה, אחד שיודע לקבל החלטות במאני טיים. מצד שני, היה קצת חבל לראות אתמול את יתום עם מהלך הגנה מאוד לא מקובל בשניות הסיום של משחק מספר שתיים נגד הפועל תל אביב.

הרעיון מאחורי המהלך של יתום היה לנטרל את בריאן אסברי ולהכריח בעצם שחקן אחר מהפועל לקחת את הזריקה האחרונה במשחק. וכך, בעשרים ומשהו השניות האחרונות של המשחק, שחקני יקנעם/מגידו ניסו ליצור דאבל-אפ בכל פעם שהוא הגיע לאסברי, הכדור עבר בין כמה משחקני האדומים והגיע לבסוף לירון להט שקלע סל ניצחון.

יתום עשה פה טעות פטאלית. כמעט מעולם לא יצא לי לראות, לא במנש ולא באירופה, הגנה שעושה דאבל אפ או כל לחץ אחר על חצי מגרש על מנת לנטרל את הזריקה האחרונה של היריבה.

או שעושים עבירה או שמכווצים את ההגנה (שמירת צבע כמו שנוהגים לכנות זאת מאמני נוער) ומהמרים על החטאה מרחוק. יתום טעה ובגדול. בגלל הדאבל אפ על אוסברי יקנעם/מגידו פשוט פתחה את ההגנה ומבלי משים אפשרה ללהט לחדור ולהשיג זריקה יחסית נוחה. היה הרבה יותר נכון לתת לאסברי לכדרר עד השניות האחרונות, לעמוד בהגנה במערך מכווץ ולקוות שאסברי יחטיא. סביר להניח שעם כל הלחץ שהיה מונח על כתפיו של האחרון באותן שניות הכדור לא היה נכנס.

ודבר אחרון, מגיע, פשוט מגיע להפועל תל אביב לעלות לליגת קזינו. פשוט יפה. אני מעדיף שהאוסישקינאים יעלו אחרי המשחק השלישי ולא יקנעם/מגידו שבין כה וכה הרי לא היו מנצלים את זכות העלייה.

חגי

הלכתי לראות את המהלך האחרון. אכן כי כן, היה ניסיון להוציא את הכדור מהידיים של אסברי, ואני יכול להבין את זה כי יש מאמנים שלא רוצים להשאיר את הכדור האחרון בידיים של הכוכב של היריבה. יחד עם זה, ההנחה שלך שהוא היה מחטיא את הכדור האחרון היא ספקולטיבית לגמרי, ואני רוצה להזכיר שעד לאותה נקודה היו לו 27 נקודות והוא עמד בראש הקלעים של הפועל ת"א. זה מסוג הדברים שאפשר להתווכח עליהם שעות, אבל אין טעם כי אי אפשר להוכיח.

מעבר לזה, בליגת קזינו 2 יש לפעמים הבדלים גדולים מאוד בין זרים לישראלים, ספק אם אתה רוצה שאחד השחקנים הטובים בליגה ייקח כדור אחרון על חשבון שומר ישראלי אחד, בדרך כלל כזה שהוא גם לא מנוסה במיוחד.

צריך לומר עם זאת, שנראה כי אסברי גילה חוסר ביטחון מסוים. במהלך האחרון אסברי נפטר מהכדור פעם אחת והכדור חזר אליו. הוא נפטר ממנו פעם שנייה ולירון להט לא נותר אלא לקחת את האחריות על עצמו. הוא אפילו נסוג שניים-שלושה צעדים לאחור כדי להתחיל במהלך אישי מובהק, מין בידוד כפוי שנוצר כי אין ברירה, וגם סל הניצחון שהוא קלע הגיע מזריקה די קשה.

לדעתי, ספק אם ההחלטה לבצע דאבל-אפ על אסברי היא זו שבגללה יקנעם/מגידו הפסידה. היא כן
גרמה לו להעביר את הכדור לשחקן אחר, ובזה יתום והשחקנים שלו הצליחו. המהלך של להט לא היה קל, הוא לא נודע כסקורר גדול או כמסיים יוצא דופן במאני טיים. יקנעם/מגידו לקחה את ההחלטה שלו וכפי שקיוותה להישאר איתה בחיים - מתה איתה בסופו של דבר (וסליחה על המלים הגדולות והתיאטרליות).

גיים נאמבר 3 בפתח, ומבחינתי היידה - אפשר לצאת לדרך.

כבוד הנשיא שלום רב,

קראתי במהדורת שאלותשובות האחרונה את הביקורת על רונדו ואת תגובת הנשיא, וכאוהד סלטיקס חשתי צורך לצאת למגננת העלם.

קודם כל המייל מתעלם מהעובדה שלמגרש הכדורסל יש שני צדדים. רונדו נחשב לאחד השומרים הכי טובים בליגה בעמדה שלו, אם לא הטוב שבהם. בוסטון נבנית מההגנה, ורונדו הוא חלק גדול מההצלחה של הסלטיקס בתחום. נראה לי שבתחום הזהב סטיב נאש לא בהכרח יהיה שדרוג.

חוץ מזה, נראה לי ששווה להזכיר שבמשחק מספר שתיים בסדרה מול הניקס אותו רונדו שם 30 נקודות. בסדרה כולה היו לו 19 נקודות למשחק, ביחד עם 12 אסיסטים ו-7 ריבאונדים. אז גם משחק ההתקפה של רונדו הוא לא משהו שצריך לזלזל בו.

לגבי זה שהוא רק "מרוויח" מזה שהוא משחק עם שלושה שחקנים גדולים, אני חושב שזה בדיוק להפך. הסיבה שהחיבור של שלושתם עבד כל כך טוב היא שיש להם רכז בחסד עליון, כזה שהמחויבות המרכזית שלו היא לחלק להם את הכדורים בדיוק במקומות שהם אוהבים אותם, כזה שיודע מתי צריך ללכת למי, ואיך לדאוג שכולם נכנסים למשחק ולא מקפחים אף אחד.

מריו צ'אלמרס מסר העונה שניים וחצי אסיסטים למשחק, ובפלייאוף עד עכשיו זה ירד לפחות משניים.

אחד הדברים הכי חיוביים ברונדו זאת העובדה שבפלייאוף המספרים שלו קופצים כמעט בכל הקטגוריות וזה מאוד ברור שהוא עובר להילוך גבוה יותר. הוא גם אחד השחקנים עם הכי הרבה טריפל-דאבלים בפלייאוף (יש לו שישה, והוא בתיקו במקום השישי עם לברון, כשמבין השחקנים הפעילים לפניהם רק ג'ייסון קיד) למרות שיש לו רק שלוש וקצת שנים של ניסיון פלייאוף.

אז אולי במינסוטה הוא לא היה מצליח כמו שהוא מצליח בבוסטון, אבל לי נראה שאם הוא היה במינסוטה (בטרייד על קווין גארנט מינסוטה רצתה את רונדו ובסוף הסכימה להתפשר על סבסטיאן טלפייר), גם בוסטון לא היתה מצליחה כמו שהיא מצליחה כרגע.

גיל

אני חותם על כל מלה, ומצרף שוב את דבריי הרלוונטיים שמופיעים במהדורה הקודמת.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.